בזק פרסמה היום (רביעי) את דו"ח האינטרנט השנתי שלה לשנת 2025, הבוחן את הרגלי הגלישה והצריכה הדיגיטלית של הציבור בישראל. הדו"ח מתבסס על סקר רחב היקף שנערך בשיתוף KANTAR ישראל בקרב 4,750 ישראלים בני 13 ומעלה, ומשרטט תמונה עדכנית של האופן שבו הבינה המלאכותית משולבת בחיי היומיום של הישראלים - מהבריאות וההורות, דרך הצרכנות והעבודה ועד מערכת החינוך.
על פי הממצאים, מדובר באחד מתהליכי האימוץ הטכנולוגי המהירים שנרשמו כאן: בתוך שלוש שנים בלבד, 92% מהישראלים השתמשו לפחות בכלי AI אחד, גידול של כ-33% לעומת 2024. 88% מהציבור חיפשו בשנה האחרונה מידע קודם כל באמצעות כלי AI, נתון שמחדד את האיום על ההגמוניה של חיפוש המידע המסורתי. במקביל, נפח הגלישה הממוצע ללקוח בזק עלה בכ-83% בחמש השנים האחרונות, מ-11.1GB ביום ב-2020 ל-20.3GB ב-2025.
לשם השוואה, לוואטסאפ נדרשו כ-10 שנים כדי להגיע לכ-90% אימוץ, ורק לאחר כ-20 שנה קניות אונליין הגיעו לרמת אימוץ דומה. השימוש בכלי AI כבר הפך יומיומי, והוא מתבצע יותר בסמארטפונים מאשר במחשבים. הישראלי הממוצע גם מרחיב את סל הכלים: מ-1.8 כלים ב-2024 ל-2.7 כלים ב-2025. ChatGPT עדיין מוביל, אך נרשמת עלייה בשימוש בכלים כמו Gamma, Perplexity, Gemini ו-Canva.
בזק מדגישה כי מדובר לא רק באימוץ רחב אלא גם בהשפעה ישירה על כל "עוגת הזמן הדיגיטלי". לפי הדו"ח, 70% מהישראלים הגדילו את זמן השימוש ב-AI ביחס לשנה שעברה, ומבלים בממוצע כשעה וחצי ביום בכלי AI - עלייה של כחצי שעה בקרב מי שדיווחו על הגברת השימוש. זמן זה בא לא פעם על חשבון שימושים אחרים: בקרב 50% מהציבור, הזמן ב-AI מחליף גלישה כללית, אצל 35% הוא בא על חשבון רשתות חברתיות, ועבור 33% הוא מחליף זמן צפייה בשירותי סטרימינג ווידאו.
אף שהדו"ח יוצא מבית בזק, ניסוחים פרסומיים כמעט ואינם מופיעים בו, אך מנכ"ל החברה, ניר דוד, מתייחס לשינויים: לדבריו, בזק רואה עצמה לא רק כספקית תשתית אינטרנט, אלא גם כמי שמנסה להצביע על ההשלכות החברתיות והעסקיות של הטכנולוגיות החדשות. הוא מדגיש כי החברה רואה בדו"ח כלי להיערכות של הציבור ושל המשק הישראלי לאתגרים וליתרונות שמביאה המהפכה הדיגיטלית.
גם סמנכ"לית השיווק של בזק, טלי פולג, מתארת בדו"ח רגע מכריע בהתפתחות הדיגיטלית של ישראל. לטענתה, בתוך שלוש שנים בלבד הפכה הבינה המלאכותית מכלי ניסיוני ל"מלווה אישי" של כמעט כל ישראלי, שמלווה החלטות בתחומי בריאות, כסף, קריירה ואפילו הורות. פולג מצביעה על כך שהישראלים לעיתים סומכים על ה-AI יותר מאשר על משפחה, חברים ואנשי מקצוע, ומתקשים להבחין מתי התוכן שהם נתקלים בו נוצר על ידי אדם ומתי על ידי מכונה.
