"ישראל מובילה ברצון לאימוץ AI, אבל סובלת מפערי תשתית, כישורים ואבטחת מידע"

סקר עולמי חדש שערכה Dell Technologies בקרב כ-2,850 מקבלי החלטות בתחום ה- IT ברחבי העולם ובישראל, וכולל גם ניתוח ממוקד של שוק העבודה והטכנולוגיה תמונה מעורבת: מצד אחד, ישראל ממוקמת בצמרת מדינות העולם בהיקף הרצון לאמץ פתרונות AI. מצד שני, היא מדורגת בתחתית בכל הנוגע למוכנות תשתיתית, בכישורים מקצועיים ובאבטחת מידע.

בקרב הארגונים הישראליים שנסקרו 60% מהארגונים בישראל רואים בטכנולוגיית AI חלק מהאסטרטגיה העסקית שלהם וכעדיפות ראשונה לשנת 2025 לעומת 50% בלבד בממוצע העולמי. בנוסף, 55% מהארגונים בישראל משקיעים בפיתוח כלים פנים-ארגוניים מבוססי AI לעומת 43% בלבד מהארגונים בעולם.

38% מהארגונים בישראל מדווחים כי כבר החלו בתהליך פריסת טכנולוגיות AI ונמצאים בשלב משמעותי לעומת 19% בלבד בממוצע העולמי. שיעור זה מצביע על רעב טכנולוגי ונכונות עסקית. בנוסף,12% כבר מגייסים צוותי דאטה לבנות מודלי AI לעומת 13% בעולם.

רמת הנכונות לחדשנות בישראל נחשבת גבוהה מהממוצע: 62% מהארגונים בישראל מציינים שחדשנות היא חלק מליבת האסטרטגיה לעומת 54% בלבד מהממוצע הגלובלי. יחד עם זאת, 78% מהנשאלים אינם יודעים כיצד ייראה התחום בעוד 3-5 שנים לעומת 51% בעולם.

למרות הרצון העז לחדשנות, 38% מהארגונים בישראל מודים שאינם עומדים בקצב ההתפתחויות הטכנולוגיות. הסיבות נעוצות בעיקר במבנה ארגוני מקובע, משאבים מוגבלים וחשיבה טקטית ולא אסטרטגית שמגבילים את אותה ההיערכות.

ליאור פוני, מנכ"ל Dell Technologies בישראל, אומר: "ארגון שהטמיע בשנים האחרונות תשתיות AI איכותיות וכבר מבסס את העבודה לפיהן, זוכה ליתרון משמעותי. חשוב לזכור כי כלי AI יעילים רק כאשר מאחוריהם תשתית חזקה ונכונה, ולכן גם ההובלה שלנו בשנים האחרונות בתחום, עם פתרונות מקצה לקצה - מהשרתים החזקים ביותר, דרך סביבה ענן, ועד כלי ניהול ואבטחת מידע, מערכות קירור, מחשבי AI ועוד. החזון שלנו הוא לאפשר לכל ארגון, גדול כקטן, להפעיל AI בצורה יעילה, מאובטחת וסקיילבילית".

73% מהנשאלים בישראל חוששים מהשלכות אבטחת מידע סביב שימוש ב- AI במיוחד בכלים מבוססי ענן או צד שלישי לעומת 64% מהנשאלים בעולם. 76% מהמנהלים בישראל מביעים חשש כללי מהיכולת של הארגון להגן על מידע ולהתמודד עם התקני קצה חכמים לעומת 59% מהעונים בעולם.

100% מעידים על צורך בהכשרת עובדים, 72% מהמשיבים בישראל מעידים כי בארגוניהם אין ידע או נהלים ליישום מאובטח של AI לעומת 63% בלבד מהארגונים בעולם.

הפערים בין ישראל לשאר העולם אינם נוגעים רק לטכנולוגיה אלא גם ליכולות האנושיות הנדרשות להפעיל אותה. כך לדוגמה, 52% מהארגונים בישראל סבורים שיש לפתח יצירתיות לקידום חדשנות ב AI - לעומת 48% מהארגונים בעולם. 50% מהארגונים בישראל הדגישו את החשיבות בשיפור החשיבה הביקורתית ויכולות פתרון בעיות, בהשוואה ל-47% בעולם. בנושא חיזוק כישורי מדעי הנתונים ולמידת מכונה, ישראל מעט בפיגור עם 44%, לעומת 47% מהעונים בעולם.

הבנה של תהליכים עסקיים הניתנים לאופטימיזציה צוינה ע"י 42% מהמשיבים בישראל לעומת 46% מהמשיבים בעולם. בתחום ה־Prompt Engineering נרשם יתרון לישראל עם 40% לעומת 36% בעולם. כשזה נוגע להבנת עיבוד שפה טבעית (NLP) שיעור הישראלים שהצביעו על כך כנדרש : 36% בישראל זהה לעולם עם 36%.

64% מהארגונים בישראל מעידים כי אין להם מוכנות תשתיתית לעומסי עבודה של AI לעומת 46% מהארגונים בעולם. בעולם, כבר מוקצים תקציבים ספציפיים להיערכות לעומסי המידע: 38% מהארגונים משקיעים באחסון מותאם ל- AI ו-39% משקיעים בשרתים ייעודיים לעומת פחות מ-25% בישראל.

בעולם מתרחבת גם ההיערכות לתשתיות תומכות כמו קירור, חשמל, ניהול עומסים בין ענן לקצה תחומים שכמעט ואינם נבחנים בישראל, שבה רק 11% מהארגונים מצהירים על פעילות בנושא, לעומת כ-28% בעולם.

כשבוחנים את אסטרטגיות הרכש והשימוש בטכנולוגיות AI עולה כי ארגונים בישראל מגלים גישה פרו-אקטיבית יותר בהשוואה לעולם. 56% מהארגונים בישראל מתכננים לאמן או לשפר מודלים קיימים על בסיס נתוני הארגון בסביבה פנימית לעומת 45% מהארגונים בעולם. גם השימוש במודלים בקוד פתוח מותקנים באתר הארגון גבוה יותר בישראל (50%) בהשוואה ל- 33% בעולם.

עוד עולה כי 48% מהארגונים בישראל מתכוונים לצרוך תוכנות AI המותקנות מקומית על מחשבי הארגון לעומת 47% בעולם. גישה זו מדגישה העדפה ברורה בישראל לפתרונות פנים-ארגוניים המעניקים שליטה וביטחון על המידע והמערכות.

מנגד, 30% מהארגונים בישראל מתכננים לבנות מודל AI עצמאי מאפס לעומת 25% מהארגונים בעולם. פער זה מצביע על יותר פתיחות ישראלית למחקר ופיתוח.

כאשר נבחן הסוג הנפוץ ביותר של שימוש בפועל (ולא תכנון עתידי) עולה כי 22% מהארגונים בישראל בחרו באימון מודלים פנימיים כסוג השימוש המרכזי לעומת 16% בעולם. עם זאת, גם כאן בולט הפער בעדיפות הישראלית ליישומים מקומיים, לעומת מודלים בענן שנפוצים יותר בזירה הבינלאומית.