במשך שנים האייפון הרגיל היה כמו האח הקטן שלא מקבל את הצעצועים החדשים בזמן. מי שרצה ליהנות ממסך חלק יותר, ממצלמה מתקדמת או מתכונות בולטות אחרות - ידע שצריך לשלם יותר ולעבור לדגם הפרו. זה היה כמעט חוק לא כתוב: האייפון הסטנדרטי תמיד נשאר חצי צעד מאחור.
וכמו בכל כלל, גם כאן היו רגעים קטנים של שינוי. האייפון 16 למשל כבר צמצם חלק מהפער, אבל עדיין שידר תחושה של "תחכו עוד שנה, זה עוד לא אצלכם". הבחירה בין רגיל לפרו לא הייתה רק עניין של מחיר, אלא של ויתור ממשי - ומי שלא הסכים לוותר, לא באמת התלבט.
האייפון 17 הוא הרגע שבו הסיפור הזה מקבל תפנית ברורה. לראשונה הדגם הסטנדרטי מצויד במסך בקצב רענון של 120 הרץ, שמעניק תחושה עדכנית וזורמת בכל פעולה ומציב אותו קרוב מתמיד לדגמי הפרימיום. במקביל אפל גם שינתה את מפת הגדלים - עם מסך 6.3 אינץ' שמיישר קו עם הפרו ועם כניסה של דגם Air חדש באמצע, בגודל 6.5 אינץ'. השילוב הזה הפך את האייפון הרגיל ממכשיר שנתפס כפשרה למכשיר שנמצא במרכז הבמה, כזה שמביא את החידושים המשמעותיים למקום שבו רוב המשתמשים באמת נמצאים. את כל זה בחנו בסקירה המלאה, בעזרת מכשיר שקיבלנו לבדיקה מרשת פרטנר.
עיצוב
האייפון 17 הוא היחיד בסדרה החדשה ששומר על העיצוב מהשנה שעברה - וזה פרדוקס קטן. מצד אחד, מי שמחפש שכולם יראו שהוא מסתובב עם הדגם הכי חדש עלול להתבאס, כי לא תקבלו כאן את תוספת הזכוכית החדשה שמאפיינת את דגמי הפרו. מצד שני, יש בזה גם יתרון: המראה נקי יותר ופחות מתאמץ.
הגב עשוי לוח זכוכית אחיד, והפעם אפל שוב שיחקה עם הצבעים. לצד השחור והלבן הקלאסיים יש גם גוונים פסטליים כמו Mist Blue, לבנדר ו-Sage - גוון ירקרק. אלה לא צבעים בוהקים מדי, אלא רכים ומעודנים, עם אי המצלמות שממשיך את אותו גוון במעבר עדין שמרגיש יוקרתי ולא מצועצע. מסגרת האלומיניום משתלבת היטב עם הגב, הקצוות מעוגלים למגע נעים ביד, אבל הצדדים עצמם שטוחים ושומרים על המראה המזוהה של אפל.
השינוי הגדול נמצא בקדמת המכשיר: המסך צמח מ-6.1 ל-6.3 אינץ', והמסגרות סביבו הצטמצמו. אמנם שטח המכשיר עצמו גדל מעט, אבל המשקל נותר סביר מאוד - 177 גרם בלבד, רק שבעה גרם יותר מהדגם הקודם, וכמעט 30 גרם פחות מהפרו באותו גודל מסך. מדובר בנתון שממחיש עד כמה אפל הצליחה לשמור על איזון בין חוויית שימוש מודרנית לנוחות אמיתית ביד.
העיצוב הפנימי של החזית נשאר מוכר: Dynamic Island, הפעם עם מצלמת סלפי חדשה ברזולוציה של 18 מגה-פיקסל ומערך Face ID. כפתור ההפעלה, כפתור ייעודי לשליטה במצלמה, כפתור פעולה וכמובן יציאת USB-C בתחתית - כולם כאן. החזית מכוסה בציפוי Ceramic Shield 2 שמעניק עמידות גבוהה בפני שריטות ונפילות, והגב עשוי זכוכית משודרגת שאפל מבטיחה שהיא עמידה פי ארבעה מהדור הקודם.
