טלסקופ החלל ג'יימס ווב של נאס"א וסוכנות החלל האירופית, מהיקרים והמתקדמים שנבנו אי פעם, תיעד לאחרונה מראה קוסמי מרהיב שהוא גם הדגמה חיה לתורת היחסות הכללית של איינשטיין: טבעת איינשטיין. מדובר בתופעה שבה אור מגלקסיה רחוקה מתעקם סביב מסה של גלקסיה קרובה וכבדה יותר, כך שנוצר מראה של טבעת כמעט מושלמת של אור. העיוות הזה של האור - תוצאה של "עדשה כבידתית" - הוא תוצר ישיר של עיקום המרחב-זמן סביב מסה, ממש כפי שתיאר איינשטיין לפני למעלה ממאה שנה.
על פי תורת היחסות הכללית, מרחב-זמן - השילוב של מרחב ושל זמן - מתעוות סביב גופים בעלי מסה, והעיוות הזה הוא מה שאנו תופסים כ"כוח המשיכה". כאשר מדובר באובייקטים עצומים בקנה מידה קוסמי, כמו גלקסיות שלמות, העיקום הזה הופך לעוצמתי כל כך, שהוא יוצר תופעות כמו טבעות אור מרהיבות ונדירות.
לרוב, עיוותים כאלה קטנים מכדי להבחין בהם, אך בטווחים אדירים, כמו אלה שווב מסוגל לתעד, הם הופכים ברורים ומרשימים במיוחד. במקרה הזה, האור מגלקסיה מרוחקת מאוד מתעקם סביב גלקסיה אליפטית קרובה יותר, מה שיוצר את אפקט הטבעת. מעבר ליופיו של המראה, מדובר בתצפית בעלת ערך מדעי רב, שכן היא מאפשרת לחוקרים ללמוד על גלקסיות כה רחוקות וחיוורות, עד שלא ניתן לראותן בשום דרך אחרת.
בעוד תופעות כאלה כמעט בלתי נראות בקנה מידה מקומי, בממדים אסטרונומיים - כמו במקרה הזה - הן מתגלות במלוא תפארתן. הגלקסיות שבתמונה, אחת אליפטית והשנייה ספירלית, יוצרות יחד "מעבדה טבעית" לחקר גלקסיות רחוקות ועמומות שלא ניתן לצפות בהן ישירות. הטבעת תועדה במסגרת סקר SLICE (ראשי תיבות של Strong Lensing and Cluster Evolution) שמובל על ידי אוניברסיטת לייז' בבלגיה, במטרה להתחקות אחר שמונה מיליארד שנות התפתחות של צבירי גלקסיות ביקום.