מחובר לרשת ומבין את המתכון: אפינו קאפקייקס בתנור עם בינה מלאכותית

שוק התנורים הביתי הוא אחד המקומות הכי פחות מעניינים במטבח. במשך שנים זה היה נראה כאילו הוא נתקע בזמן: פעם היו חוגות פשוטות שהיו עושות "קליק", אחר כך הגיעו הכפתורים הדיגיטליים, ובהמשך הוסיפו גם מסך צבעוני ותוכניות אוטומטיות שאף אחד באמת לא משתמש בהן. בסוף, כמעט בכל בית, אנחנו עדיין חוזרים לאותו סיפור ישן - לבחור מצב חום, לסובב טמפרטורה ולחכות שהעוגה תצא כמו שצריך.

אבל כמו שקרה עם שואבים רובוטיים, טלוויזיות או אפילו סמארטפונים, גם כאן מישהו היה חייב לנסות לשבור את הסטגנציה. הפעם זו AEG, שמביאה לישראל (יבוא רשמי של מיני ליין) את ה-7000 Series Multifunction Oven Matt Black ABE75722T, תנור חדש שמנסה להפוך את מה שאנחנו מכירים למשהו קצת יותר חכם, עם בינה מלאכותית שמבטיחה לקחת את האפייה והבישול צעד קדימה.

התנור בסדרה AEG 7000 (דגם מדויק: ABE75722T) הוא תנור בנוי - כלומר כזה שמיועד להשתלב בתוך הארונות של המטבח ולא לעמוד בפני עצמו. המשמעות היא שהוא חלק מהקו העיצובי של המטבח לא פחות משהוא מכשיר חשמלי. במקרה הזה, מדובר במידות סטנדרטיות של תנורים בנויים (רוחב של כ-59.5 ס"מ, גובה של כ-59.4 ס"מ ועומק של כ-56.7 ס"מ), כך שמי שמחליף דגם ישן לא צפוי להיתקל בבעיית התאמה מיוחדת. הנפח הפנימי הוא 71 ליטר - לא חריג, אבל כן מאפשר לאפות תבניות רחבות יחסית או להכין ארוחה משפחתית גדולה.

הדגם שאני בחנתי בפועל הגיע בגימור מבריק. היתרון כאן ברור - מראה נוצץ, אלגנטי ומושך עין שנראה כמו מוצר פרימיום מהרגע הראשון. החיסרון, כמו שקורה כמעט בכל מוצר מבריק, הוא שמיד רואים עליו טביעות אצבעות וגם שריטות קטנות אם לא מקפידים. לצד זה, AEG מציעה את אותו תנור גם בגרסת מט, שמי שמעדיף תחזוקה פשוטה יותר כנראה ימצא בה יתרון. כלומר, יש כאן שתי אפשרויות שמכוונות לשני סוגי משתמשים שונים: מי שאוהב שהמכשיר מבריק ונראה יוקרתי יותר, ומי שמעדיף גימור עמום ופרקטי לשימוש יומיומי.

מבחינת שפה עיצובית, AEG לא המציאה כאן משהו חדש לחלוטין אלא הלכה על קו מאוד נקי ומינימליסטי. החזית די ריקה: מסך מגע צבעוני רחב בחלק העליון, ידית דקה בקו אחיד עם הדלת, ושום אלמנט נוסף שלא באמת חייב להיות שם. אפשר לאהוב את זה ואפשר להרגיש שזה קצת קר מדי, אבל זה בהחלט מיישר קו עם מגמה רחבה יותר בעולם של מוצרי חשמל - להפוך אותם לפחות "מכשיר" ויותר "חלק מהמטבח".

בשורה התחתונה, זה לא תנור שמנסה להפתיע בעיצוב יוצא דופן, אלא כזה שמשדר מודרניות דרך פשטות. מי שמחפש "וואו" ויזואלי לא ימצא אותו כאן, אבל מי שרוצה תנור שנמס בתוך הקו העיצובי הכללי של המטבח ולא מושך יותר מדי תשומת לב - יקבל בדיוק את זה.

בתנורים "חכמים" שהכרנו עד היום, התוכניות האוטומטיות היו די מוגבלות. לחצנו על "פיצה" וקיבלנו טמפרטורה קבועה, לחצנו על "עוגה" - שוב, זמן וטמפרטורה שנקבעו מראש, בלי קשר אמיתי למתכון שבידיים שלנו. כאן קודם כל - התנור מחובר לרשת ומקבל עדכונים. כן, תנו לזה רגע - יש עדכוני גרסה לתנור אפייה. לצד זה, נכנסת לתמונה הבינה המלאכותית: באפליקציית AEG אפשר להכניס קישור למתכון, והתנור מפעיל את פיצ'ר Taste Assist, שמייצר תוכנית מותאמת למנה הספציפית. זה לא קסם - עדיין צריך להכין את המצרכים ולבצע את השלבים - אבל השלב של ניחושים לגבי חום או משך זמן יורד כמעט לגמרי. זה מה שמבדיל את הדגם הזה מהאוטומציה הישנה שהכרנו.