איכות מסך
המסך של האייפון 17 הוא ללא ספק אחד השדרוגים הבולטים בדגם הזה. כאמור, הפעם הוא גדל ל-6.3 אינץ' עם שוליים דקים יותר, והוא סוף סוף מקבל את טכנולוגיית Pro Motion עם קצב רענון גבוה - תכונה שהייתה שמורה עד כה רק לדגמי הפרו. התוצאה היא חוויית שימוש הרבה יותר זורמת, שממקמת את הדגם הסטנדרטי קרוב יותר למכשירי הדגל של אפל.
לא פחות חשוב, הבהירות קפצה לרמה של 3000 ניטס, בדיוק כמו בדגם הדגל, כך שגם בשמש ישירה בחוץ המסך נשאר קריא, חד ונעים לעין. השילוב של בהירות קיצונית עם ציפוי שמפחית השתקפויות הופך אותו לאחד המסכים הכי נוחים לשימוש ביום-יום. יחד עם תמיכה ב-HDR10 ו-Dolby Vision, מדובר בלא פחות מהמסך המרשים ביותר שהיה עד היום באייפון הרגיל - כזה שמסמן את סיום עידן הפשרות בגזרה הזו, לפחות בינתיים.
ביצועים
האייפון 17 מגיע עם שבב ה-A19 החדש, ובשימוש יומיומי זה אומר דבר פשוט - הכל עובד מהר וחלק, בדיוק כמו שאפשר לצפות מאפל. לא משנה אם מדובר במשחקים כבדים, שימוש בכלי AI החדשים או סתם מעבר בין אפליקציות, לא הצלחתי למצוא מצב שבו המכשיר נעצר, מקרטע או מאבד קצב.
כמו בכל שנה, יש דיבור על כך שהפרו חזק יותר, עם שבב "Pro" ותוספות לביצועים. בפועל, ההבדלים האלה קיימים רק במבחנים סינתטיים ובשברי שניות שאף אחד לא ירגיש באמת. בקיצור, מי שמגיע מאייפון קודם ירגיש בבית, אבל יקבל גם חוויה עדכנית ורעננה. ובסופו של דבר, עבור רוב המשתמשים, זו בדיוק ההוכחה שלא צריך לשלם יותר כדי לקבל את הטוב ביותר.
סוללה
כמו תמיד עם אייפונים חדשים, אפל מבטיחה "יום שלם" של סוללה והנתונים על הנייר בהחלט מרשימים. היא מדברת על 30 שעות ניגון וידאו או 27 שעות סטרימינג, וזה נשמע כמעט אינסופי. אבל כל מי שחי עם אייפון לאורך זמן יודע את האמת - אחרי כמה חודשים ואחרי הבלאי הטבעי של הסוללה, התמונה נראית אחרת לגמרי. מה שנראה בתחילת הדרך כמו חיי סוללה חלומיים, הופך בהמשך לשגרה שמצריכה יותר טעינות ביניים.
בכמה ימים של שימוש אצלי, התמונה הייתה טובה מאוד: יצאתי מהבית בבוקר עם 100 אחוזים בסביבות השעה שמונה, וכבר בשש בערב מצאתי את עצמי מתקרב ל-50 אחוז. מדובר ביום די רגיל של מיילים, וואטסאפ ואינסטגרם - לא משהו קיצוני או חריג. וזה נתון שבהחלט אפשר לחיות איתו בנוחות, בטח כשמדובר בהתחלה, כשהסוללה עוד חדשה ורעננה. בקיצור, הפתיחה מרשימה, אבל כמו תמיד - השאלה האמיתית היא איך זה ירגיש אחרי שנה.
