חברת Nothing הבריטית של קארל פאי, ממייסדי OnePlus, זכתה במהירות לשם בזכות יישום רדיקלי של אותם העקרונות מהחברה הקודמת שלו של חדשנות, עיצוב ותחושת קהילה ו-"גאוות יחידה" לבעלי הסמארטפונים מתוצרתה, הכוללים גם דברים כמו עיצוב שקוף ושימוש בגופי תאורה לחיווי ומידע. בילינו כמה שבועות טובים עם הסמארטפון האחרון שלהם, ה-nothing (3a) וחזרנו עם מסקנות.
עיצוב ומראה
כאמור, ל-nothing 3a יש מראה ייחודי ומבדל שאיתו מיד מזהים שזה טלפון או אביזר של nothing. ה-3a לא חורג מהשורה, והוא כולל גב עם עיצוב שקוף (הטלפון אגב, מגיע בכמה צבעים), כשבמרכזו במת העדשות האליפטית, ובניגוד לטלפונים אחרים, היא נראית כמקשה אחת ונאה העולה מגב הטלפון, ולא שכבה נוספת על הגב, כמו ברוב במות העדשות שאנחנו מכירים. במת העדשות מוקפת בגופי התאורה הלבנים של ממשק ה-glyph המזוהה עם החברה ומעליה גם המבזק. הגב כאמור שקוף-כהה מה שמקנה לטלפון מראה לא שגרתי, ובתחתיתו רק לוגו החברה.
חזית המכשיר גם היא נקיה מאוד, רובה ככולה המסך, עם שוליים דקים ורמקול אפרכסת שנבלע אל תוך המסגרת. המצלמה הקדמית היא מצלמת חריר שנמצאת במרכז המסך, ובקו ישר ממנה ובתחתית הטלפון, חיישן טביעות האצבע. בצדדים נמצא בשמאל את כפתורי הווליום (שני כפתורים נפרדים ולא כפתור רוקר כמקובל, אהבנו את הבחירה הלא שגרתית), ובצלע הימנית את כפתור ההפעלה, ומתחתיו את כפתור ה-Essential העגלגל קצת והבולט, שעליו נרחיב בהמשך.
וכיון שאי אפשר להיות כל הזמן מיוחדים, בתחתית נמצא את השילוש הקדוש הסטנדרטי: שבכת רמקול, שקע טעינה והעברת מידע USB-C ומגירת ה-SIM. שתומכת בשני כרטיסים פיזיים אבל באופן ניכר בולט כאן חוסר התמיכה בכרטיס eSIM, דבר שהפך כמעט לחובה בסמארטפונים ב-2025. חבל.
מבחינת אחיזה, האחיזה שלו טובה, כשהאצבע המורה "מתיישבת" ממש מתחת לבמת העדשות, וזה נוח לאחיזה, והמשקל שלו הוא 200 גרם. מה שכן, הגב שלו מאוד חלקלק, ואם תניחו אותו על משטח לא מספיק מחוספס, הוא פשוט יתחיל "לגלוש" ממנו. הקייס לטובת קייס הוא די ברור במקרה הזה.
תצוגה וצליל
ל-nothing 3a יש מסך AMOLED יפהפה, בגודל 6.77 אינץ', שגם הפתיע אותנו בחדות שלו. עם 1080 על 2392 פיקסלים, ובהירות "הקפצה" שיכולה להגיע עד 3000 ניט, לצד מיליארד גוונים, תמיכה ב-+HDR 10, קצב רענון של 120 הרץ , ובהירות טיפוסית של 800 ניט, שגם היא נתון די גבוה לשימוש רגיל. הוא מאוד בהיר וקריא גם באור שמש ישיר, אבל מה שכן, יש לו קצת השתקפויות.
הצבעים, כיאה למסך AMOLED, הם טובים ועמוקים ועשירים בכל הגוונים (אדומים, כחולים וצהובים) - וטמפרטורת הצבע מאוזנת מאוד, למרות ש-nothing מציעים גם כוונון מדוקדק של טמפרטורת הצבע שתהיה בדיוק לטעמכם, וגם שני מצבי רוויה. גם בזמן מבחני הביצועים, הופתעתי מהחדות המשובחת של המכשיר. בקיצור, הייתי מאוד מרוצה מהמסך הזה. הוא טוב מאוד, במיוחד לרמת המחיר.
