רובנו בוחרים סמארטפון אנדרואיד מאותה סיבה בדיוק. הדיל נראה מצוין: מחיר נוח, סוללה גדולה, מפרט מרשים על הנייר - ולעיתים גם מצלמה שלא נופלת ממכשירים יקרים בהרבה. אנחנו משווים מעבדים, מתעכבים על מספר הליבות, מתלהבים מזיכרון ה-RAM ושוכחים לשאול את השאלה שבאמת קובעת כמה זמן המכשיר יחזיק מעמד: כמה שנים הוא יקבל עדכוני תוכנה ואבטחה.
הנתונים האחרונים רק מדגישים עד כמה ההתעלמות הזו בעייתית. לפי StatCounter, יותר מ-30% ממשתמשי האנדרואיד בעולם מריצים כיום אנדרואיד 13 או גרסאות ישנות יותר. מדובר במערכת הפעלה שהושקה כבר ב-2022, מה שאומר שבקירוב, כמיליארד משתמשים מסתובבים עם סמארטפון שכבר איבד את התמיכה של גוגל - ולא יכול לקבל תיקוני אבטחה קריטיים. זו לא סטטיסטיקה שולית, אלא תמרור אזהרה בוהק.
חברות אבטחת סייבר מזהירות כבר שנים מהתופעה הזו. בזימפריום מציינים שבכל נקודת זמן, יותר מ-50% מהמכשירים הניידים פועלים עם מערכת הפעלה מיושנת, וחלק משמעותי מהם כבר פגיע או נגוע. רק בעדכון האבטחה של דצמבר תוקנו 107 פרצות שונות - ומי שלא קיבל את העדכון הזה, נשאר חשוף. המשמעות פשוטה: המכשיר שאיתו אתם משלמים, מתכתבים ושומרים סיסמאות - לא באמת מוגן.
הפער בולט במיוחד כשמסתכלים על אפל. לפי אותם נתונים, כ-90% מהאייפונים הפעילים בעולם עדיין מקבלים עדכוני תוכנה. באנדרואיד, לעומת זאת, הפיצול בין מאות יצרנים, מעבדים שונים וממשקי משתמש מותאמים יוצר עיכובים, ולעיתים מונע עדכונים לחלוטין. בעוד שאפל יכולה לשחרר עדכון לכל המשתמשים בלחיצת כפתור, באנדרואיד כל עדכון צריך לעבור מסלול מכשולים ארוך.
בסופו של דבר, המחיר המפתה והמפרט המרשים הם לא מה שיקבעו את ערך המכשיר לאורך זמן. אורך חיי העדכונים הוא הפרמטר הקריטי באמת - זה שמכריע אם הסמארטפון יישאר רלוונטי, בטוח ושמיש גם בעוד שלוש או ארבע שנים. וכשמבינים שהאקרים יודעים בדיוק אילו דגמים פגיעים ומכוונים אליהם, הבחירה בסמארטפון זול יותר עלולה להתגלות כהחלטה היקרה ביותר שעשיתם.