הטענות ברשת אומרות שמאסק, איך לומר בלשון דיבור, מאבד את זה. שיחה לכלל העובדים של xAI שהופיע בה ופורסמה ברשת, אילון מאסק נתן לעובדים שלו (ולא פחות חשוב: לשוק) טעימה מהחזון שמנסה להצדיק את החיבור שהוא עובד עליו בין חברת הבינה המלאכותית שלו, xAI, לבין ספייסאקס - שגם תצא להנפקה השנה כחברה ציבורית משולבת.
מה שיצא בפועל נשמע פחות כמו תוכנית אסטרטגיה ויותר מונולוג חופשי על לוויינים חכמים, תותחי ענק על הירח, ערים על הירח ומסע בין כוכבים כדי למצוא… שרידים של תרבויות חייזריות עתיקות. כן, זה באמת היה מאסק.
לפי התמלול שפרסם Gizmodo מתוך החלק האחרון של ההקלטה, מאסק מתאר מסלול התפתחות שבו האנושות (ובעצם: התשתיות שהוא בונה) תתקדם ממרכזי נתונים על כדור הארץ למרכזי נתונים בחלל במסלול סביבו (עד כה רעיון סביר), ובשלב הבא: הירח. זאת, לאחר שהוא רואה כי התוכניות שלו ליישוב מאדים נתקלות בקשיים והוא לא עומד לעמוד בלוח הזמנים שניבא בשעתו.
ביעד החדש הירח, ייבנו מפעלים שייצרו לוויינים תבוניים, וישגרו אותם לחלל החיצון בעזרת "תותח הרצה אלקטרו מגנטי ענק (mass driver), תיאר מאסק תוך שהוא מספק גם אפקטים קוליים לעצמו: "שום, שום".
אבל אם נתעלם מהאפקטים הקוליים העצמיים, החלק המעניין הוא העובדה שמאסק מנסה למכור כאן סיפור אחד שמחבר שלושה עולמות שונים: טילים, בינה מלאכותית, ומימון ציבורי. הוא מדבר על הגדלת היכולת החישובית ועל הצורך באנרגיה בקנה מידה כמעט קוסמי, כולל רפרנס מרומז לסולם קרדשב (מדד היפותטי לרמת התקדמות של ציוויליזציות לפי צריכת אנרגיה). רק שבמקום להסביר בצורה סדורה למה צריך את כל זה, הוא קופץ בין אמירות כמו "אינטליגנציה בקנה מידה שאי אפשר לדמיין מה היא תחשוב". יש לקוות בשבילו שזו לא המצגת למשקיעים.
והתזמון, איך נאמר בעדינות, לא אידיאלי. השיחה עם כלל העובדים הגיעה על רקע עזיבה של שורת בכירים ומייסדים־שותפים ב-xAI כולל טוני וו שהודיע על התפטרותו. במקביל, יש דיווחים על ארגון מחדש פנימי אחרי המיזוג עם ספייסאקס, כשהחברה מנסה להיראות כמו חברה ראויה להנפקה ציבורית, ולא אוסף רעיונות ממוחו הקודח של מטורף.
כאן נכנס הכסף הגדול: לפי דיווחים כלכליים ספייסאקס בוחנת הנפקה ב־2026, עם דיבורים על גיוס בהיקף עשרות מיליארדי דולרים ושווי שיכול לחצות טריליון. כשמשקיעים אפשריים יכולים להיות קרנות פנסיה וקרנות ענק, השאלה כאן לא האם תותח אלקטרומגנטי שיורה לוויינים על הירח הוא מגניב, רוב הסיכויים שהוא אכן מגניב - אלא שאלה אם זה ישים והאם ניתן להוציא את זה לפועל. לפי מאסק, הלוויינים שישוגרו לחלל העמוק, גם יגלו שרידים של תרבויות חייזריות עתיקות.
מאסק עושה כאן את מה שהוא תמיד עושה - דוחק את גבולות השיח ועושה חיבורים פרועים בין חוות שרתים לבין שיגורים. זה רעיון פרוע, אבל לפחות הוא רעיון. הבעיה מתחילה כשהרעיון הזה עטוף בבליל מילים שנאמרות על ידי אדם שנחשב אקסצנטרי גם כך. לא בדיוק הנוסחה האידיאלית למשוך משקיעים סולידיים.