המציאות הישראלית בשנים האחרונות הציבה אתגרי ענק בפני תלמידי ישראל ומערכת החינוך כולה. השילוב שבין מגפת הקורונה לתקופת המלחמה ושגרת החירום המתמשכת, שנמשכת כבר למעלה משנתיים, יצר השפעה שלילית מצטברת על רווחתם של הילדים בכל תחומי החיים. ד"ר עמיר גפן, חוקר ומרצה לבינה מלאכותית בחינוך בקריה האקדמית אונו, מסביר כי ההשפעה מרחיקת הלכת הזו באה לידי ביטוי לא רק בהיבט הלימודי והחברתי, אלא בעיקר בזה הנפשי.
נתוני המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת (מוקד 105) חושפים תמונה מדאיגה במיוחד: בחציון הראשון של שנת 2025 טופלו 8,684 אירועים, מספר המהווה כמעט הכפלה לעומת התקופה המקבילה בשנה הקודמת. מתוך המקרים הללו, כרבע הוגדרו כעבירות מין, כ-20% עסקו בבריונות וביוש, ו-9% מהמקרים כללו חשש ממשי לחיי אדם.
בכדי להתמודד עם המציאות המורכבת הזו, על ההורים והצוותים החינוכיים לגלות ערנות גבוהה ל"דגלים אדומים" שעלולים להעיד על מצוקה נפשית. לפי הנחיות משרד הבריאות, מצוקה זו יכולה להתבטא במגוון דרכים, החל מרגשות שליליים עזים כמו חרדה, עצב או חוסר תקווה, ועד לשינויים התנהגותיים בולטים דוגמת בידוד חברתי, קושי בריכוז או שינוי בהרגלי האכילה והשינה.
לעיתים המצוקה תקבל ביטוי פיזי של ממש, כמו כאבי ראש, בעיות עיכול או עייפות כרונית. ד"ר גפן מדגיש כי חוויית המצוקה היא אישית מאוד ומשתנה בין ילד לילד, ובכל מקרה שבו עולה חשש, חשוב לפנות בשיתוף הילד לעזרה מקצועית אצל היועצת החינוכית או בשירות הפסיכולוגי העירוני.
האתגרים הללו מתעצמים נוכח מהפכת הבינה המלאכותית היוצרת (Generative AI), ששינתה את פני החברה והחינוך בשלוש השנים האחרונות. עולם החינוך נדרש לעבור שינוי מהיר, תוך מעבר מהקניית ידע מסורתית להתמקדות בכשירויות כמו אוריינות דיגיטלית, חשיבה ביקורתית ואתיקה.
לצד ההזדמנויות ללמידה, הטכנולוגיה מביאה איתה סיכונים דרמטיים. סקר של חברת בזק משנת 2025 חשף כי הגיל הממוצע לקבלת סמארטפון בישראל עומד על 6 בלבד, בעוד שהשימוש ב-AI מתחיל כבר בגיל 10. הנתון המטלטל ביותר מראה כי 59% מבני הנוער פונים לבינה המלאכותית כדי לקבל תמיכה נפשית, וכמעט שליש מהם מדווחים שהם חשים "מכורים" לכלי זה.
שימוש היתר במסכים וב-AI עלול להעמיק תופעות של בדידות והסתגרות, ובמקרים מסוימים הבינה המלאכותית אף משמשת ליצירה והפצה של מידע כוזב ותמונות אינטימיות של תלמידים (Deep Fake), תופעה שקשה מאוד לזהות או לעצור. בניסיון לצמצם את הפגיעות הללו, משרד החינוך הודיע, כי החל מפברואר 2026 ייאסר השימוש בטלפונים ניידים בבתי הספר היסודיים, למעט למטרות למידה מבוקרות. מציאות זו מחייבת אותנו כהורים לקחת תפקיד פעיל ונוכח יותר בחייהם הדיגיטליים של ילדינו.
חמש המלצות להורים להגנה על ילדים ברשת בעידן הבינה המלאכותית:
▪ נהלו שיח פתוח וקבוע על השימוש ב-AI: שאלו את הילדים מתי הם פונים לבינה המלאכותית ולאילו מטרות. שיח כזה מונע שימוש סודי ומפחית את הסיכון שהכלי יהפוך ל"יועץ נפשי" יחיד ובודד.
▪ הדריכו לחשיבה ביקורתית: למדו את הילדים לזהות "פייק" ו-Deep Fake. ילדים ובני נוער לא תמיד מסוגלים לזהות תמונות, סרטונים או הקלטות מזויפות. הנחילו להם כלל פשוט: כל תוכן שעלול לפגוע, לבייש או להסית עוצרים ולא משתפים.
▪ הציבו גבולות ברורים למסכים ול-AI: הגדירו זמני שימוש ואזורים נקיים ממכשירים בבית. מומלץ שהשימוש ב-AI ייעשה במרחבים משותפים ולא מאחורי דלת סגורה.
▪ גלו ערנות לסימני מצוקה: התייחסו ברצינות לכל סימן של הסתגרות או חרדה. שימוש יתר בבינה מלאכותית כתחליף לקשר אנושי הוא "דגל אדום" המחייב שיחה ולעיתים פנייה לאיש מקצוע.
▪ חדדו את חשיבות הדיווח: העבירו מסר חד וברור: פגיעה ברשת איננה עניין להתבייש בו. דיווח אינו הלשנה, אלא פעולה של אחריות ודאגה. בכל מקרה של פגיעה בהם או בחבריהם, הדגישו שהדבר החשוב ביותר הוא לפנות לעזרה להורים, ליועצת או למוקד 105.