ה-MacBook Air החדש נראה אותו דבר - אבל השבב והמחיר מספרים סיפור אחר

סקירה של מקבוק חדש היא כמעט משימה בלתי אפשרית. לא משנה מה תכתוב - מישהו כבר החליט מראש שאתה משוחד. אם תשבח, אתה "אייפוניסט"; אם תבקר, אתה לא מבין את הקונספט. ובכל זאת, הנה זה מגיע: ה-MacBook Air M4 הוא, בשלוש מילים פשוטות, הלפטופ המשתלם ביותר.

זה לא בגלל שהוא מביא עיצוב חדש, או מהפכה חומרתית. זה בגלל שהוא לא. אפל שמרה כמעט הכול אותו דבר - ובחרה לשים דגש בעיקר על החלק החשוב באמת: המעבד. ה-M4 אמנם לא משנה את חוקי הפיזיקה, אבל הוא מצליח להפוך את האייר למחשב שקט, מהיר, שלא מתאמץ גם כשהוא צריך. בלי מאוורר, בלי דרמות, ובלי יותר מדי רעש - תרתי משמע.

וזה מגיע בדיוק כשאני מציין עשור עם מחשבי Mac - אחרי שנים בצל ווינדוס, עם כוננים רועשים ודרייברים עקשניים. עשור שבו הבנתי שמדובר בחוויה אחרת - לא טובה יותר לכל אחד, לא מושלמת, אבל כן קוהרנטית, מדויקת, ובעיקר - יציבה. אז יצאתי לבדוק אם גם ה-Air החדש מצליח לשמור על הקסם - ואם השדרוג למעבד M4 באמת משנה את התמונה, או שמדובר בעוד עדכון שקט בליין הכי פופולרי של אפל.

במבט ראשון - ואולי גם בשני - קשה מאוד להבחין שמשהו השתנה ב-MacBook Air החדש. ואכן, כמעט שום דבר לא השתנה פיזית. זה אותו מבנה מוכר: גוף אלומיניום דקיק, קל משקל, מינימליסטי עד העצם, ובעיקר - מאוד MacBook Air. המקלדת זהה לדור הקודם, כולל אותו משטח מגע מרווח, אותה מגרעת בחלק העליון של המסך, מסוג Liquid Retina בקצב רענון של 60 הרץ, וגם מערך החיבורים נותר כשהיה: MagSafe לטעינה, שני חיבורי USB-C (תומכי Thunderbolt), שקע אוזניות אחד - וזהו.

אם תהיתם, גם כאן אין גרילים של רמקולים בצידי המקלדת. הצליל יוצא דרך החריץ שבין המסך לגוף, כמו בדור הקודם - וזה עובד לא רע, כל עוד לא מצפים לעומק באסים. אחד השינויים היחידים שממש כן תמצאו הוא אייקון חדש לכפתור ההשתקה - שינוי שרק עין חדה במיוחד תבחין בו, וגם זה רק אם אתם בקטע של להשוות מקשים מול גרסאות קודמות.

השינוי הבולט ביותר - וגם הוא במרכאות - הוא תוספת של צבע חדש בשם "Sky Blue". בפועל? יותר כמו "כמעט כחול". אפל אולי קראה לזה כחול שמיים, אבל מדובר בגוון כל-כך עדין, שהוא משתנה לפי מה שמונח לידו: כשמניחים אותו על רקע לבן, רואים רמז כחול. כששמים אותו ליד משהו כחול באמת - הוא חוזר להיראות כסוף.

בפועל, הצבע הזה מחליף את גרסת ה-Space Gray שהייתה חלק מהליין במשך שנים - צעד שמרמז שאפל מנסה לרענן קצת את הפלטה בלי להרחיק את קהל היעד השמרן יחסית של האייר. וזה בסדר גמור: רוב הרוכשים כנראה יבחרו ממילא באחת הגרסאות היותר סולידיות.

