לאחר כשבוע של ניתוק כמעט מוחלט מהעולם, כמה אזרחים באיראן הצליחו ביום שישי האחרון להשיג מחדש גישה לאינטרנט - אך לא כתוצאה מהחלטת הרשויות, אלא דרך שרתים חלופיים, פתרונות עקיפה מאולתרים או פשוט בזכות מזל - כך לפי דיווח של הניו יורק טיימס. עבור אותם בודדים, החיבור היה רופף, מקרטע ולעיתים אף לא בטוח. רבים מהם סיפרו כי מדובר בגישה זמנית בלבד, תחת פיקוח הדוק, שאינה מאפשרת שימוש חופשי. "זה מרגיש כאילו אנחנו במערה חשוכה", אמר ארטה, אזרח שנמלט מטהראן מוקדם יותר השבוע והצליח לשלוח באיחור של כמה ימים מספר הודעות באינסטגרם - רגעים בודדים של חיבור, שהיו חריגים בתוך מציאות אפלה ומתוחה.
השלטון האיראני, לפי הדיווח, ממשיך להפעיל הגבלות תקשורת מחמירות על כלל המדינה, והחסימה כוללת גם הודעות טקסט פשוטות (SMS) אשר לא תמיד מצליחות להישלח. שירותי VPN, המהווים את הכלי המרכזי של אזרחים לעקיפת חסימות ממשלתיות, חווים תקלות קשות ורבים מהם לא זמינים כלל - תוצאה ישירה של המלחמה ושל ההפצצות הישראלית על מוקדים מרכזיים בטהראן.
כמו כן, מפעילי VPN עצמאיים שעדיין מצליחים להציע שירות כלשהו, הפצירו במשתמשים שלא להפיץ את כתובות השרתים, מחשש לקריסת השירות או חשיפתו לשלטונות. "אל תפיצו את הלינק - השרת יקרוס וזה רק יקשה עלינו", נכתב באזהרה שהופצה בערוץ טלגרם של אחד הספקים. אחרים פשוט לא מספקים את כתובות ה-IP כדי למנוע ממשטרות המהפכה לזהות את נקודות החיבור.
הממשלה באיראן, מצדה, לא מסרה על הקלה במגבלות. להפך - דוברת מטעם הממשל בטהראן הצהירה ביום כי הצעדים ננקטו מטעמים של "הגנה מפני מתקפות סייבר ושיקולי ביטחון", ואילו הציבור האיראני ממשיך לנסות לשמור על קשר עם קרוביו בעולם בכל דרך אפשרית, לעיתים יצירתית ומרגשת במיוחד.
חיבור מהחלל: Starlink כמפלט מהצנזורה
לצד ניסיונות עקיפה דרך שרתים חלופיים ושירותי VPN מקרטעים, ישנם גם אזרחים באיראן שמצליחים להתחבר לרשת באמצעות פתרון שאינו תלוי בתשתיות המדינה - רשת האינטרנט הלווייני Starlink של חברת SpaceX. אף שהשירות אינו מאושר לשימוש באיראן, בפועל הוא מופעל בשטח מאז ספטמבר 2022, אז פרצו מחאות נרחבות בעקבות מותה של מהסא אמיני, צעירה בת 22 שנעצרה על ידי משטרת הצניעות בגין לבוש "לא תקני" ומתה במהלך מעצרה. בעקבות גל ההפגנות שפרץ והתגובה האכזרית מצד כוחות הביטחון, נקט המשטר בצעד מוכר - ניתוק נרחב של הגישה לאינטרנט, כדי למנוע תיאום בין מפגינים ולהקשות על תיעוד האירועים והפצתם החוצה.
בתגובה, אזרחים וגורמים אזרחיים החלו להבריח לאיראן מסופי חיבור ל-Starlink דרך מדינות שכנות, ובכך יצרו ערוץ חיצוני עצמאי לעולם - כזה שהשלטון מתקשה לשלוט בו. על אף שהשימוש במסופים הללו נחשב מסוכן ואף חשוף למעקב, יותר ויותר אזרחים בוחרים לקחת את הסיכון כדי לשמור על קשר עם העולם ולהתגבר על ההאפלה הממשלתית.
נכון ליוני 2025, Starlink מפעילה את מערך הלוויינים הגדול בעולם, עם כ-7,578 לוויינים במסלול נמוך סביב כדור הארץ, מתוכם 7,556 פעילים. הרשת מעניקה שירותי אינטרנט מהירים ויציבים בלמעלה מ-130 מדינות - בעיקר באזורים מנותקים, מוכי אסון, או כאלה המצויים תחת שלטון מדכא. הפרויקט, בבעלות אילון מאסק, מתוכנן להתרחב בהדרגה לכ-12,000 לוויינים, עם יעד עתידי שאפתני של 42,000, במטרה להבטיח כיסוי גלובלי מלא.
בפועל, באיראן של 2025, Starlink הפכה לכלי מרכזי עבור חלק מהאוכלוסייה המבקשת להתחבר לעולם החיצון - לעיתים מהמרתף, לעיתים מגגות, ולעיתים בנסיעה למקומות פתוחים עם קליטה מיטבית - תוך חמקנות וחשש תמידי. גם אם מדובר בשוליים, עצם קיומו של ערוץ תקשורת עצמאי מעורר דאגה בקרב השלטון - ותקווה בקרב האזרחים.