מצלמות
בשנים האחרונות התרגלתי לזה שהמצלמות הן הסיבה המרכזית לשדרוג אייפון. הפעם, באייפון 17, אפל לא המציאה את הגלגל מחדש, אבל כן עשתה סדר והעלתה את הרף. המצלמה הקדמית עברה שדרוג משמעותי ל-18 מגה-פיקסל, עם חיישן חדש שנותן יותר חדות ופירוט בצילומי סלפי. אני לא מהאנשים שמצלמים את עצמם כל יום, אבל כשכן יצא לי לבדוק - התמונות יצאו חדות והצבעים מאוזנים. זה לא "קסם" חדש, אלא פשוט צעד מתבקש שאפל הייתה צריכה לעשות מזמן.
בגב המכשיר יש שתי מצלמות Fusion ברזולוציית 48 מגה-פיקסל, שמכסות את הטווחים המרכזיים - רחב ואולטרה רחב - ומספקות איכות גבוהה כמעט בכל מצב. התמונות מלאות פרטים, עם טקסטורות ברורות וצבעים חיים שנראים טבעיים גם בתנאי תאורה פחות אידיאליים. מצב הלילה מצליח להוציא תמונות נקיות וחדות גם תחת תאורה מלאכותית או ברחוב מואר חלקית, וצילומי מקרו ממשיכים להרשים בדיוק וברמת הפירוט שלהם. זו לא מהפכה דרמטית, אבל בהחלט מערכת צילום שמרגישה שלמה ובשלה.
צריך לומר את האמת: מי שירצה את מלוא ארסנל הצילום של אפל עדיין ימצא אותו רק בדגמי הפרו עם העדשה השלישית והאפשרויות המקצועיות, כמו גם זום אופטי פי 8. האייפון 17 לא נוגע שם. אבל בעיניי, השאלה החשובה יותר היא מה המשתמש הממוצע מקבל. והתשובה פשוטה: מצלמות מצוינות, שמספקות תמונות חדות, צבעוניות ונאמנות למציאות כמעט בכל מצב יומיומי. וזה מה שמציב את הדגם הזה כחבילה שלמה - גם בלי לקרוא לו "פרו".
בשורה התחתונה
השורה התחתונה השנה ברורה: האייפון 17 הוא דגם הבסיס הכי משמעותי שאפל הציגה מזה זמן רב. הוא מקבל את השדרוגים שהיו שמורים בעבר לדגמי הפרו - מסך בקצב רענון גבוה, מצלמות טובות יותר, עיצוב מודרני עם שוליים דקים יותר - וכל זה מבלי לשנות את מחיר הפתיחה. 799 דולר, שהם בערך 3,999 שקלים, וזהה למה ששילמנו בשנה שעברה. זה מהלך נדיר מצד אפל, שבדרך כלל אוהבת לשמור את הפיצ'רים הגדולים לדגמים היקרים יותר, והשנה היא עשתה בדיוק את ההפך: הדגם הזול יותר הפך להיות המעניין ביותר.
ולא מדובר רק במי שמחזיק אייפון ישן. לראשונה, גם מי שיש לו פרו מהשנה שעברה יכול לשקול ברצינות לעבור לדגם הבסיס - ולא להרגיש שירד מדרגה. אם אתם לא מהטיפוסים שמצלמים הרבה ולא צריכים את העדשה השלישית, החוויה הכללית באייפון 17 כמעט זהה לזו של הפרו. הביצועים מצוינים, המהירות לא מורגשת אחרת, והמסך החדש מספק את אותה תחושה חלקה וזורמת. כך שגם אחרי שמתרגלים לכל היתרונות של דגם פרו, המעבר לדגם הרגיל השנה לא מרגיש כמו ויתור - אלא כמו החלטה נבונה.
במילים אחרות, האייפון הסטנדרטי הפסיק להיות "פשרה משתלמת" והפך להיות בחירה אמיתית בפני עצמה, ואני יכול לומר בכנות שהדגם הרגיל הוא לא רק ההמלצה הבטוחה ביותר - אלא גם ההגיונית ביותר.