בלב קריית התקשוב הצה"לית המתחבאת בתוך בסיס השלישות המנומנם בלב רמת גן, בין צרכים מבצעיים ושרתים שמתמודדים עם לחצי מלחמה, יושב אל"מ גלעד יבין. הוא מפקד על ממר"מ (מרכז מחשבים ורישום ממוכן בשמו ההיסטורי) בתקופה שבה המושג עליונות טכנולוגית הוא כבר לא סיסמה, אלא כורח מבצעי. בראיון ל-"וואלה", הוא מסביר איך אחת היחידות הכי ותיקות בצה"ל (שהוקמה ב-1959) המציאה את עצמה מחדש כענקית טכנולוגית, למה הענן של גוגל ואמזון הוא חלק מהביטחון הלאומי, ואיך הבינה המלאכותית עומדת לשנות את פני המלחמה הבאה.
עבר לא מעט זמן מאז ימי המיינפריים הצה"לי. איך נראה המבנה שלכם היום אחרי השינויים הגדולים באגף התקשוב?
"אגף התקשוב קם ב-2003, ומאז הוא עבר אבולוציה משמעותית. לפני כשנתיים, ראש האגף החליט להסתכל על התקשוב כעל ענקית מבצעית-טכנולוגית. המטרה היא להסתכל עשור קדימה ולבנות את צה"ל כמו חברת הייטק ענקית, אבל עם רגל מבצעית חזקה בשטח". אומר יבין.
"היום אנחנו בנויים מחטיבה אחת שאחראית על בניין הכוח (חטיבת המטה), חטיבה שאחראית על הפעלת הכוח (קשר"ר), ושלוש חטיבות 'עסקיות' או מבצעיות: חטיבת ההגנה בסייבר, חטיבת 'ספירה' שאחראית על עולמות התקשורת, הלוויינות והספקטרום, והחטיבה שלנו - חטיבת 'בינה' "
ממר"מ כיום היא פלטפורמת הענן הצה"לית. אנחנו התשתית שעליה נשענים כל בתי התוכנה של הצבא", הוא מסביר.
כולם מדברים על בינה מלאכותית, אבל איפה החייל בקצה או המפקד בשטח באמת פוגשים אותה?
"אנחנו נמצאים עמוק בתוך מהפכת המידע והבינה המלאכותית. יש לנו כבר היום יכולות מרשימות גם בעולם הארגוני וגם במבצעי. לדוגמה, בעולם המשא"ן (משאבי אנוש), אנחנו משתמשים בשיבוץ חכם שמבוסס על מודלים של בינה מלאכותית, מה שמייעל דרמטית את כוח האדם".
"אבל הבשורה הגדולה היא בתחום המבצעי. פיתחנו מערכת בשם ג'יני, מעין גרסה צה"לית ל- ChatGPT או ג'מיניי, אבל כזו שפועלת על מידע מבצעי ומסווג. מפקד במפקדה יכול לשאול את המערכת שאלות על המידע המבצעי שקיים אצלו, ולקבל תשובות בהקשר צבאי מדויק. אנחנו עדיין בשלבי אימון ודיוק שלה, אבל הפוטנציאל שם אדיר".
איך אתם חיים עם פרויקט 'נימבוס'? כמה נוח לכם שמידע צה"לי רגיש יושב על שרתים של חברות אמריקאיות כמו גוגל או אמזון?
"אנחנו חלק בלתי נפרד מנימבוס ומשתמשים ביכולות של הענקיות האלו. התפיסה שלנו היא ענן היברידי - יש מידע ותהליכים שתמיד יישארו ברשתות מבודדות בתוך מרכזי הנתונים המקומיים שלנו, ויש מידע שאנחנו מאפשרים לו להיות בענן הציבורי - תחת מעטפת הגנה, ניטור וכלי אבטחה מחמירים ביותר".
"הענן הציבורי נותן לנו גישה לשירותי הבינה המלאכותית המתקדמים ביותר בעולם, כאלו שפותחו במרכזי המחקר והפיתוח של החברות הגדולות. מצד שני, האתגר שלנו הוא לוודא שהמרחב הזה נשאר חסום לנזק מבצעי או דלף מידע", מציין יבין.
המלחמה הנוכחית נחשבת לדיגיטלית ביותר בתולדות צה"ל. מה זה אומר בפועל?
"זו המלחמה הכי מבוססת טכנולוגיה ודיגיטל שהייתה לנו. מערכות השליטה והבקרה (שו"ב) כמו 'ציד' ו'זירה' היו בשימוש מלא. כל המידע המבצעי נאגר ב-'מפעל מידע מבצעי' אחד. למרות שלכל יחידה או בית תוכנה יש אפליקציות שונות, כולן מושכות דאטה מאותו ענן מבצעי".
"יש לנו למשל אפליקציה בשם MapIT. זו מערכת מיפוי שמנגישה למפקד בשטח את כל שכבות המידע - איפה כוחותינו ואיפה האויב . היופי הוא שהיא לא רק עומדת בפני עצמה, אלא מוטמעת בתוך אפליקציות אחרות כרכיב. זה מאפשר לנו לא לשכפל פתרונות מקומיים - אלא לייצר סטנדרט גלובלי בתוך הצבא".
הייטק במדים
השוק האזרחי קורץ לאנשים שלך כל הזמן. איך משאירים טאלנטים במערכת צבאית?
"אנחנו עובדים בשיתוף עם כולם. עם חברות ענקיות, שבזמן המלחמה התייצבו ועבדו לילות כימים. אני לא בתחרות איתם. יש לנו אתגר לשמר אנשים, במיוחד אחרי שחיקה בלחימה. זה אתגר. מה שמשאיר אנשים בצבא זה תחושת המשמעות האדירה והפיתוח האישי. אנחנו נותנים פה אחריות משמעותית לאנשים מאוד צעירים".
אם היית צריך לבקש משהו ממערכת החינוך, מה זה היה?
"ללמד אותם איך ללמוד. הידע הטכנולוגי משתנה כל הזמן. מה שחשוב זה היכולת להיות אוטודידקט, יכולת חשיבה אנליטית ופתרון בעיות. בממר"ם אנחנו לא מחפשים רק את אלו שעשו חמש יחידות מחשבים, אלא את אלו שיש להם את הפוטנציאל והיכולת ללמוד מהר ולהסתגל לשינויים".
איך אתה רואה את ממר"ם בעוד 10 שנים?
"אני מדמיין צבא של 'סוכנים', במלחמה שהיא מבוססת מכונה, ענן ואוטומציה. אני רוצה להגיע למצב שבו כל מפקד יוכל לפתח לעצמו אפליקציה או צורך מבצעי בשפה טבעית, ולקבל מענה מיידי, בדומה ל-Base44 או כלים דומים. אם אני מפתח את זה, אני "משטח" את צה"ל. זה חזון, זה אתגר. אבל אני מאמין שזה יהיה מטורף ושנגיע לשם", מסכם מפקד ממר"מ.