בנוסף, יש את ה-Food Sensor - בעצם מד חום עם חוט וראש מתכתי שצריך לנעוץ ישירות בתוך האוכל. המד מתחבר לכניסה ייעודית בתוך התנור, וברגע שהוא בפנים אפשר לראות את הטמפרטורה המדויקת של המזון גם על המסך וגם דרך האפליקציה בסמארטפון. זה אולי פחות סקסי משימוש בבינה מלאכותית, אבל בפועל הרבה יותר שימושי ביום יום. כשאתה שם עוף שלם, רוסטביף או אפילו פשטידה עבה, החיישן הזה נותן מידע בזמן אמת על מה שקורה בפנים. זה מונע את הרגעים המעצבנים שבהם פותחים את הדלת שוב ושוב, מאבדים חום ויוצרים חוסר אחידות באפייה.

עוד תוספת היא פונקציית AirFry, שמגיעה עם מגש ייעודי. כאן חשוב לשים דברים בפרופורציה: אני מחזיק נינג'ה בבית, והפיצ'ר הזה לא באמת גרם לי להיפרד ממנו. ה-Ninja מהיר בהרבה, וגם נותן תוצאה פריכה יותר. אבל יש ל-AirFry של התנור יתרון אחר - אפשר להכין בו כמויות גדולות בבת אחת, מה שהופך אותו מתאים למשפחות או לאירוחים. רק צריך לקחת בחשבון שזה לוקח יותר זמן מאיירפרייר עצמאי, כך שזה יותר פתרון נחמד למי שרוצה "לטגן" באוויר חם בכמויות, ופחות תחליף אמיתי למכשיר ייעודי.

מעבר לזה יש כאן את כל מה שמצפים למצוא מתנור ברמת פרימיום של 2025: ניקוי עצמי פירוליטי בשלוש דרגות (שעה, שעתיים או שלוש, בהתאם לרמת הלכלוך), מערכת אוורור קדמית ששומרת על הדלת קרירה יחסית גם כשהתנור פועל על חום גבוה, ודלת עם ארבע שכבות זכוכית שמתפרקת בקלות לניקוי. אפילו נושא הכשרות קיבל התייחסות רשמית - אחרי ניקוי פירוליטי אפשר להשתמש בו גם לבשר וגם לחלב, ויש גם אפשרות "ליבון חמור" שמוכרת כהכשרה לפסח.

כל זה מגובה במסך מגע צבעוני בגודל 4.3 אינץ', שמרכז את כל התפריטים וההגדרות. הממשק יחסית אינטואיטיבי - לא מושלם, לפעמים לוקח כמה שניות למצוא בדיוק את התפריט שאתה מחפש - אבל עדיין ברור בהרבה מהחוגות והכפתורים שהכרנו בדגמים ישנים.

את הבדיקות שלי התחלתי דווקא עם משהו פשוט - קאפקייקס. באפליקציה מצאתי תוכנית ייעודית לקאפקייקס, וגם בתפריטים של התנור עצמו היא הופיעה. זה היה מבחן מצוין, כי מדובר במתכון שאני מכין כבר כמה שנים, כך שידעתי בדיוק למה לצפות. כאן הופתעתי לטובה: התוצאה הייתה אולי הטובה ביותר שאפיתי עד היום. כל הקאפקייקס, גם אלו שהיו קרובים יותר לדלת וגם אלו שהיו מאחור בפנים, יצאו זהים - אפויים בצורה אחידה ומדויקת מבפנים ומבחוץ. מי שאופה הרבה מכיר את התסכול של תבנית שלא נאפית שווה בכל מקום - כאן זה פשוט לא קרה.

בשלב הבא ניסיתי משהו יותר מאתגר: פרגיות קפואות ממולאות באורז, מהסוג שקונים בסופר. כאן כבר לא מצאתי מתכון ייעודי או תוכנית מוכנה, אבל השתמשתי במד החום (Food Sensor) שמתחבר לאפליקציה. הוא אפשר לי לראות בזמן אמת מה מצב העוף מבפנים, בלי לנחש, בלי לפתוח את הדלת ובלי לחטוף את ההפתעה הלא נעימה שהעוף נראה מוכן מבחוץ אבל בפנים עוד לא. הפיצ'ר הזה הפך את הבדיקה להרבה יותר רגועה ופשוטה.

