אסטרונומים תיעדו לראשונה תופעה קוסמית נדירה במיוחד: פיצוץ כפול של ננס לבן - סוג ייחודי של סופרנובה שמתרחש במערכת כוכבים כפולה. התגלית המרהיבה, שתועדה באמצעות טלסקופ הענק של המצפה האירופי הדרומי בצ'ילה, חושפת את שרידיו של כוכב שהתפוצץ לפני כ-300 שנה, במרחק של כ-160 אלף שנות אור מאיתנו, בקבוצת הכוכבים דג הזהב, בגלקסיית הענן המגלני הגדול. בתמונה שצולמה נראים שני קליפות של יסוד הסידן שנפלטו החוצה - סימן מובהק לשני פיצוצים עוקבים שהביאו לחורבן מוחלט של הננס הלבן.
שלא כמו סופרנובות "קלאסיות" שמתרחשות כאשר כוכב מאסיבי קורס לתוך עצמו ומשאיר אחריו כוכב נייטרונים או חור שחור, כאן מדובר בננס לבן - שריד קומפקטי של כוכב שדומה לשמש שלנו, אך סיים את חייו הגרעיניים. הננס הלבן היה חלק ממערכת בינארית, כלומר כזו שבה הוא מקיף כוכב אחר מטווח קרוב. במשך הזמן הוא החל לשאוב הליום מהכוכב השכן, עד שהצטברה על פניו שכבת הליום צפופה ולוהטת. כאשר התנאים היו בשלים, שכבת ההליום התפוצצה - זה היה הפיצוץ הראשון. גל ההדף שנוצר הדליק גם את ליבת הננס, שקרסה והתפוצצה בעצמה - והפיצוץ השני, החזק יותר, הביא להשמדה מוחלטת של הכוכב.
"לא נשאר ממנו דבר", אמרה פריאם דאס, דוקטורנטית לאסטרופיזיקה מאוניברסיטת ניו סאות' וויילס באוסטרליה, והמחברת הראשית של המאמר שפורסם בכתב העת Nature Astronomy, ודווח גם בסוכנות הידיעות רויטרס. לדבריה, פרק הזמן בין שני הפיצוצים נמשך כשתי שניות בלבד - הזמן שלוקח לגל ההלם מהפיצוץ הראשון להקיף את הכוכב.
כדי להבין מה בדיוק התרחש בפיצוץ, השתמשו החוקרים במכשיר הספקטרוסקופיה MUSE - מערכת צילום מתקדמת שמודדת את ההרכב הכימי של אור שמגיע מהחלל. בעזרת המכשיר, שמותקן על טלסקופ הענק בצ'ילה, הצליחו למפות אילו יסודות פוזרו באירוע ולזהות את טביעות האצבע של הפיצוץ הכפול. בתמונה שצולמה נראים בבירור שני מעגלים מובהקים של סידן - האחד חיצוני, שנוצר מהפיצוץ הראשון, והשני פנימי, כתוצאה מהפיצוץ השני. בנוסף לכך, נמצאה גם שכבת גופרית. עבור החוקרים, זו הייתה הפעם הראשונה שבה התקבלה עדות פיזית ישירה וברורה לשני פיצוצים עוקבים - הוכחה חותכת למנגנון "הדאבל דטוניישן" (פיצוץ כפול), שתואר עד כה רק בתיאוריה.
אבל המשמעות של הגילוי רחבה הרבה יותר מהשאלה מה קרה לכוכב המסוים הזה. סופרנובות מהסוג שתועד כאן נחשבות לאחת הדרכים המרכזיות שבהן נוצרים ונפלטים ליקום יסודות כבדים כמו סידן, גופרית וברזל - כולם מרכיבים חיוניים בגופים שמימיים, בכוכבי לכת, ובסופו של דבר גם בגוף האדם. "הברזל שבדם שלנו והסידן שבעצמותינו - הם לא נוצרו סתם כך", הסבירה דאס. "הם תוצאה של פיצוצים אלימים כמו זה שראינו כאן. זה חלק ממחזור החיים של היקום".
לסוג זה של סופרנובה יש גם חשיבות עצומה במדידת מרחקים ביקום. מכיוון שפיצוצים כאלה מתרחשים בתנאים די קבועים, הם משמשים את האסטרונומים בתור "נר תקני" - יחידת ייחוס שמאפשרת להבין עד כמה אובייקטים רחוקים מאיתנו, וכמה מהר היקום מתפשט.