מדענים הודיעו הלילה (חמישי) כי זיהו את הסימנים המשכנעים ביותר עד כה לקיומם האפשרי של חיים מחוץ לכדור הארץ. באמצעות טלסקופ החלל ג'יימס ווב של נאס"א, הצליחו החוקרים לאתר באטמוספירה של כוכב לכת רחוק מולקולות שבכדור הארץ מופיעות רק בעקבות פעילות ביולוגית. הכוכב, K2-18b, שוכן כ-110 שנות אור מאיתנו, ונמצא באזור "ישיב" - כלומר כזה שבו ייתכנו תנאים המאפשרים קיום של מים נוזלים. לדברי החוקר הראשי, פרופ' ניקו מדוסודהן, "זו העדות החזקה ביותר עד כה לכך שאולי יש חיים שם בחוץ", אך הוא מדגיש כי עדיין מוקדם לקבוע מסקנות חד משמעיות.
מאחורי המחקר עומדת קבוצת מדענים מאוניברסיטת קיימברידג', שבחנה את ההרכב הכימי של האטמוספירה של K2-18b באמצעות ניתוח האור החודר דרכה מהכוכב שהוא מקיף - שמש קטנה מסוג ננס אדום. בצפייה זו התגלו סימנים לשתי מולקולות מעניינות במיוחד: דימתיל סולפיד (DMS) ודימתיל דיסולפיד (DMDS).
על פני כדור הארץ, גזים אלה מיוצרים כמעט באופן בלעדי על ידי פלנקטון וחיידקים ימיים, ולכן נחשבים כסמנים אפשריים לקיום חיים. מדוסודהן ציין כי הכמות שנמדדה של DMS הייתה גבוהה פי אלפים ממה שמוכר לנו כאן, תוצאה שהפתיעה גם את החוקרים עצמם.
עם זאת, בשלב זה לא מדובר בגילוי ודאי. רמת הביטחון הנוכחית עומדת על כ-99.7% - גבוהה, אך לא מספיקה לפי הסטנדרטים המדעיים הנדרשים לקביעה חותכת. גם אם יתברר שהמולקולות זוהו במדויק, עדיין נותרת שאלת מקורן: האם הן נוצרו באמת על ידי חיים, או שמא מדובר בתהליך גאולוגי לא מוכר? לשם כך, צוות המחקר משתף פעולה עם קבוצות נוספות שבוחנות אם ניתן לייצר את אותם חומרים גם בדרכים שאינן ביולוגיות.
בקהילה המדעית מתנהל כעת דיון רחב גם סביב אופיו של הכוכב עצמו. חלק מהחוקרים מעריכים כי מדובר בפלנטה שמכוסה באוקיינוס ענק, בעוד אחרים סבורים כי ייתכן שמדובר בכלל בענק גז קטן - מבלי פני שטח מוצקים - תרחיש שמפחית משמעותית את הסיכוי לקיום חיים. כל המודלים הללו עדיין פתוחים לדיון, והם תלויים בפירוש עדין של נתונים שמגיעים מאור קלוש מאוד הנמדד ממרחק של עשרות שנות אור.
למרות אי הוודאות, מדוסודהן בטוח שזו התחלה של תהליך משמעותי: "אם נצליח לאשר את הממצאים האלה, זה עשוי לשנות את כל מה שאנחנו יודעים על מקומנו ביקום," אמר. לדבריו, ייתכן שתוך שנה או שנתיים ניתן יהיה לאשר באופן סופי את קיומם של החומרים - ואולי גם את מה שעומד מאחוריהם.