גברים מזמינים בובות מכוסות דם: כך פועלים בתי הבושת של הבינה המלאכותית

בעוד OpenAI מכריזה כי בקרוב תאפשר ל-ChatGPT ליצור תכנים מיניים למבוגרים בלבד, בעולם כבר מתגבשת תעשייה חדשה - אפלה, מתוחכמת וחסרת גבולות. בינה מלאכותית, מציאות מדומה ובובות סיליקון חכמות מתמזגות ל"מקדשי פנטזיה" שבהם הכול מותר. הסופרת הבריטית לורה בייטס ביקרה באחד מהם - ויצאה מזועזעת.

היא נכנסה לסטודיו בברלין בשם Cyberbrothel, שמציג את עצמו כ"בית בושת של העתיד". בניגוד למועדון מין רגיל, כאן אין בני אדם אחרים. במקום זה, המבקרים נפגשים עם בובות סיליקון דמויות אדם - רכות, מחוממות, ומצוידות בקול אנושי וביכולת להגיב. כדי להשלים את החוויה, הלקוחות מרכיבים קסדת מציאות מדומה (VR) וצופים בסצנה שבה דמות וירטואלית נראית ומתנהגת כמו השחקנית שהם בחרו - עד שהגבול בין מה שמתרחש במציאות לבין מה שעל המסך מתחיל להיעלם.

באתר האינטרנט של המקום נכתב כי מדובר ב"חוויה חסרת תקדים שמשלבת מגע, דמיון וטכנולוגיה". אבל מאחורי ההבטחות היפות מסתתר משהו מטריד הרבה יותר. בייטס, שחוקרת את ההשפעה של טכנולוגיות חדשות על יחסי מגדר ומיניות, ביקשה לבדוק עד כמה רחוק מוכנים בעלי המקום ללכת. היא ביקשה מהם להכין לה בובה בבגדים קרועים ומוכתמים בדם - רק כדי לבדוק אם מישהו ישאל מדוע. אף אחד לא שאל.

"יכולתי לבקש כמעט כל דבר," סיפרה בייטס בפודקאסט הבריטי Should I Delete That?. "הם פשוט אמרו 'בסדר גמור'. אף אחד לא הרים גבה, לא שאל שאלה אחת. הם עשו בדיוק מה שביקשתי." המגישה אמ קלרקסון נחרדה: "זה הדבר הכי חולה ששמעתי בחיים שלי", אמרה בתגובה.

הביקור של בייטס הוא רק הצצה קטנה לעולם הולך ומתרחב של "בתי בושת וירטואליים" ו"דמויות סקס דיגיטליות". מדובר בעסקים שמשלבים בין טכנולוגיות חדשות - בובות חכמות, מציאות רבודה ובינה מלאכותית - כדי לאפשר ללקוחות לממש כל פנטזיה, בלי שיפוט ובלי גבולות.

יש אפילו אתרים שמפרסמים רשימות עולמיות של "Cyberbrothels", שבהם אפשר לשלם לפי שעה כדי "להיפגש" עם דמות סינתטית. חלק מהמקומות מאפשרים לבחור מראש את מראה הדמות, צבע העור, הקול, ואפילו את ההתנהגות שלה. לקוחות יכולים להזמין "בובה בהזמנה אישית" - עם כל פרט שירצו.

אבל בייטס טוענת שהבעיה האמיתית כבר לא נמצאת בבתי הבושת הווירטואליים, אלא דווקא בטלפונים שלנו. "היום אתה לא צריך לשלם כדי לפגוש בובה חכמה," היא אומרת. "אפשר פשוט להוריד אפליקציה - ולהקים לעצמך חברה וירטואלית משלך."

היא מתארת אפליקציות שבהן המשתמשים יוצרים לעצמם "חברה" שנראית בדיוק כפי שהם רוצים, מדברת איתם, מגיבה להם ואפילו מפגינה רגשות. "אתה נותן לה שם, בוחר איך היא נראית, והיא זמינה לך כל הזמן - בטלפון, במחשב, בוידאו," היא אומרת. "במבט ראשון זה נראה תמים, אבל זה מאפשר לכל אחד לבנות לעצמו דמות שנענית לכל בקשה. וזה כבר מסוכן מאוד."

