האמת מאחורי התמונה: שתי נשים יושבות על הכלי הרדיואקטיבי ביותר בצ'רנוביל

שתי נשים יושבות בתוך זרוע מתכת חלודה, מחייכות למצלמה בתמונה שנראית כמו עוד אחת מני רבות של תיירות הרפתקניות. אלא שה"ספסל" המאולתר הזה הוא לא פחות מאחד החפצים הרדיואקטיביים ביותר בעולם - ה"טופר" של צ'רנוביל. זרוע דחפור ששימשה לפינוי ההריסות מאסון הכור שהתפוצץ ב־1986, ושעד היום מכוסה באבק גרעיני קטלני.

התמונה, שלא ברור בדיוק מתי היא צולמה אך היא צצה לאחרונה שוב לרשת, גררה גל של תגובות: מהתפעלות מהאומץ (או הטיפשות) ועד זעזוע מהנכונות לשבת על שריד של אחד האסונות הקשים בהיסטוריה רק בשביל סלפי.

מיד אחרי פיצוץ כור 4 בצ'רנוביל, נדרשו כלים כבדים כדי לפנות את ההריסות הרדיואקטיביות. אחד מהם היה דחפור גדול, שזרועו (בצורת טופר מתכתי) נטבלה עמוק בתוך הפסולת. מאז היא נשארה בשטח, מצופה בשכבות אבק גרעיני שעדיין פולט קרינה גם היום.

לפי מומחים, רמות הקרינה שנמדדו ליד ה"טופר" עומדות על כ־0.3 מיליסיוורט לשעה - בערך פי שלושה המקרינה שמקבלים בצילום רנטגן רגיל בבית החזה. זה אולי נשמע זניח, אבל הבעיה האמיתית היא אחרת: האבק. חלקיקים זעירים יכולים להידבק לעור, לשיער או לבגדים - ולהמשיך לפלוט קרינה גם הרחק מאזור האסון.

עוד בנושא
אם תביטו בחומר המסוכן הזה במשך 5 דקות, תמותו תוך יומיים

הצצה לחייו של האיש שמתעקש לגור בעיר הרדיואקטיבית ביותר בעולם

כדי להבין את עוצמת הסיכון צריך לזכור את החפץ המפורסם האחר מצ'רנוביל: "רגל הפיל". מסה שחורה של קוריום מותך, שנראית כמו רגלו המקומטת של פיל, והיא נחשבת לפסולת המסוכנת ביותר בעולם. ב־1986, חמש דקות לצידה הספיקו כדי לגרום למוות תוך יומיים. גם כיום, כמעט ארבעה עשורים אחרי, היא עדיין לוהטת, אך נעולה מאחורי כיפת בטון אטומה.

בהשוואה אליה, ה"טופר" אמנם פולט קרינה נמוכה בהרבה אבל הוא אחד מהחפצים היחידים שנשארו חשופים בשטח. לכן כל מגע פיזי איתו נחשב מסוכן, גם אם לא קטלני באופן מידי.

מאז הפלישה הרוסית לאוקראינה, הסיורים המאורגנים בצ'רנוביל הופסקו, אך התמונות הישנות ממשיכות לצוץ. חלק מהגולשים מגיבים בזעזוע: "זו לא רק סכנה אישית, אלא גם פוטנציאל להפיץ חלקיקים מסוכנים הלאה". אחרים מגלגלים עיניים מול תרבות האינסטגרם: עד כמה רחוק מוכנים אנשים ללכת בשביל תמונה?

לא יודע מה עלה בגורל הנשים המצולמות בתמונה אך היא תזכורת לכך שגם 39 שנים אחרי - הצל של אסון צ'רנוביל עדיין כאן, והשרידים הרדיואקטיביים שלו ממשיכים לאתגר את הגבול בין סקרנות אנושית לאימה גרעינית.