אז נכון, המעבד השתנה, הביצועים שודרגו - אבל מבחינה פיזית, מדובר כמעט באותו מחשב בדיוק. אפל בחרה להשאיר את מה שעובד, במקום לשנות בשביל הסימון של "חדש".

המסך של ה-MacBook Air M4 לא מביא הפתעות, אבל הוא בהחלט מספק. מדובר בפאנל LCD בגודל 15.3 אינץ', עם בהירות מרשימה של 500 ניטים, תמיכה במיליארד צבעים, וטכנולוגיות כמו True Tone שמאזנת את טמפרטורת הצבעים בהתאם לסביבת התאורה. קצב הרענון נשאר 60 הרץ - וזה אולי לא מרגש כמו ה-ProMotion (120 הרץ) של דגמי הפרו, אבל לשימושים היומיומיים זה פשוט עובד.

התוצאה היא תצוגה חדה, צבעונית, ואחידה מאוד - בין אם עובדים עם מסמכים, גולשים ברשת או צופים בתוכן. אין כאן איזו פריצת דרך שלא ראינו קודם, אבל יש כאן מסך איכותי, מדויק, ובעיקר - כזה שגורם למחשב להרגיש יוקרתי, גם בלי כל הבאזז הטכנולוגי מסביב. בקיצור? זה לא המסך הכי מתקדם בשוק, אבל הוא כן בדיוק מה שהייתם מצפים מלפטופ ברמה הזו - ואפילו קצת מעבר.

שינוי נוסף שקיבלנו השנה נמצא במצלמה. אפל שידרגה סוף-סוף את מצלמת הרשת, ועכשיו מדובר במצלמה באיכות 12 מגה-פיקסל, במקום מצלמת 1080p הוותיקה. התוצאה (לפחות על הנייר) תמונה חדה יותר, עם קצת יותר עומק וקצת פחות רעש, בעיקר אם יש תאורה סבירה.

כמו במכשירים אחרים של אפל מהדור החדש, גם כאן נוספה תמיכה בתכונת Center Stage - שמאפשרת למצלמה לעקוב אחר המשתמש בתוך הפריים ולהזיז את התמונה בהתאם לתנועה. אבל תכל'ס? אני נוטה לכבות את זה.

ובכל אופן, בסופו של דבר, זו עדיין מצלמת לפטופ. אם אתם רק ריבוע קטן בתוך פגישת זום עם 20 משתתפים, לא תרגישו הבדל דרמטי. אבל אם אתם מרבים להשתמש במצלמה לשיחות חשובות או להקלטות בסיסיות, השדרוג הזה כנראה ישמח אתכם.

כפי שכבר אמרתי, הסיפור האמיתי של ה-MacBook Air החדש לא נמצא בעיצוב - הוא נמצא מתחת למכסה. השבב החדש, M4, הוא זה שעושה כאן את ההבדל. זה אותו שבב שכבר ראינו באייפד פרו, ב-Mac Mini ואפילו באיימק, אבל הפעם הוא מגיע למחשב נייד, בלי מאוורר, ועדיין מצליח לספק ביצועים מרשימים.

זה מעבד עם עשר ליבות עיבוד - ארבע חזקות, שש חסכוניות - ועד עשר ליבות גרפיות (שמונה בדגם הבסיס). אפל גם שדרגה את המנוע העצבי (Neural Engine), עם 16 ליבות שמיועדות לעיבודי בינה מלאכותית. בשימוש יומיומי, השבב הזה פשוט טס. אפליקציות נפתחות מיד, המעבר בין משימות מהיר, וגם תחת עומס - המחשב נשאר שקט לגמרי. לא תשמעו שום מאוורר, פשוט כי אין אחד. ברוב הזמן, לא צריך. רק בעבודות ממושכות וכבדות באמת, כמו קידוד וידאו או פרויקטים גרפיים גדולים, תתחיל להרגיש שהביצועים נבלמים מעט כדי לשמור על טמפרטורה. וזה צפוי, בהתחשב בזה שאין כאן קירור אקטיבי.

