כיפת הברזל האנושית של ישראל: הכשרה בסייבר ובבינה מלאכותית - הכרח לאומי

ברגעים אלו, מתבצעים במרחב הסייבר מבצעי תקיפה והטעיה המערערים את הביטחון שלנו, כחלק משינוי עולמי עמוק. בינה מלאכותית חודרת לכל מערכת - ממשלה, תעשייה, חינוך, בריאות, כלכלה והשיח הציבורי, ומעצבת מחדש את חיינו בקצב חסר תקדים. מקצועות נעלמים, אחרים נוצרים, והכללים משתנים במהירות שמאתגרת מדינות. שבוע הסייבר הישראלי הוא תזכורת לכך שמי שלא יסתגל כעת, יישאר חשוף יותר מאי-פעם.

דו"ח הסיכונים של הפורום הכלכלי העולמי לשנת 2025, מציב את הדיסאינפורמציה ומתקפות הסייבר כשניים מהאיומים הגדולים על האנושות. כדי להתמודד עם מציאות שבה אמת ושקר מתערבבים ומידע זורם במהירות עצומה, נדרשת מיומנות יסוד חדשה - אוריינות סייבר ובינה מלאכותית, לכל אזרח בישראל. מדובר ביכולת להבין כיצד מערכות בינה מלאכותית פועלות, לזהות מניפולציות, להגן על נתונים ולפעול בבטחה במרחב הדיגיטלי. דוגמה טובה לכך, היא תפיסת הביטחון האמריקאית, לפיה הגנת סייבר מתבססת מלבד עוצמה טכנולוגית, גם על הון אנושי מיומן וחוסן אזרחי.

כמי שמלווה בעשור האחרון הכשרות טכנולוגיות ובהן תוכניות המבוססות על סימולציות מציאותיות וסביבות למידה מתקדמות, אני רואה מקרוב עד כמה אוריינות דיגיטלית ובינה מלאכותית הופכות לכלי חיוני לא רק לעובדי הייטק, אלא לכל אזרח. ההבנה כיצד איומי סייבר מתנהלים וכיצד מערכות בינה מלאכותית משפיעות על תפיסת המציאות, היא אבן יסוד בחוסן הלאומי. במצב שבו מדינות מפעילות תעמולה, דיסאינפורמציה והנדסת תודעה כדי לערער יציבות חברתית, האוריינות הופכת לעמוד תווך בביטחון הלאומי. כדי שחברה תוכל לעמוד מול מבול ההטיות, עליה להעניק לכלל האזרחים יכולת ביקורתית והבנה של תהליכי מידע. ללא חוסן ציבורי, גם המערכות המבצעיות והטכנולוגיות החזקות ביותר אינן מספיקות.

במציאות הישראלית הזו ניצבים צעירים ישראלים, מהם רבים לוחמים ולוחמות שחוו במלחמה אתגרים קיצוניים. הם חוזרים לעולם שמשתנה מהר, ומביאים איתם יכולות רלוונטיות לעולם שכזה בכלל ולתעשיית הסייבר בפרט: קבלת החלטות תחת לחץ, ניתוח מהיר של מצבי חירום, מנהיגות, עמידות וחוסן נפשי. ישראל חייבת לתרגם יכולות אלה למסלולי קריירה עתידיים ולהפוך אותן למנוע צמיחה לאומי.

בעבר, נשען ההייטק הישראלי על הצבא כאינקובטור לטיפוח טאלנטים טכנולוגיים, אך המציאות הביטחונית מחייבת שיבוץ צעירים איכותיים ללחימה. המשמעות, היא שהאחריות ליצירת שכבת המומחים הקריטית לביטחון הלאומי עוברת מהצבא למדינה, למוסדות ההכשרה האזרחיים וכמובן למערכת ההשכלה הגבוהה. השינוי מציב הזדמנות אסטרטגית: הרחבת מעגל המשתלבים במקצועות הסייבר והבינה המלאכותית, ובפרט שילובן של נשים, שעדיין מיוצגות בחסר משמעותי בתעשיות ההייטק והסייבר, בהיקפים גדולים יותר. מקצועות אלו מבוססים על חשיבה, יכולות ניתוח, יצירתיות ועבודת צוות, תחומים שבהם לנשים חוזקות מובהקות. אם ישראל תפעל נכון, המעבר להכשרה אזרחית יוכל לצד הבטחת עתידה הטכנולוגי-ביטחוני, גם לגשר על פערים מגדריים וחברתיים.

כדי לעמוד ביעד, ישראל זקוקה למערך הכשרה מורחב ומותאם לעידן הבינה המלאכותית: הכשרות בסיסיות לכלל האוכלוסייה, ובכלל זה לעובדי ממשלה, בנקים וכלל הארגונים. על האקדמיה והסמינרים להוראה לערוך הכשרות בתחומי הבינה המלאכותית והסייבר לכלל הסטודנטים, לצד מסלולי עומק מקצועיים רלוונטיים. בינה מלאכותית אינה עוד פרק במדעי המחשב, אלא תחום שנוגע לכלל התארים האקדמיים, החל מההיבטים הפרקטיים שלו ועד לדיון בסוגיות אתיות ורגולטוריות שנלווים אליו.

מסלולי הלימוד, חייבים להיות מעשיים, מבוססי תרחישי אמת, שיכינו עובדים למפגש עם מערכות מתקדמות וסביבות איומים משתנות. תוכניות ההכשרה המפותחות בשיתוף גופים טכנולוגיים מתקדמים מראה כי הכשרות מבוססות-פרקטיקה, מאפשרות ללומדים להגיע לרמת ביצוע גבוהה בזמן קצר יחסית. מדובר במודל שמוכיח את עצמו הן בקרב צעירים והן בקרב אוכלוסיות שנכנסות לתחום ללא רקע קודם, והוא חיוני ליצירת שכבת ההגנה האנושית שמדינת ישראל זקוקה לה.

ישראל נמצאת בפני צומת קריטי. רק השקעה באנשים תוכל לבנות את שכבת ההגנה הבאה של המדינה, זו שתעצב את ביטחונה, כלכלתה וחוסנה החברתי. שכבת הגנה זו, מורכבת ממומחי סייבר ומהנדסי בינה מלאכותית ומאזרחים בעלי אוריינות דיגיטלית ויכולת ביקורתית, המסוגלים לזהות מניפולציות, להטיל ספק ולהתנהל בבטחה במרחב הדיגיטלי. עתיד ישראל ייקבע ע"י יזמים, מפתחים וחוקרים, אך לא פחות מכך ע"י ציבור רחב, מיומן ומודע, שמסוגל לרתום את הטכנולוגיה ולהגן על עצמו ועל המדינה בעולם שמשתנה במהירות.

מאת אל"ם במיל' רות שהם, חברת הבורד המייעץ של חברת CyberproAI ומנכ"לית מכון דוידסון לחינוך מדעי.