יותר ויותר אנשים מאמינים שחייזרים ביקרו אותנו - וזו הסיבה שזה מסוכן

השאלה "האם אנחנו לבד?" עתיקה כמעט כמו האנושות עצמה. אבל בשנים האחרונות, יותר ויותר אנשים לא רק מאמינים שאנחנו לא לבד, אלא משוכנעים שהחייזרים כבר כאן, מבקרים אותנו בספינות חלל מתקדמות. סקרים מראים עלייה מתמדת באמונה הזו: בארצות הברית שליש מהציבור מאמין שתצפיות עב"מים הן הוכחה לביקורי חייזרים, וכך גם בבריטניה.

אלא שבעוד האמונה הציבורית גואה, הקהילה המדעית נותרה אדישה. מבחינתם, אין אפילו ראיה אחת לקיומם של חיים תבוניים ביקום, קל וחומר לכך שהם מבקרים כאן. הפער הזה בין הציבור למדענים מעולם לא היה גדול יותר, והוא מעלה שאלה מתבקשת: אם אין הוכחות, למה האמונה רק מתחזקת? התשובה, על פי מומחים, קשורה פחות למה שקורה בשמיים ויותר למה שקורה כאן, על הקרקע.

ד"ר טוני מיליגן, חוקר פילוסופיה ואתיקה בקינגס קולג' לונדון, טוען שהמנוע המרכזי לגל האמונה הנוכחי הוא לא דאגה לאנושות או תגליות חדשות, אלא פופוליזם. "המנוע הוא האמונה ש'העם' מרומה על ידי 'אליטה' שולטת, חשאית ואנוכית: מיליארדרים, מדענים, אינטלקטואלים", הוא מסביר.

לפי תפיסה זו, חוסר העניין של המדענים בעב"מים אינו נובע מהיעדר ראיות, אלא הוא חלק מקונספירציה רחבה להסתרת האמת. לכן, הדרישה ל"חשיפה" ("disclosure") של מסמכים ממשלתיים הפכה לקריאה פוליטית, המאחדת אנשים משני צדי המפה. האמונה בעב"מים הפכה מחיפוש תמים אחר חייזרים לחיפוש אקטיבי אחר קושרים בממשל ובקהילה המדעית.

עוד בנושא
חברת קונגרס ומקורבת לטראמפ: "ראינו הוכחות לישויות בין־ממדיות"

חשיפה בקונגרס: יש ארבעה סוגי חייזרים מוכרים מסתובבים בינינו

אבל הנזק לא נגרם רק בפגיעה באמון הציבור. חקר העב"מים, או "עב"מולוגיה", מתחיל לעוות את ההיסטוריה האנושית, לעיתים עם גוון גזעני סמוי. תיאוריות פופולריות, כמו אלו שמוצגות בסדרה "חייזרים מן העבר", טוענות שתרבויות עתיקות ולא-אירופאיות (כמו המצרים או בני המאיה) לא יכלו לבנות פירמידות או להגיע להישגים ארכיטקטוניים מורכבים בכוחות עצמן.

"עבור חסידי תיאוריית החייזרים הקדומים", מסביר מיליגן, "הרבה יותר קל לדמיין חוצנים עם טכנולוגיה מתקדמת מאשר להודות שאנשים לא-אירופאים קדומים יכלו להיות כה מתוחכמים". כך, החיפוש אחר חייזרים הופך לכלי למחיקת ההישגים של תרבויות עתיקות.

הדינמיקה הזו אינה חדשה. פרופ' גרג אגיגיאן, היסטוריון שחוקר את התופעה, מציין שהנוסחה המנצחת של "ביקורי חייזרים + טיוח ממשלתי" התגבשה כבר בשנות ה-50 בארה"ב. מאז, כל חקירה רשמית (כמו "פרויקט הספר הכחול" המפורסם) שהסתיימה במסקנה ש"אין כאן כלום", רק חיזקה את אמונת המאמינים שהממשל מסתיר משהו.

"הם שואלים אותי מה חדש היום", אומר אגיגיאן, "ואני פשוט רואה את אותן פרקטיקות שוב ושוב. כל דור חושב שהוא המציא את זה".

ההבדל המשמעותי כיום, הוא כמובן האינטרנט. "היכולת לייצר זיופים (deepfakes) טובה מאי פעם, והפצת מידע ודיסאינפורמציה קלה הרבה יותר", הוא מסביר. הסביבה הפוליטית הנוכחית, שבה דיסאינפורמציה היא כלי מרכזי, הפכה את עולם העב"מולוגיה לנפיץ ומסוכן מאי פעם.

ד"ר מיליגן מסכם במסקנה קודרת: "קהילת המדע לא יכולה לתקן את זה. זה לא פותר בעיות פוליטיות. במשך עשרות שנים, 'הפרכת שקרים' הייתה התגובה הנכונה. הפרדיגמה הזו כבר לא עובדת, ואנחנו צריכים משהו אחר".