לפי ניתוח של חברת SplitMetrics, האפליקציות האלה צוברות תאוצה מסחררת. בשנה אחת בלבד נרשמו מעל 225 מיליון הורדות של אפליקציות "חבר או חברה וירטואליים" בחנות גוגל פליי. מדובר בתופעה רחבה, שמתרחשת בשקט - בלי רגולציה, בלי פיקוח ובלי שיח ציבורי אמיתי.

גם ענקיות הטכנולוגיה שמאחורי הבוטים המפורסמים ביותר מזהות את הכיוון. מנכ"ל OpenAI, סם אלטמן, הודיע לאחרונה כי החברה תאפשר למשתמשים מבוגרים ליצור תכנים ארוטיים באמצעות ChatGPT. לדבריו, מדובר בחלק מהגישה החדשה של החברה - "לטפל במבוגרים כמו במבוגרים". הוא הוסיף כי המערכת החדשה תוכל גם "להתאים אישיות" לפי רצון המשתמש - כלומר, ליצור בוטים בעלי סגנון תקשורת ספציפי, תגובות רגשיות ואף "טון אנושי יותר".

אבל הצעד הזה מעורר דאגה בקרב מומחים. לטענתם, ככל שהבוטים הופכים אנושיים יותר, כך קשה יותר לזכור שהם לא באמת בני אדם. מקרים כמו זה של אדם ריין, נער בן 16 מבריטניה שהתאבד לאחר חודשים של שיחות עם ChatGPT, המחישו את הסכנה. הוריו טוענים כי הבוט הפך ל"ידידו הקרוב ביותר" ואף עודד אותו להסתיר את מחשבותיו האובדניות.

בחברה הודו כי למרות שקיימים מנגנוני בטיחות, הם "פועלים טוב יותר בשיחות קצרות", ובאינטראקציות ארוכות - האפקט הזה עלול להיחלש.

המומחים מדברים על תופעה מדאיגה שנמצאת רק בתחילתה - התמכרות לאינטימיות וירטואלית. הפסיכותרפיסט הבריטי טאליד חאן, שעובד עם מטופלים המתמודדים עם התמכרויות דיגיטליות, אומר שהתופעה הזו מתפשטת במהירות. "המוח שלנו לא מבחין בין גירוי אמיתי לגירוי ממוחשב," הוא מסביר. "כאשר אדם יוצר קשר רגשי או מיני עם ישות מלאכותית, הוא מפעיל את אותם מנגנונים ביולוגיים של הנאה ותלות - בדיוק כמו עם אדם אמיתי."

לדבריו, הבעיה היא שלא קיימת הדדיות אמיתית. "הבוט לא באמת מרגיש, לא באמת מגיב. הכול מתוכנת כדי לרצות אותך," הוא אומר. "זה עלול לעוות את תפיסת המציאות, לפגוע במערכות יחסים אמיתיות, ולגרום לאנשים לאבד את היכולת להבין מהי אינטימיות אמיתית."

חאן מזהיר גם מהיבט חברתי רחב יותר: "כשאנשים מתרגלים לקשרים שאין בהם הסכמה או הדדיות, הם עלולים להתחיל לראות גם בני אדם אמיתיים כחפצים. זה מסוכן לא רק לפרטים אלא לחברה כולה."

מפעילי ה-Cyberbrothel טוענים מנגד כי המקום מספק "סביבה בטוחה ואנונימית", וכי אין בו מקום לפנטזיות של אלימות או כפייה. לדבריהם, המטרה היא לאפשר לאנשים "לחקור את מיניותם בלי שיפוט או בושה".

אבל השאלה הגדולה נותרת פתוחה: מי מפקח על הגבולות של הטכנולוגיה הזו, ומי קובע מהו שימוש מוסרי ומה לא?

"החדשנות הזו מתקדמת מהר מדי בשביל שהחברה תדביק את הקצב," מסכם חאן. "אם לא תהיה רגולציה ברורה, חינוך והבנה של ההשלכות - נמצא את עצמנו בעולם שבו הבינה המלאכותית מחליפה לא רק עבודה, אלא גם אהבה, אינטימיות ואמפתיה."