הסמארטפון שלכם כבר לא מה שהיה פעם. אתם פותחים את המצלמה - היא נתקעת. נכנסים לוואטסאפ - שלוש שניות עיכוב. אתם מתחילים לשוטט בין רשימות השוואה וסרטונים, ודי מהר מבינים: כולם נראים, מרגישים ומתנהגים אותו דבר. ואז, ממש כשאתם על סף כניעה לאייפון או גלקסי נוסף, אתם רואים את Nothing Phone (3). לא, זה לא טעות - זה שמו של מכשיר חדש, מוזר, קצת מכוער, שמנסה בכל הכוח לא להיות עוד אחד מהשורה.
המכשיר הזה הוכרז רשמית רק בחודש שעבר, ונחת בישראל ביבוא רשמי של באג. המחיר מתחיל ב-3,299 שקלים, והוא מוצג בתור מכשיר הדגל האמיתי הראשון של המותג. ויש סיבה לכך: בגב של ה-Phone (3) תמצאו לא את מערך ה-Glyph הוותיק, אלא תצוגת micro-LED בשם Glyph Matrix - שיכולה להציג התראות, טיימרים, מצב סוללה, תצוגת מצלמה, ואפילו משחקים קטנים. מלפנים תקבלו מסך 6.67 אינץ', מעבד Snapdragon 8s Gen 4 וסוללה בנפח 5,150 מיליאמפר-שעה. אז האם הוא עומד מאחורי ההבטחות? לקחנו אותו לסקירה - ויש לנו לא מעט מה להגיד.
עיצוב: מוזר בכוונה, ומוזר שמצליח
הדבר הראשון שצורח כשמחזיקים את ה-Nothing Phone (3) הוא כמובן הגב שלו. לא, אין כאן את מערך נורות ה-LED המוכר ממכשירי Nothing הקודמים - אלא מסך micro-LED חדש בשם Glyph Matrix, שמצליח להיות גם גימיק וגם כלי פרקטי. הוא יודע להציג התראות, טיימר, שעון, אחוזי סוללה, תצוגת מצלמה - ואפילו דברים מפתיעים כמו מד זווית, שעון שמש, וצעצועים אינטראקטיביים אמת או חובה, אבן-נייר-מספריים, ואפילו Magic 8 Ball. חלק מהיישומים כבר נוצרו על ידי קהילת Nothing, כך שיש למה לחכות.
כל הממשק הזה נשלט דרך כפתור מגע עגול בגב המכשיר, שמגיב ללחיצה בלחץ - בדומה למנגנון ה-Haptic שנמצא במכשירי אפל. זה לא כפתור פיזי, אבל התחושה מאוד קרובה: לחיצה קלה (קצרה) מאפשרת לעבור בין המצבים השונים, ולחיצה ממושכת מפעילה את הפונקציה הנבחרת. זה אינטואיטיבי, נעים, ומעביר את התחושה שהכל שם בשביל מגע - לא סתם להיראות יפה.
מערכת ההגדרות מאפשרת לקבוע כמה זמן כל מודול נשאר פעיל, לקבוע רמת בהירות, ואפילו להשאיר תצוגות קבועות דולקות - כמו שעון דיגיטלי, במקום מסך שחור. ועד כה, אין שום סימן לכך שזה פוגע בזמן הסוללה.
אבל זה לא נגמר במסך הקטן. העיצוב כולו מבוסס על גריד מודולרי שמרמז על שלושת לוחות המעגלים הפנימיים, כולל ברגים חשופים, קווים טכניים ומבנים שקופים שמעניקים לטלפון מראה תעשייתי-משחקי. מערך המצלמות עצמו מפוזר בצורה מוזרה, עם עדשה אחת שמוקמה בגובה שונה. כל אחת מהן שוכנת בתוך ריבוע משלה, ומעליהן פזורים אלמנטים עיצוביים עגולים - חלקם פונקציונליים, חלקם פשוט בשביל האסתטיקה. התוצאה? תחושת מבנה מוזר ומכוון, שאולי תיראה לראשונה ככאוטית - אבל בהדרגה נראית כמו פאזל מדויק.