ועדיין, מה שבאמת מרשים כאן הוא שה-MacBook Air הזה, עם כל הדקיקות והשקט שלו, מצליח להתמודד עם משימות שבעבר דרשו MacBook Pro. כדי לבדוק עד כמה רחוק אפשר ללכת איתו, ניסיתי לאתגר אותו עם פרויקט עריכה אמיתי: אותו קובץ וידאו שאני עובד עליו ב-CapCut Pro ב-Mac Mini שלי - שילוב של קטעי 4K ו-8K על ציר זמן אחד, עם מעברים, שכבות וטקסטים מונפשים.

תוך כדי, הרצתי גם את פוטופשופ ו-Lightroom עם כמה קבצי RAW פתוחים במקביל, כדי לוודא שזה לא מקרה של "אפליקציה אחת בלבד". והתוצאה? מפתיעה לטובה. המחשב לא קרס, לא זחל, ולא הראה סימני מצוקה. ה-CapCut זרם יפה גם ברזולוציית תצוגה גבוהה, והייצוא של הפרויקט היה רק מעט איטי יותר מהמק מיני עם אותו שבב.

וכן, ברור לי שזה לא מקרה שימוש קלאסי ל-MacBook Air, ושאין מה להשוות את הביצועים למה שהייתי מקבל מול Mac Studio. ובתכל'ס רוב האנשים לא יריצו עליו פרויקטים כבדים עם קטעי 8K. מנגד, העובדה שזה עבודה קלילה עבורו, ועוד בצורה יציבה, רק מחזקת את התחושה שהשבב הזה לוקח את המחשב הזה לרמות שעד לא מזמן נחשבו לטריטוריה של מחשבי פרו.

צריך גם לציין שאפל סוף סוף העלתה את הנפח הבסיסי של הזיכרון ל-16 גיגה, וזה שיפור מהותי. במחשבים האלה, ברגע שנגמר הזיכרון - עוברים מהר מאוד לזיכרון החלופי, והמערכת יודעת להתמודד עם זה היטב, אבל זה עדיין צוואר בקבוק. 16 גיגה כבר נותנים מרווח נשימה טוב מאוד לרוב המשתמשים.

אז לא, זה לא מחשב שמיועד למידול תלת ממד או להרצה יומיומית של Logic Pro. אבל אם אתם עובדים על מסמכים, עורכים תמונות מדי פעם, פותחים 30 טאבים בספארי ומדי פעם מתנסים במשהו קצת יותר רציני - ה-M4 עומד בזה בלי למצמץ.

ה-MacBook Air M4 הוא לא מהפכה - הוא אבולוציה. מחשב שנראה כמעט זהה לדור הקודם, עם צבע חדש שהוא בקושי צבע, ומצלמה משופרת שאפשר גם בלעדיה. אבל בתוך כל השמרנות הזו, מסתתר שדרוג חשוב באמת: המעבד החדש, M4, שמצליח להפוך את האייר ללפטופ לא רק קל ודק, אלא גם חזק בצורה מפתיעה. גם בלי מאוורר, הוא עומד יפה במשימות שבאמת לא נבנו למחשב כזה - ואם מוסיפים לזה את הזיכרון הבסיסי שהוכפל ל-16 גיגה, פתאום מפרט הבסיס מרגיש לא כמו פשרה, אלא כמו בחירה הגיונית.

ה-Air הזה לא מיועד ליוצרי תוכן כבדים או למשתמשי פרימייר שפותחים 30 שכבות וידאו - והוא גם לא מנסה להיות כזה. הוא מיועד למי שצריך מחשב אמין, נייד, שקט ועמיד, שיכול לעשות כמעט הכול, גם אם לא כל יום. ובמחיר של 999 דולר, זה הופך אותו לאחת ההמלצות הכי קלות לתת כרגע בשוק.