הצליל של ה-nothing 3a הוא מוצלח, אבל לא מדהים. הוא מוציא צליל מאוד בהיר ונקי, עם דגש על טרבלים, ובמת צליל מובחנת לטובה של סטראו. ברם, הבסים לא ירעידו את הטלפון או אתכם, ויש לטעמי טיפה יותר מדי הדהוד (כנראה בגלל תיבות תהודה גדולות יחסית סביב הדרייבר).
מצלמה
מערך הצילום המשולש של ה-nothing 3a, מורכב משתי עדשות ראשיות (רחבה וטלהפוטו) עם חיישנים של 50 מגהפיקסל, ועדשה רחבה במיוחד עם חיישן 8 מגהפיקסל. למצלמה הראשית יש גם ייצוב תמונה אופטי ומיקוד PDAF, ועדשת הטלהפוטו מסוגלת לזום פי שניים אופטי. זהו מערך יעיל מאוד (אני אשער שכמו רוב התעשייה הם עובדים עם חיישני סוני), והמצלמה הקדמית מתהדרת ב-32 מגהפיקסל. לעניין צילום וידאו, המצלמה האחורית מצלמת ב-4K והקדמית ב-1080.
יחסית לרמת המחיר, המצלמה של ה-nothing 3a מוציאה תוצאות מצוינות בכל תנאי תאורה, ובמגוון תרחישים שבדקתי - צילומי הופעות, לילה, צילומי חוץ, פנים ותקריב. אציין לטובה במיוחד את תמונות הלילה שיוצאות מוארות בצורה אחידה, ואת תמונות המאקרו המצויינות בפירוט שלהן, כאשר ניתן להשתמש בנורות ה-Glyph כאור מילוי שזו תכונה חמודה מאוד. כך שגם בסעיף הצילום, ה-nothing 3a מצטיין.
ביצועים
ה-nothing 3a מסתמך על מעבד קוואלקום סנאפדרגון s7 בדור השלישי, שמשודך כאן ל-8 גיגהבייט זיכרון (או 12 בדגם ה-256 גיגהבייט אחסון), ולמעבד גרפי Aderno 710. סדרה 7 של סנאפדרגון היא לא סדרת הדגל העילית של קוואלקום, אלא סדרה אחת מתחת. זה אומר בפועל שה-nothing 3a הוא לא מפלצת ביצועים, אבל בשימוש יומיומי לא הרגשתי שום שיהוי או שיהוק. הטלפון תגובתי ונעים לשימוש (ראו גם בסעיף הבא).
מן הסתם, במבחנים הסינתטיים שהרצתי עליו הוא פחות כיכב, בטח בהשוואה למכשירי דגל יקרים יותר. במבחן Wild Life של 3Dmark (מבחנים אחרים כמו Solar Bay לא יכולתי להריץ עליו בגלל מאפייני החומרה שלו), הוא במקום טוב באמצע, בדיוק באמצע - 50 אחוז מהמכשירים הנבדקים מעליו ו-50 אחוז מתחתיו, עם 3965 נקודות.
אם אתם מחפשים מכשיר למשחקים כבדים או להריץ עליו תוכנות עריכה, זה כנראה לא המכשיר בשבילכם, אבל בכל שימוש יומיומי אחר, כמו גלישה, מסרים מיידיים ועד משחקי קז'ואל קלים, ה-noting 3a יעמוד בכבוד.
ממשק ואפליקציות
בעניין הממשק אני חייב להוריד את הכובע בפני Nothing ומערכת ההפעלה שלהם (שכמובן מבוססת על אנדרואיד). זוהי ההתנסות הראשונה שלי עם מכשירים מהסדרה, ויש לציין שהמכשיר הזה פשוט כייפי לשימוש, עם חוויית אנדרואיד יוצאת דופן.
הממשק של nothing מזכיר מאוד את ממשק האייפון, ולמעשה אם אתם מחפשים מכשיר אנדרואיד שייתן לכם חוויה דומה זה המכשיר בשבילכם, אבל הממשק פשוט כייפי ומוקפד - מהשפה העיצובית, שמבוססת על נקודות המזכירות עיצובי 8 ביט, דרך הווידג'טים על המסך, כיוונונים ועד לאפליקציות המיוחדות ש-nothing כוללים עם המכשיר שנותנות לו ערך מוסף משמעותי, כמו AI Voice שהוא אינטגרציה של ChatGPT ישירות לתוך הממשק (למרות שכמובן הוסיפו כאן גם את Gemini), שאותו אפשר להפעיל ישירות מהאוזניות אם יש לכם אוזניות של nothing או אפליקציית essential שמופעלת מהכפתור הייעודי בצד המכשיר, הכל ביחד יוצר חוויית שימוש נעימה, כייפית, מגניבה ויוצאת דופן.