ביצועים: נראה כמו דגל, מרגיש כמו ביניים משודרג
על הנייר, ה-Nothing Phone (3) מצטייר כמכשיר דגל: מסך OLED ענק בגודל 6.67 אינץ' עם שוליים סימטריים, קצב ריענון דינמי של עד 120Hz, סוללה בנפח 5,150mAh, טעינה מהירה, עמידות במים (IP68), מערך מצלמות משולש - והכי חשוב, מעבד Snapdragon 8s Gen 4. נשמע מרשים? תלוי איך מסתכלים על זה.
בפועל, מדובר באותו טריק ש-Nothing מריצה עוד מהיום הראשון: לקחת מפרט כמעט-דגל, לחסוך איפה שלא תרגישו - ולהציג את הכול בעטיפה מאוד מרשימה. המעבד החדש אמנם חזק בהרבה מזה שב-Phone (2), והביצועים בשימוש יומיומי פשוט חלקים וזריזים. אבל זה לא Snapdragon 8 Elite, וזה מורגש כשמנסים לשחק משחקים גרפיים כבדים או להריץ משימות תובעניות. מדובר בשבב שמככב גם במכשירים שעולים פחות מ-500 דולר - כמו Poco F7 או iQOO Neo 10 - כך שהוא בהחלט לא צמרת השוק.
כדי לאזן את זה, Nothing בחרה בצירוף חכם: 12 גיגנבייט RAM בתצורה הבסיסית, עם אחסון מהיר (UFS 4.0) בנפח 256 ג'יגה. בתצורה הגבוהה יותר תקבלו 16 גיגה RAM וחצי טרה אחסון - בהחלט נתונים נדיבים, אבל אין גרסת בסיס מוזלת של 8/128 גיגה-בייט, שהייתה יכולה להפוך את המכשיר הזה למשתלם יותר ב-2,699-2,899 שקלים.
ומה עם המסך? כן, הוא יפהפה, חד, צבעוני ובהיר ברמות מטורפות - עד 4,500 ניטים בשיא עם HDR. אבל זכוכית ההגנה שלו היא Gorilla Glass 7i - שהיא עדיין לא Victus כמו בדגמים היקרים באמת - והפאנל עצמו בטכנולוגיית LTPS, ולא LTPO. ההבדל? פחות חיסכון בסוללה, טווח תדרים מצומצם יותר (30-120Hz לעומת 1-120Hz). בפועל לא תרגישו בזה הרבה, אבל זו עוד תזכורת לכך ש-Phone (3) לא לגמרי משחק בליגה של הגלקסי S25 והפיקסל 9.
הסוללה לעומת זאת היא כוכבת בפני עצמה. בזכות כימיה מתקדמת מסוג Silicon Carbon ויעילות כללית של המכשיר, תקבלו יומיים שימוש בלי לחשוב פעמיים - עם טעינה חוטית של 65 וואט, טעינה אלחוטית וטעינה הפוכה. בתחום הזה - הדגל הונף.
אז כן, Nothing עשתה פה רושם של מכשיר דגל - אבל מאחורי הקלעים ממשיכה לפעול לפי אותו מתכון מוכר: לחתוך איפה שזה לא בולט, ולהפגיז איפה שזה כן.
אם יש דבר אחד ש-Nothing מצליחה לעשות ברצינות כבר מהיום הראשון, זה לגרום לאנדרואיד להרגיש אחרת - מבלי לשבור אותו. Nothing OS 3.5, שתעודכן בקרוב לגרסה 4.0, היא בדיוק מה שממשק צריך להיות ב-2025: קליל, מלוטש, אנימטיבי להפליא, ובלי יותר מדי רעש רקע. זה לא ממשק שמנסה להוכיח שהוא חכם או עמוס - אלא כזה שמחליק לך מתחת ליד, בלי להפריע. והוא פשוט מרגיש… טוב.
הכול כאן מתוזמן בקפידה: ממסך ההתראות ועד לאנימציות המעבר. לדוגמה, במצלמה תוכל להחליק למעלה כדי לדפדף בין מצבים שונים, בלי כפתורים מיותרים. בלחצן ההגדרות המהירות תוכל לשנות את גודל הקיצורים בהתאם להרגלים שלך. והכי חשוב - הממשק זורם במהירות ובקלילות שנדמית גבוהה יותר ממה שהחומרה באמת מסוגלת להציע.