לצד ההתרגשות מהטכנולוגיה, הדו"ח מצביע על משבר אמון מתגבר סביב מידע ותוכן. 67% מהישראלים מודים שהם מתקשים לזהות אם טקסט או תמונה נוצרו על ידי אדם או מכונה, ו-71% רוצים שכל חומר שנוצר באמצעות AI יסומן באופן ברור. 44% מהנשאלים אומרים שהם אינם סומכים על המידע שמתקבל מה-AI, ו-57% מהציבור, ובעיקר כ-70% מבני הנוער, פחות סומכים על המידע ברשתות החברתיות מאז כניסת כלים מבוססי AI.
אחת מתגובות הנגד למשבר האמון הזה היא בדיקת מידע וחיפוש אחר שקיפות. 78% מהישראלים מבקשים מה-AI לראות את המקורות שעליהם התבסס, 63% מאמתים את המידע במקור נוסף כמו גוגל, ו-27% מבקשים מהמערכת "לבדוק את עצמה". יחד עם זאת, כמעט מחצית מהישראלים (49%) מרגישים שה-AI דווקא מגביר את ההתמכרות שלהם לרשתות החברתיות, ו-29% מבני הנוער ו-16% מהמבוגרים מדווחים על תחושת התמכרות לכלי ה-AI עצמם.
סוגיית הפרטיות תופסת מקום מרכזי בדו"ח. 58% מהישראלים נמנעים מלשתף מידע אישי עם ה-AI מחשש שידלוף או שיעשה בו שימוש לרעה, ו-42% אף חוששים לחלוק רעיונות. בקרב בני הנוער, 14% דיווחו שכבר חוו מקרה שבו כלי AI עשה שימוש לרעה במידע ששיתפו. בנוסף, מחצית מהישראלים מהססים לשתף פרטי אשראי או פרטי תשלום עם שירותי AI.
אחד הממצאים הבולטים הוא העברת הסמכות מכלל אנשי המקצוע אל הבינה המלאכותית. בתחום הבריאות, 38% מהציבור בישראל קיבלו ב-2025 עצה רפואית מ-AI, לעומת 19% בלבד ב-2024 - עלייה של כ-100% בתוך שנה. רבע מבני הנוער מעדיפים להתייעץ עם AI במקום עם רופא, וגם בקרב בני 60 פלוס נרשמה כניסה זהירה, עם אימוץ של כ-6%.
התמונה דומה גם בתחום הנפשי והרגשי: 29% מהבוגרים ו-59% מבני הנוער מדווחים כי קיבלו תמיכה נפשית או רגשית מכלי AI. במקביל, הדו"ח מצביע על כך שה-AI מחליף חלק מהתפקיד של אנשים קרובים: 45% מהנוער ו-34% מהבוגרים סומכים על ה-AI יותר מאשר על חברים בנושאים מסוימים, ו-38% מבני הנוער ו-25% מהבוגרים מרגישים שה-AI "מבין אותם" טוב יותר מהאנשים המשמעותיים בחייהם. 21% מבני הנוער אף מדווחים שהם מפתחים רגשות כלפי ה-AI.
גם ההתייעצות עם אנשי מקצוע בתחומים נוספים נסוגה. 78% מהישראלים פונים קודם כל ל-AI כשנתקלים בבעיה או בתקלה טכנית, ו-66% אומרים שמאז שהחלו להשתמש בכלים מבוססי בינה מלאכותית הם פחות נעזרים באנשים. 20% משתמשים ב-AI כדי לקבל עצות קריירה, ו-28% נעזרו בו לניהול כספים אישי, כולל סיוע פיננסי והחלטות השקעה. בתחום המשפטי נרשמה עלייה חדה אף יותר: 19% מהישראלים קיבלו ב-2025 עצה משפטית מ-AI, לעומת 9% בלבד בשנה שעברה - עלייה של כ-111%.
הדו"ח מדגיש כי לצד היתרונות, יש גם מחיר. 29% מהבוגרים וכ-37% מבני הנוער מדווחים שנכוו מעצה אישית שקיבלו מה-AI שהתבררה כשגויה. כך נוצר מתח בין התפיסה של ה-AI כ"מולטי-יועץ" זמין וזול, לבין ההבנה שההמלצות אינן חסינות מטעויות ולעיתים אף מסוכנות.
