פרשת הסרטונים המיניים שמרעישה את הרשתות והתקשורת בימים האחרונים הכתה בעוצמה אדירה לא רק בגלל שמדובר בפגיעות בבני נוער, ולא רק בגלל החריפות והבוטות של הסרטונים בעלי האופי המיני שהופצו, אלא גם בגלל הכמות וההיקף החריגים של בני ובנות הנוער שנחשפו לתוכן ונפגעו ממנו. זאת כנראה הפעם הראשונה שתופעה חמורה כל כך מתרחבת בכזאת מהירות, גם במונחים של האינטרנט והרשתות החברתיות, וחשוב לשאול ולהבין מה הפך את התופעה לחריגה כל כך הפעם, מה ההשלכות של חשיפה לתכנים הללו - ואיך ניתן למנוע את הפעם הבאה.
בימים האחרונים, התקבלו בקו הסיוע לאינטרנט בטוח של איגוד האינטרנט הישראלי, וכן למוקד 105 מאות פניות של צעירים וצעירות המדווחים כי נחשפו לתוכן משמיץ וסרטונים אינטימיים המופצים באינסטגרם דרך עמודים אנונימיים המתחזים לעמודי "חדשות בידור" מקומיים, עם שמות כגון "מרכז בידור", "צפון בידור", "ראשון לציון בידור" ודומיהם. באמצעות תוכנת השאלות האנונימיות "NGL", מעודדים מנהלי העמודים את העוקבים להעלות תכנים משפילים, מבזים ופוגעניים כנגד חבריהם. אולם מאחר שפלטפורמת אינסטגרם מפעילה מנגנוני מודרציה וצנזורה על תכני עירום, מנהלי העמודים מעלים "רק" מקטעים או רמיזות לסרטונים בעלי התוכן המיני, ומשתמשים בהם כ"טיזר" שיפתה את העוקבים ללחוץ על הקישור לסרטון המלא בפלטפורמת הטלגרם, שכמעט ואינה מגבילה את התכנים המועלים אליה. בטלגרם כבר אפשר לצפות בתכנים מפורשים וקשים שעשויים לפגוע לא רק במצולמים בסרטונים, אלא גם במשתמשים של הפלטפורמה הנחשפים לתכנים האלו, ובמיוחד בני ובנות נוער.
כשם שהפצת סרטונים אינטימיים איננה תופעה חדשה, כך גם השימוש בעמודי "בידור" שונים, אשר נועדו לפגוע בבני ובנות נוער ברשת נצפתה כבר בעבר. אולם התופעה הפעם היא שונה גם בגלל החריפות והעוצמה של התכנים המכוונים להשפלות קשות בעלות אופי מיני בנערים ונערות, וגם בגלל המהירות העצומה בה התופעה מתפשטת והיקף ההפצה האדיר. שלושת המאפיינים הללו משקפים את התנועה המתרחשת בחברה הישראלית, ובקרב הנוער הישראלי ביתר שאת מאז ה-7 באוקטובר; חשיפה מרובה לתכנים ויזואלים קשים, דוגמת סרטוני הזוועות מה-7 באוקטובר, עשויה לטשטש את האמפתיה כלפי סבל של אחר ולנרמל את התוכן המיני הקיצוני עבור מי שנחשף אליו. מנתוני הסקר שערך איגוד האינטרנט הישראלי ב- 2024, עלה כי קרוב ל- 70% מבני ובנות הנוער החלו להשתמש באפליקצית טלגרם - אותה הפלטפורמה המאפשרת לכל משתמשיה לחפש ולשתף כמעט כל תוכן, מפורש, מטריד, מזעזע ככל שיהיה, ולהיחשף אליו באופן תדיר ועבור חלקם אף יומיומי.
הפרשה הנוכחית מחזקת את התחושה כי ההירתעות מחשיפה לתוכן פוגעני פחתה משמעותית בקרב הנוער הישראלי, ולצד הקלות שבהפצתו והזמינות שלו, הפעלת שיקול הדעת הקודמת להפצת הסרטון הפוגעני הצטמצם אף הוא. כלומר, היכולת לעכב את התגובה (או במקרה זה, את השיתוף) הוחלפה באימפולסיביות המתעדפת את ערך הראשוניות על פני ערך הרעות. וכך, נערות ונערים רבים, נורמטיביים ללא כוונות זדון בהכרח, מצאו עצמם בימים האחרונים באחת משתי העמדות - נפגעים שסרטוניהם האינטימיים הופצו לכל עבר, או פוגעים ששיתפו פעולה עם הפצת תכנים אינטימיים של חבריהם או נחשפו אליהם ונמנעו מלדווח.
המציאות המורכבת לתוכה גדל הנוער הישראלי מטילה עלינו, המבוגרים, אחריות כבדה מזו שהורינו נאלצו להתמודד איתה, ואיתה הבחירה האם להתבונן מהצד, לצקצק בלשוננו ולפקפק באשר לעתידו של הנוער האובד, או שאנחנו יכולים להבין שהאחריות לחינוך הנוער להתנהגות נאותה ברשתות כמו גם במרחב הפיזי, מוטלת על כתפינו, ואין לנו את הפריבילגיה להרים ידיים. אם ילדיכם או בני נוער הקרובים אליכם נפלו קורבן לתופעה החריפה הזו או אפילו נחשפו אליה, הציעו להם תמיכה והכלה, שאלו אותם כיצד ירצו שתעזרו להם, ותווכו להם את חומרת העניין. נהלו עם ילדיכם שיחה על ההשלכות של שיתוף תכנים פוגעניים, חשיפה אליהם או שימוש בפלטפורמות לא בטוחות ומותאמות גיל כמו טלגרם. במידה ונחשפתם לקבוצה או תוכן פוגעני - דווחו לקו הסיוע לאינטרנט בטוח בכדי להסיר את התכנים במהירות מהרשת (safe.org.il), או למוקד 105.
הדר להב היא רכזת תחום מוגנות ומיומנות ברשת באיגוד האינטרנט הישראלי
יונתן בן חורין הוא מנהל קו הסיוע לאינטרנט בטוח של איגוד האינטרנט הישראלי