בעיצומו של שבוע הסייבר באוניברסיטת תל אביב, נחשפת תמונת מצב מטרידה על אחת החוליות הרגישות ביותר במשק הישראלי - התעשייה. איגוד ההייטק הישראלי בהתאחדות התעשיינים ומערך הסייבר הלאומי מציגים סקר חדש שמנסה לבדוק עד כמה המפעלים, קווי הייצור ומערכות הבקרה שלנו ערוכים לאיומי הסייבר שממשיכים להתרחב בתקופת המלחמה. התשובה, כך נראה, רחוקה מלהיות מעודדת: התקיפות גוברות בקצב חד, אך ההיערכות - לכל היותר חלקית. בין נתוני הסקר נחשף פער כמעט אבסורדי בין עוצמת הסיכון לבין המוכנות הארגונית, כזה שמציב שאלות קשות על החוסן התפעולי של התעשייה הישראלית.
מהסקר עולה כי בהשוואה לנתונים מלפני שלוש שנים, חלה השנה עלייה של כ-67% במספר החברות שדיווחו על חשד לאירוע סייבר. בשנת 2025 דיווחו 30% מהחברות על חשד למתקפה שהתגלתה במהלך השנה האחרונה, לעומת 18% בלבד בסקר 2022. העלייה מתרחשת על רקע התעצמות האיומים בתקופת המלחמה, שבמהלכה איראן וקבוצות תקיפה נוספות הגבירו את ניסיונות הפגיעה בתשתיות ובתהליכי ייצור.
לצד זאת, מתגלה פער משמעותי בין גידול הסיכון לבין רמת המוכנות בפועל: שני שלישים מהחברות אינן מתכננות להרחיב את הגנות הסייבר חרף העלייה באיומים. בקרב עסקים קטנים ובינוניים, העלות ממשיכה להיות המחסום המרכזי, וכ-50% מהם מציבים את הגנת הסייבר בעדיפות נמוכה מול צרכי השקעה אחרים. כלומר, האיום מתעצם - אך התקציבים נותרים מאחור.
מבט בינלאומי מגלה כי ישראל אינה לבד: גם בבריטניה נרשמת תופעה דומה של "קיפאון בהיערכות" במגזר התעשייתי, למרות עלייה בסיכוני הסייבר. העלות והמחסור בידע מקצועי יוצרים מצב של כשל שוק ברמה גלובלית.
בזירת המוכנות התפעולית מתגלים פערים מטרידים אף יותר. כ-70% מרשתות הייצור בישראל מחוברות לאינטרנט או לרשת הארגונית, אך 40% מהחברות אינן מבצעות בדיקות חדירות או סקרי סיכונים בתדירות מספקת. 70% אינן ממפות כלל את ספקיהן - נקודת תורפה מהותית במקרים רבים - ורק מיעוט מהן מחזיק בתוכנית עדכנית ומתורגלת להתמודדות עם אירוע סייבר.
ליאור פרנקל, יו"ר פורום הסייבר באיגוד ההייטק הישראלי ומנכ"ל Waterfall Security, מזהיר: "הנתונים מצביעים על דיסוננס חמור ומסוכן. התקיפות מתרחשות בקצב עולה וממוקדות בתעשייה הישראלית, אך חלק גדול מהחברות עדיין לא נערך אליהן ברמה הנדרשת. השקעה בסייבר איננה מותרות, אלא צורך קיומי המשפיע ישירות על הרציפות התפעולית, החוסן הכלכלי ועל מוניטין הארגון. עלינו לוודא שהתוכניות אינן נשארות על הנייר אלא מתורגמות לפעולות מעשיות".
ד"ר רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים, מוסיף כי "הפער בין שביעות הרצון לבין רמת ההיערכות מעיד על כשל ניהולי ותפיסתי. חברה שאינה מתרגלת תרחישי סייבר או נמנעת ממיפוי הסיכון בשרשרת האספקה מסכנת את רציפותה התפעולית ואת מעמדה במשק. נדרשת התערבות מיידית, בין היתר באמצעות הקלת הנטל הכלכלי על חברות קטנות ובינוניות".
לדברי דדי גרטלר, ראש אגף חדשנות במערך הסייבר הלאומי, "התמונה המצטברת העולה מהסקר ברורה ומטרידה. התעשייה הישראלית חשופה יותר מתמיד, ורבות מהחברות שאינן נערכות כראוי מהוות למעשה נכסים חיוניים למשק. אירוע סייבר משמעותי עלול לפגוע ביכולת התפקוד של המשק כולו ובשגרת חיי היום יום".