באופן מפתיע, אחד הדברים היותר מוצלחים כאן הוא שורת החיפוש האוניברסלית. לא זו של גוגל בתחתית המסך - אלא זו שמופיעה כשפותחים את מגירת האפליקציות. דרכה תוכל לחפש לא רק אפליקציות וקבצים, אלא גם לשאול שאלות כלליות ולקבל תשובות ישירות דרך מנוע AI (בגרסה מותאמת של Gemini), בלי להיכנס לדפדפן בכלל. זה מהיר, זה לא מעיק, וזה פשוט שימושי - והכי חשוב, זה אופציונלי לגמרי: מי שלא רוצה, פשוט לא פותח את זה אף פעם.
תכונה נוספת שממשיכה להתפתח היא Essential Space - אזור חכם במערכת שאמור לרכז עבורך מידע חשוב בעזרת AI. הוא עדיין לא מסתנכרן עם שירותים חיצוניים, ולכן לא בטוח שיהיה שימושי לכולם, אבל לפחות הוא לא נדחף לגרון. אפשר להתעלם ממנו לחלוטין - כן, אפילו מהכפתור הייעודי בצד המכשיר שמפעיל אותו - וזה לא משפיע על החוויה הכללית.
בסופו של דבר, Nothing לא המציאה כאן את האנדרואיד מחדש, אבל היא הצליחה להוריד ממנו הרבה מהשומן המיותר, ולתת לו מראה טכני, נקי, חד ומדויק - מבלי להיכנס למלחמות פיצ'רים. וזה מה שיפה: לא צריך לבלבל את המוח עם "מערכת חכמה" כשפשוט אפשר לעשות מערכת נעימה. במיוחד כשהיא מגיעה עם הבטחה ל-5 שנות עדכוני תוכנה - לא הכי נדיב בשוק, אבל כן מספיק כדי לדעת שלא ננטשים אחרי שנה.
מצלמה
לשלושה חיישני 50 מגה-פיקסל יש אפקט של מכשיר דגל - ובצדק: Nothing השקיעה כאן בחיישן הראשי הגדול ביותר שלה עד כה (1/1.3 אינץ'), יחד עם זום X3, מצלמה רחבה ומצלמה קדמית איכותית. על הנייר, זה נראה מרשים. בפועל, התוצאות פחות חדות ממה שהיינו מצפים ממכשיר ב-3,299 ש"ח. גם כשהחשיפה והצבעים מדויקים, הפוקוס לעיתים מפספס, בעיקר בצילומים קרובים. זה כנראה עניין של עומק שדה והטמעת אלגוריתם שעדיין צריך ליטוש. מצד שני, מצלמת המאקרו הפתיעה לטובה, והמצלמות הרחבה והקדמית עקביות, חדות וסך הכל עושות את העבודה.
לצפייה בתמונות באיכות מלאה לחצו כאן
אבל אולי הטריק הכי מעניין הוא הנדסי: אין כאן בליטת מצלמה טיפוסית. Nothing הצליחה לשלב את המודול לתוך גוף שטוח, אפילו אם זה דרש לקדוח פיזית דרך לוח המעגל הפנימי - מהלך אמיץ שבא גם עם פשרות. התוצאה? מצלמה שמצליחה להיראות כמו כזו של סמארטפון דגל ולעיתים גם לתפקד ככזו, אבל בפועל נשארת חצי צעד מאחור מול השמות הגדולים באמת בשוק.
בשורה התחתונה
Nothing Phone (3) הוא טלפון שלא מפחד להיות מוזר — וזה הכוח הכי גדול שלו, אבל גם החולשה. הוא מציע עיצוב נועז, מסך נהדר, סוללה מרשימה וחוויית שימוש מהנה שמצליחה להרגיש שונה באמת. מצד שני, הביצועים לא הכי חזקים בשוק, המצלמה עדיין לא ברמה של מכשירי דגל אמיתיים, והמחיר כבר לא "משוגע לטובה" כמו בדגמים קודמים. זה טלפון לאנשים שראו הכל - ועכשיו רוצים משהו אחר.