בדרך כלל איגוד האינטרנט הישראלי פועל הרחק מאור הזרקורים, דרך מסמכי מדיניות וחוות דעת מקצועיות. הפעם הוא בחר לעלות מדרגה ולעשות צעד חריג: לבקש מבית המשפט להצטרף להליך משפטי תקדימי שמתנהל בין ארגון זיר"ה לבין גוגל. לטענת האיגוד, פסק דין בתיק הזה עלול להשפיע לא רק על מאבק בזכויות יוצרים - אלא על האופן שבו האינטרנט עצמו פועל, ועל הזכויות של כל מי שמשתמש בו בישראל.
ההליך עוסק בעתירה שהגישה זיר"ה - ארגון הפועל מטעם בעלי זכויות בתעשיית הקולנוע והטלוויזיה - נגד גוגל. זיר"ה מבקשת מבית המשפט להרחיב את השימוש בצווי חסימה מכוח סעיף 53א לחוק זכויות יוצרים. עד היום צווים כאלה הופנו בעיקר לספקיות אינטרנט ישראליות, שמחויבות לחסום גישה לאתרי פיראטיות. כעת מבקשת זיר"ה להחיל את החסימה גם על גוגל, באמצעות שירות ה-DNS הציבורי שלה, המוכר בכתובת 8.8.8.8 - שירות שבו משתמשים מיליוני גולשים ברחבי העולם, כולל בישראל.
DNS הוא מנגנון בסיסי שמתרגם כתובות אינטרנט לשמות מתחם, והוא נחשב לשכבת תשתית ניטרלית של הרשת. בחוות הדעת שהגיש האיגוד לבית המשפט המחוזי בתל אביב נטען כי הדרישה להפוך שירות DNS לכלי חסימה היא פרשנות מרחיבה ושגויה של החוק. את חוות הדעת כתבו מנכ"ל האיגוד, עו"ד יורם הכהן, וסמנכ"ל המחקר והמדיניות, ד"ר אסף וינר.
לטענת האיגוד, אם בית המשפט יקבע ששירות DNS נחשב ל"ספק גישה", המשמעות תהיה הרחבה דרמטית של הגורמים שניתן להטיל עליהם צווי חסימה. לדבריהם, מהלך כזה עלול לגרום לחסימת יתר של תכנים חוקיים, לפגיעה בפרטיות המשתמשים ולהחלשת היציבות והאבטחה של מערכת האינטרנט כולה.
עו"ד יורם הכהן מדגיש כי "המאבק בפיראטיות חשוב, אבל אסור שייעשה תוך שבירת עקרונות הליבה של האינטרנט". לדבריו, קביעה תקדימית כזו עלולה להוביל למצב שבו גם מנועי חיפוש, דפדפנים ושירותים טכנולוגיים בסיסיים אחרים יהפכו ליעד לצווי חסימה ולצנזורה.
ד"ר אסף וינר מוסיף כי מוסדות אינטרנט בינלאומיים מזהירים כבר שנים מפני שימוש ב-DNS כמנגנון אכיפה. לדבריו, מדובר בצעד שמוביל לפגיעה בשלמות התשתית וליצירת תקדים מסוכן, במיוחד כאשר החסימות מתבקשות על ידי גופים פרטיים ולא על ידי רשויות המדינה.
ההכרעה בתיק, אם כן, אינה נוגעת רק לשאלה מי יילחם בפיראטיות ואיך - אלא לשאלה רחבה הרבה יותר: האם תשתיות הליבה של האינטרנט יישארו ניטרליות, או יהפכו לכלי אכיפה עם השלכות רוחב על כלל המשתמשים.