הבינה המלאכותית חודרת גם לעולם ההורות. למעלה משליש מההורים (35%) מדווחים שהם מתייעצים עם AI בנושאי חינוך הילדים, 45% נעזרים בו כדי לחשוב על רעיונות לפעילויות משפחתיות משותפות, וכרבע (24%) סבורים שה-AI הופך אותם להורים טובים יותר. מנגד, 61% מבני הנוער אומרים שה-AI מחליף אצל ילדים את הצורך להתייעץ עם ההורים, נתון שמחדד את המתח בין העצמה דיגיטלית לבין שחיקה אפשרית בקשר ובסמכות ההורית.
בתחום הצרכנות, ה-AI הופך לשותף פעיל בקבלת החלטות. 64% מהישראלים נעזרים בו בקניות, 42% מדווחים שדחו רכישה שתכננו בעקבות המלצתו, ו-18% בחרו מוצר חדש שה-AI המליץ עליו. 35% מהישראלים מתחילים את חיפוש המוצרים שלהם קודם כל בכלי AI, ו-58% אומרים שישקלו להשתמש בסוכן קנייה אוטומטי שימצא את המוצר, ישווה מחירים ויבצע רכישה מקצה לקצה. בתוך כך, חיפוש דילים הפך לשגרה: 43% מהבוגרים ו-59% מבני הנוער מחפשים באמצעות AI הנחות והזדמנויות לרכישות משתלמות, לעומת 17% ו-28% בלבד בשנה הקודמת - גידול של כ-153% בקרב הבוגרים ו-111% בקרב בני הנוער.
הדו"ח טוען שהשפעות הבינה המלאכותית ניכרות גם ברמת האישיות והרגלי החשיבה. 65% מהישראלים מדווחים שהשימוש ב-AI מגביר את היעילות שלהם, 68% מרגישים שהוא מגביר את הסקרנות והרצון ללמוד, ו-72% אומרים שהוא מחזק את הידע שלהם על העולם. 44% אף מציינים שהשימוש ב-AI מגביר אצלם את תחושת הביטחון העצמי. 39% מהציבור אומרים שה-AI גורם להם לקבל החלטות אחרת, ועבור 39% הוא משנה את צורת החשיבה והתכנון.
יחד עם זאת, כשליש מהציבור חוששים משחיקה בכישורים האנושיים. 53% מבני הנוער ו-37% מהבוגרים אומרים שהפכו פחות סבלניים, 30% מבני הנוער מדווחים שה-AI פוגע בחשיבה העצמאית והביקורתית שלהם, 52% טוענים שפחתה היצירתיות, ו-66% מרגישים שהם נעשו עצלנים יותר.
במערכת החינוך נרשמת תמונה של "דור AI" שמתקדם מהר יותר מהמערכת. 48% מהתלמידים מדווחים שאין יום שבו אינם משתמשים ב-AI לצורך לימודים, ו-69% מבני הנוער אומרים שהשימוש בכלים אלה הופך אותם לטובים יותר בלימודים. מעבר לשעות בית הספר, 11% מהילדים והנוער כבר השתתפו בקורס, חוג או קייטנת AI, ועוד 14% שוקלים לעשות זאת בעתיד. מנגד, 35% מהבוגרים ו-41% מהנוער סבורים שמערכת החינוך אינה מעודדת שימוש ב-AI, ותחושת הביטחון במערכת ממשיכה להישחק.
גם ההורים מגלים פתיחות לשילוב AI בחינוך. 34% מבני הנוער ו-41% מההורים לילדים שוקלים להשתמש בעתיד ב"מורה AI", 12% מהנוער ו-16% מהילדים משתמשים כבר היום בכלי AI בנוסף למורה פרטי, ועוד 28% מהנוער ו-13% מהילדים אומרים שהיו משתמשים בו במקום מורה פרטי. לפי הדו"ח, גיל קבלת הסמארטפון הראשון עומד כיום על 6.2 בממוצע, וגיל השימוש הראשון בכלי AI על 10.1. בקרב ילדים בני 7-12, 57% כבר משתמשים בכלי AI - נתון שממחיש את היווצרותו של "דור AI" עוד לפני הכניסה לחטיבת הביניים.
