כל יוצר תוכן באינטרנט יודע שליצור משהו שיהפוך ויראלי היא אמנות. אבל עבור אקשאי ואשישט, יוטיובר הודי פופולרי עם יותר מחצי מיליון עוקבים, האמנות הזו הסתיימה במעצר משפיל. הפשע שלו? הוא טען ששדה התעופה הבינלאומי החדש בגואה, יעד תיירותי אהוב גם על ישראלים, רדוף רוחות.
ואשישט, שמתמחה בסיפורי אימה ובתופעות על-טבעיות בערוץ היוטיוב שלו, העלה סרטון תחת הכותרת המבטיחה: "שדה התעופה המקולל והרדוף של גואה". בסרטון, הוא טווה סיפור מצמרר שכלל את כל המרכיבים הנכונים: הוא טען ששדה התעופה החדש, "מנוהאר", נבנה על אדמת בית קברות ישן ששימש לשריפת גופות.
כדי להפוך את הסיפור לאמין יותר, הוא הוסיף "עדויות" לכאורה של עוקבים שלו שעבדו במקום. לפי הסרטון, עובדים בשדה התעופה דיווחו על "פעילויות על-טבעיות", על טייסים רבים שמסרבים להמריא או לנחות בלילה מחשש לתופעות מוזרות, והשיא - דמות מסתורית של אישה לבושה בסארי אדום שנצפתה משוטטת לבדה על מסלול הנחיתה.
הסיפור היה טוב. טוב מדי. הסרטון הפך ויראלי ושותף ברשתות החברתיות, עד שהגיע לעיניה של "היחידה לניטור רשתות חברתיות" של משטרת גואה.
כאן, הסיפור העל-טבעי פגש את המציאות הקשוחה. מבחינת הרשויות, לא היה מדובר בסיפור רפאים תמים, אלא בפרויקט תשתית יוקרתי בעלות של כ-345 מיליון דולר שהמוניטין שלו נמצא בסכנה. המשטרה הגדירה את הסרטון ככזה המכיל "טענות שקריות, זדוניות ומבוססות על אמונות טפלות", שנועדו אך ורק כדי לעורר פחד בציבור ולהגדיל את החשיפה של ערוץ היוטיוב.
המשטרה לקחה את העניין ברצינות תהומית. צוות בילוש נשלח במיוחד מגואה לניו דלהי, שם איתר ועצר את ואשישט. במהלך המעצר, הוחרמו המחשב הנייד, הטלפון והמצלמה שלו. הוא הוטס בחזרה לגואה, הפעם כעצור, ונלקח לחקירה בתחנת המשטרה של שדה התעופה - אותו מקום שלטענתו רדוף רוחות.
הסיפור הזה הוא חלק ממגמה רחבה יותר של ממשלת גואה, שנלחמת בתופעת המשפיענים ש"משמיצים את המדינה". שר התיירות המקומי טען בעבר שמשפיענים מנהלים "קמפיינים ממומנים" כדי לפגוע בתדמיתה של גואה.
ומה לגבי היוטיובר? מצידו, ואשישט טוען שהמעצר היה "בלתי חוקי" ושהשוטרים התעמרו בו. בינתיים, הסרטון המקורי שלו הוסר מיוטיוב, אך גרסאות שלו עדיין מסתובבות בפייסבוק.
אז האם שדה התעופה בגואה באמת רדוף על ידי אישה בסארי אדום? כנראה שלעולם לא נדע. מה שבטוח הוא שהמקום רדוף על ידי יחידת סייבר משטרתית שלא אוהבת שמספרים עליה סיפורי רפאים. עבור אקשאי ואשישט, זו הייתה המחשה מפחידה לכך שהמפלצות האמיתיות הן לא תמיד אלו שבסיפורים.