אני כן אציין ש-Essential, שהיא סוג של אפליקציה לתיעוד הגיגים ורעיונות קצת מרגישה מיותרת, במיוחד עם כפתור ייעודי. היא פחות מוצלחת מאלטרנטיבות קיימות כמו Notion או Obsidian, לדוגמא, ואולי nothing היו צריכים לאמץ אלטרנטיבה קיימת, במקום להמציא את הגלגל מחדש.
כמובן, תאורת ה-Glyph האחורית היא מגרש משחקים כייפי בפני עצמו. לא רק שהם משמשים לאינדיקציה ויזואלית של דברים כמו עוצמת הקול, והופכים במצב שקט לאמצעי חיווי יעיל, אפשר גם "להלחין" רצף אורות בעזרת אפליקציה ייעודית, ויש גם תמיכה באפליקציות חיצוניות מסויימות ממש כמו למשל Uber שתוכלו לקבל אינדיקציה על המרחק של הנהג מכם. יש לממשק המעניין הזה פוטנציאל התפתחות גדול, ואני ממש סקרן לראות מה הם יעשו איתו עוד.
לסיכום הסעיף, אתם ממש תיהנו להשתמש במכשיר, שזה משהו שלא הרגשתי כבר תקופה ארוכה במכשירים אחרים, שנותנים פשוט את ממשק האנדרואיד הסטנדרטי והמשעמם, מי עם יותר נופחות (bloatware) ומי עם פחות. עוד נציין לטובה את כמות העדכונים שקיבלתי בשבועות הבודדים שהייתי עם המכשיר - היה מדובר בשלושה עדכונים לפחות, מה שאומר ש-nothing כל הזמן עובדים על שיפורי תוכנה, וזה ניכר.
החיסרון היחיד הבולט מבחינת פונקציונליות כאן הוא החוסר ב-eSIM שבאמת מורגש.
חיי סוללה
ה-nothing 3a מסתמך על סוללת 5,000 מיליאמפר/שעה סטנדרטית למדי, שתומכת בטעינה של 50 וואט, מה שייתן לכם 50 אחוז סוללה בערך ב-20 דקות, או טעינה מלאה תוך קצת פחות משעה. מה שכן, אין פה טעינה אלחוטית וגם זה חוסר רציני בימינו.
ועדיין, חיי הסוללה של ה-nothing 3a, מעולים. סחטתי ממנו כיומיים של עבודה בלי צורך בטעינה, כשיום עבודה בודד, הוא סיים עם 30-40 אחוזי סוללה בשקט מה שמאפשר לכם גם לעבור ליום הבא בלי צורך בטעינה משמעותית חוץ אולי מהפסקות שתיה קטנות פה ושם. במצב המתנה הוא החזיק כמה ימים רצופים בלי בעיה. לא יודע איזה כישוף עשו אנשיו של קארל פאי, אבל הם סוחטים את הסוללה עד הקצה. נאה.
השורה התחתונה
ה-nothing 3a הוא טלפון מפתיע מאוד, בטח לרמת המחיר שלו. חוץ מחוויית המולטימדיה המעולה שהוא מציע, הוא טלפון אנדרואיד שבנוי בגישה קצת אחרת, וזה מורגש - מתאורת ה-Glyph שהיא ממשק יוצא דופן ויוצר חוויית משתמש שונה ועד הפונטים המוקפדים, יכולות הכיוונון והערך המוסף שהוא מביא עימו, במיוחד אם יש לכם מוצרים נוספים מבית היוצר של nothing.
מלבד זאת, ה-nothing 3a הוא טלפון אנדרואיד הגון לחלוטין ועונה על כל הדרישות של משתמש יומיומי, אבל עם שני חוסרים בולטים: תמיכה ב-eSIM ובטעינה אלחוטית. ועדיין, בשביל מכשיר שעולה החל מ-1350 שקלים לגירסת הבסיס של 128 גיגהבייט, זה סמארטפון מצוין לרמת המחיר. למי שממש חשוב eSIM, ניתן למצוא אותו בגירסת ה-Pro היקרה יותר.
לסיכום, מי שמחפש מכשיר אנדרואיד לשימוש יומיומי עם חוויית משתמש לא שגרתית ומושקעת ובמחיר נגיש, ה-nothing 3a צריך להיות ברשימה הקצרה שלכם.