במגזר העסקי, ובעיקר בקרב עסקים קטנים ועצמאים, נרשם ניצול גובר של הטכנולוגיה. קרוב למחצית מהעצמאים בישראל (46%) משתמשים ב-AI וכ-18% כבר משלמים עליו. הדו"ח מצביע על פער ערך בין עסקים שמאמצים את הטכנולוגיה לבין אלה שלא: 58% מהמשתמשים ב-AI מדווחים על חיסכון משמעותי בזמן (לעומת 31% מהלא-משתמשים), ו-37% מדברים על שיפור בשירות הלקוחות, בזמינות ובהיקף הפעילות (לעומת 24% בקרב עסקים שאינם משתמשים). 35% מהמשתמשים ב-AI רואים בו יתרון מובהק בחדשנות ופיתוח מוצרים (מול 16% בקרב הלא-משתמשים), ו-16% מדווחים על יתרון בהגדלת ההכנסות (לעומת 4% בלבד בקרב עסקים שלא משלבים AI). כמעט מחצית מהעסקים שמשתמשים בכלים אלה (48%) אומרים שהצליחו להציע ללקוחות מוצר או שירות טוב יותר בזכות AI - נתון שלדברי בזק עשוי להצביע על סיכון תחרותי לעסקים שלא מצטרפים למגמה.
בשוק העבודה נרשמת תערובת של אי-ודאות ואופטימיות זהירה. 57% מהישראלים סבורים שה-AI גורם לאנשים לאבד משרות, ו-55% מעריכים שמספר המשרות הכולל יצטמצם. 27% מאמינים שמספר המשרות יישאר דומה אך אופי התפקידים ישתנה, ורק 9% צופים גידול נטו במספר המשרות. למרות זאת, 76% מהנשאלים מאמינים שה-AI דווקא יכול לעזור להם למצוא עבודה חדשה ולהתאים את עצמם לשוק משתנה.
רמות החשש שונות בין ענפי התעסוקה. בענף הבנקאות והפיננסים, 43% מהעובדים חוששים שתפקידם ישתנה באופן מהותי או יהפוך למיותר; בתחום שירות הלקוחות שיעור החוששים עומד על 36%; בהייטק 26%; בהוראה וחינוך 16%; ובתחום המכירות 14%. הנתונים משקפים כיצד הטכנולוגיה נתפסת כגורם מטלטל, אך גם ככלי שיכול - לפחות בתפיסת העובדים - לסייע בניווט קריירה ובבניית עתיד תעסוקתי חדש.
כשמסתכלים קדימה, הדו"ח מציג תמונה אמביוולנטית. בתוך שנה בלבד, גם ההתלהבות וגם הדאגה מה-AI התחזקו: שיעור מי שמתארים עצמם "מתרגשים" מהטכנולוגיה עלה מ-26% ל-40%, ובמקביל שיעור המודאגים עלה מ-30% ל-41%. 79% מהישראלים מודאגים מניצול לרעה של הטכנולוגיה בידי גורמים עוינים או ממשלות, ו-61% חוששים שהתפתחות מהירה מדי עלולה לסכן את האנושות בטווח הארוך.
מנגד, 41% מהנשאלים מאמינים שהיתרונות של AI יגברו על החסרונות, ו-36% סבורים שהבינה המלאכותית תוביל את האנושות לעתיד חיובי. לצד זאת, עולה קריאה ברורה לבלמים ואיזונים: 84% מהציבור רוצים רגולציה ופיקוח גלובלי על תחום ה-AI. בקרב בני הנוער, 23% מצפים גם מהמשתמשים עצמם לנהוג באחריות ולשמור על שימוש מוסרי וחברתי בטכנולוגיה.