שמעתם פעם שמקור הנפט הוא דינוזאורים מתים? אולי אפילו דמיינתם טי-רקס מזוקק זורם במיכל הדלק של הוולוו. זה נשמע דימוי מאוד ציורי - אבל מדובר במיתוס ותו לא. האמת המדעית שונה לגמרי: הנפט נוצר בכלל מטריליוני אצות ופלאנקטון זעירים ששקעו לקרקעית הים לפני מאות מיליוני שנים.
לפי ד"ר ריידר מולר מהאוניברסיטה של אוסלו, "מסיבה לא ברורה, הרעיון שנפט בא מדינוזאורים פשוט נתקע אצל הרבה אנשים במוח". בפועל, מקורו ביצורים מיקרוסקופיים ימיים - לא בזוחלים פרהיסטוריים. כשהאצות והפלאנקטון מתו, הם שקעו לקרקעית והצטברו בשכבות עבות של בוץ ומשקע. לאורך מיליוני שנים, בתנאים של לחץ גבוה וחוסר חמצן, הם עברו תהליך תרמי - ממש כמו בישול איטי - והפכו לנפט הגולמי שאנחנו מכירים.
לאורך הזמן, הנפט זז באיטיות כלפי מעלה עד שהוא נתקע מתחת לשכבות סלע בלתי חדירות - מה שמוביל לקידוחים שאנו מכירים, או לשחרור טבעי במקרה של תזוזות גאולוגיות.
אז מה עם הדינוזאורים? באתר המדעי iflscience מסבירים שייתכן שמדי פעם איזה דינוזאור מצא את עצמו שוקע אל קרקעית ים, אבל הסיכוי שגופתו תשרוד את כל התהליך הכימי־גאולוגי הנדרש ליצירת נפט הוא כמעט אפסי. גופות גדולות כמו של דינוזאורים לרוב נאכלו בידי יצורים אחרים, התפרקו ונרקבו לפני שנקברו בתנאים מתאימים. חוץ מזה, הם לא היו נפוצים מספיק כדי להסביר את כמויות הנפט הקיימות היום.
לסיכום: כשאתם מתדלקים, אתם לא שואבים דינוזאורים. אתם מתדלקים את שרידיהם של מיליארדי אורגניזמים מיקרוסקופיים ימיים - ולא, זה לא פחות מרתק.