אחר כך עברתי לטיגון אוויר חם עם שניצלים. כמו שכבר אמרתי קודם, בהשוואה לנינג'ה שלי לוקח לזה יותר זמן להגיע לאותה רמת פריכות, אבל התוצאה הייתה מצוינת. השניצלים יצאו קריספיים והרגשתי שבכמות גדולה זה אפילו משתלם יותר מאשר להפעיל כמה סבבים בנינג'ה. באותה הזדמנות זרקתי לתנור גם בטטות אפויות, וגם שם קיבלתי תוצאה טובה - רכות מבפנים ופריכות מבחוץ.

לסיום החלטתי לבדוק עוגת גבינה יפנית - מתכון שמצאתי ברשת. כאן נתקלתי במגבלה קטנה של הבינה המלאכותית: כדי שהתנור "יבין" את המתכון, חשוב שהמילה "Oven" תופיע באנגלית בתוך ההוראות, אחרת האפליקציה לא תמיד יודעת לזהות אותו כמתכון שמתאים להפעלה. זה אומר שלפעמים צריך לחפש קצת יותר עד שמוצאים מתכון שתואם. במקרה שלי זה עבד - התנור זיהה את האפשרויות, והעוגה יצאה מוצלחת מאוד.

אחד הדברים שהכי משפיעים על חווית השימוש בתנור לאורך זמן הוא הניקיון. כאן מדובר בתנור פירוליטי - כלומר תנור שמנקה את עצמו בעזרת חום קיצוני. ב-AEG מסבירים שאפשר להריץ את הניקוי אפילו מדי יום, כשהמערכת מחממת את חלל התנור לטמפרטורה של בערך 500 מעלות. בחום הזה כל השומן ושאריות האוכל שנדבקו לדפנות פשוט נשרפים והופכים לאפר דק. בסוף התהליך, מה שנשאר זה רק להעביר סמרטוט או מטלית ולנגב את האבק.

למי שלא מכיר, זה הבדל עצום לעומת הניקוי הידני שרובנו רגילים אליו - קרצופים עם סבון, ספריי שומנים והרבה אנחות ייאוש מול לכלוך עיקש. כאן מדובר בתהליך אוטומטי לחלוטין: בוחרים אחת משלוש תוכניות (קצרה, בינונית או ארוכה - בין שעה לשלוש שעות, תלוי כמה מלוכלך התנור), לוחצים על כפתור ונותנים לחום לעשות את העבודה.

המשמעות בפועל היא שתנור כזה דורש הרבה פחות תחזוקה פיזית. זה גם מסביר למה אחרי שימוש שגרתי, התנור עדיין נראה "חדש". היתרון הזה אולי פחות נוצץ מתפריט בינה מלאכותית או מאפיית קאפקייקס מושלמת, אבל הוא שווה לא פחות - כי לאורך זמן זה חוסך המון עבודה ומאריך את חיי המכשיר.

ה-AEG 7000 הוא לא עוד תנור עם עוד כמה תוכניות אפייה, אלא ניסיון אמיתי לקחת קטגוריה תקועה ולעדכן אותה לעידן שבו גם למטבח מגיע קצת שכל. הבינה המלאכותית כאן משדרגת את החוויה - לא רק כי היא מתאימה מתכונים בפועל, אלא גם כי היא מחוברת לרשת ומקבלת עדכונים אוטומטיים. המשמעות היא שהתנור לא נשאר "תקוע בזמן", אלא ממשיך להשתפר ולהתעדכן עם הזמן בלי שאתם צריכים לעשות דבר.

המדחום הפנימי, התוצאות המדויקות באפייה, והניקוי הפירוליטי הופכים את התנור הזה למכשיר נוח בהרבה לשימוש יומיומי. לא הכל מושלם - ל-AirFry לוקח יותר זמן ממכשיר ייעודי כמו הנינג'ה, והממשק דורש קצת הסתגלות - אבל בסך הכל מדובר בתנור שמצליח לייצר חוויה אחרת ממה שהכרנו עד היום.

חשוב להגיד גם את זה: הוא לא זול. המחיר הרשמי שלו עומד על 7,990 שקלים, וזה מציב אותו בקצה העליון של השוק. מי שיסכים לשלם את הסכום הזה יקבל תנור שמרגיש צעד קדימה, עם שילוב של דיוק, נוחות ופיצ'רים חכמים שנותנים ערך אמיתי, ולא רק "עוד תוכנית אפייה".