מה עומד מאחורי גל האנימה ברשת, ולמה יותר ויותר קולות מזהירים ממנו

תארו לעצמכם את בנימין נתניהו על רקע שמיים מלאי עננים מצוירים, עומד על גשר מוקף עצים ירוקים ורוח קלה שמניעה את הענפים - בדיוק כמו ב"השכן שלי טוטורו". או את ביבי, טראמפ וזלנסקי בסצנה רומנטית בעיירה פסטורלית כאילו יצאה מ"המסע המופלא". אם יצא לכם לגלול לאחרונה באינסטגרם או ב-X, אולי ראיתם את הגל החדש הזה של דימויים שנראים כמו יצירות של סטודיו ג'יבלי (Ghibli), רק שבמקום הדמויות המקוריות - מככבים בהם פוליטיקאים, ידוענים או סצנות היסטוריות טעונות. מאחורי התמונות האלה עומד עדכון חדש של צ'אט-GPT, שבין שלל היכולות המתקדמות שלו - כולל גם יצירת תמונות מרהיבות בסגנונות מגוונים, מוואן גוך ועד החבובות, ומספק הצצה מרתקת (ולעתים מטרידה) לעתיד היצירה הדיגיטלית.

העדכון הושק לפני כמה ימים בלבד, אך כבר חולל סערה ברשתות. המשתמשים החלו לשלב את סגנון סטודיו ג'יבלי - חברת האנימציה היפנית האגדית שהביאה לנו את "הנסיכה מונונוקי", "המסע המופלא" ו"הטירה הנעה" - עם כל מה שזז: מסצנות מפורסמות מהסופרנוס, דרך טראמפ בסעודה עם אילון מאסק וזלנסקי, ועד תמונות מאירועים היסטוריים כמו פיגוע ה-11 בספטמבר. התמונות נראות כאילו צוירו ביד בסבלנות אין-קץ - אך בפועל נוצרו בשניות, עם כמה שורות טקסט בלבד. הטרנד לא פסח גם עלינו, וכאן בישראל אפשר למצוא משתמשים שמעלים גרסאות אנימה-סטייל לכל דבר - מהמשפחה והחבר'ה, דרך חיות מחמד מצוירות ועד שחזורים של טיסת השוקולד וסצנות קאלט מסדרות ישראליות.

התגובות, כצפוי, מעורבות. מצד אחד, מדובר בטכנולוגיה שמאפשרת לכל אחד ליצור אמנות ברמה גבוהה בלחיצת כפתור - והתוצאה לעיתים קרובות עוצרת נשימה. מצד שני, מבקרי AI - ובראשם האנימטור היפני הייאו מיאזאקי, ממקימי ג'יבלי - מזהירים מפני זילות האמנות. מיאזאקי עצמו כבר תועד ב-2016 כשהגיב בזעזוע לסרטון שנוצר בבינה מלאכותית, והגדיר אותו כ"עלבון לחיים עצמם".

השימוש בסגנון של Ghibli מעלה שאלות כבדות ראש של זכויות יוצרים, אתיקה ומוסר - שימוש ככלי להעברת מסרים פוליטיים ורגשיים. OpenAI, מפתחת ChatGPT, טוענת שהיא מגבילה את היכולת ליצור תמונות בסגנון של אמנים חיים, אך סגנונות של אולפנים או יוצרים שאינם מזוהים ספציפית - כמו זה של ג'יבלי - עדיין נגישים. המערכת חוסמת, למשל, בקשות מפורשות ליצירת תמונות של ידוענים, אך לא מתקשה לייצר וריאציות עקיפות עם מאפיינים דומים. התוצאה: אינספור ממים, חלקם מקסימים, אחרים מטרידים או פרובוקטיביים.

בינתיים, גולשים ממשיכים להציף את הרשת בתמונות - לעיתים שובבות, לעיתים סאטיריות, ולעיתים פשוט יפות. אם זה יימשך כך, ייתכן שנראה בקרוב את כל ההיסטוריה האנושית מונפשת בסגנון רך ורגיש של אנימה יפנית. השאלה היא: האם זו אמנות חדשה - או רק חיקוי טכנולוגי שמתעתע לנו ברגש?