בחקירתו הנגדית הבוקר (שני) בבית המשפט נשאל הנאשם בנימין נתניהו על ידי התובעים על מעורבותו בטיפול בוויזה של ארנון מילצ'ן. התובע תדמור הקריא מעדותה של הדס קליין, עוזרתו של ארנון מילצ'ן, על כך שמילצ'ן פנה בעניין לראש לשכתו דאז ושאל אם הדברים מוכרים לו.
על כך ענה נתניהו: "פעם ראשונה שאני רואה את זה, כולל בהכנות - לא ראיתי את זה בזמן אמת. זה כמו לשאול את ChatGPT, זו סברה".
אז לא, מר נתניהו, לשאול את ChatGPT זו לא "סברה". אינני יודע אם נתניהו משקר על הדוכן בזמן עדותו, אבל לגבי ChatGPT הוא, כמו שאוהבים הטוקבקיסטים לומר - "טועה ומטעה". כשאנחנו שואלים משהו את ChatGPT, או לצורך העניין כל בינה מלאכותית מחוללת אחרת, הוא מספק תשובה עובדתית כמיטב יכולתו לא סברה או הנחה.
בניגוד לנתניהו, שלאמירות שלו לא פעם יש בעיה בקשר עם העובדות, כשאנחנו שואלים משהו את ChatGPT, הוא ניגש למאגר הידע הגדול בעולם - האינטרנט, ומברר תשובה עובדתית טובה כמיטב יכולתו, ובמרבית המקרים אכן מספק תשובה טובה, מבוססת עובדתית ורציונלית. צריך לזכור שהאינטרנט ומאגרי מידע נוספים, שימשו כדי לאמן את מודלי השפה הגדולים המפעילים את הכלים הללו, כך שכן, ChatGPT ואחרים לרוב מצויידים בעובדות, לא סברות או הנחות כמו שנתניהו טוען. קיים המצב של "הזיות" שבו בינה מלאכותית מנסה להשלים פערי מידע, וממציאה דברים, אבל המפתחים משתדלים שזה יהיה המצב החריג ולא הרגיל.
נתניהו תמיד סבור שהוא מבין גדול בטכנולוגיה. אבל התשובה הזו שלו על דוכן העדים, יותר ממעידה שזו סברה ואמירה שלו על עצמו, מאשר עובדה. יש לנתניהו גם מזל שדבריו על הדוכן חוסים תחת חסינות מתביעת לשון הרע - כי ייתכן מאוד שהמפתחת של ChatGPT, חברת OpenAI, הייתה רואה בדבריו שהמודל שלה מניח הנחות ולא מספק עובדות הוצאת דיבה.