ארצות הברית שפכה בעשור האחרון 30 מיליארד דולר כדי להחליף ספרי לימוד ברחבי המדינה בלפטופים וטאבלטים. רק שבפברואר 2026 מגיעה טענה לא נעימה במיוחד: הניסוי הזה לא רק שלא הכין את הילדים לעתיד - הוא כנראה דחף אותם אחורה.
ג'ארד קוני הורבאת', חוקר מוח שהעיד בפני ועדת הסנאט האמריקאית, טוען שדור ה-Z, הוא הדור הראשון בעידן המודרני שמציג ירידה במדדי יכולת קוגניטיבית לעומת דור ההורים שלו. לדבריו, זה ניכר בירידה בציוני מבחנים סטנדרטיים בעולם ובארה"ב, ובמיוחד ניכר קשר סיבתי בין זמן מול מחשבים בבית הספר לבין ציונים גרועים יותר במבחנים האמורים.
מקרה המבחן הוא מדינת מיין, שהרימה בתחילת שנות ה-2000 פרויקט חלוקת מחשבים לתלמידים, בתקווה ליצור יותר גישה לידע. אחרי 17 שנים שבהן לא נרשמה קפיצה בביצועים, המושל בשעתו כבר אז כינה את זה כישלון ענק: מסתבר שאינטרנט בכיס לא מבטיח ידע בראש; לפעמים הוא רק מבטיח עוד חלון פתוח לשום דבר.
הבעיה, לפי החוקרים שמצוטטים בדיווח של המגזין Fortune, היא לא הטכנולוגיה כשלעצמה אלא השימוש חסר הגבולות בה וההתאמה שלה להליכי הלמידה של בני אדם: תלמידים גולשים לאתרים במקום להתמקד בחומר הלימוד, הקשב שלהם מתפרק, והדילוג הבלתי פוסק ממשימה למשימה, פוגע בזיכרון ובלמידה עמוקה. לכן לא מפתיע שיותר ויותר מדינות ובתי ספר כבר מקשיחים עמדות, כולל הגבלות על שימוש בסלולר בזמן לימודים.
ואולי זו השורה התחתונה: אם מערכת החינוך מתעקשת להכניס מסכים לבתי הספר, כדאי שתוכיח קודם שהם גם עוזרים במשהו, ולא רק מייצרים עוד דור עם הפרעות קשב וריכוז, שלא פיתחו יכולות קוגנטיביות מספיקות להתמודדות עם שטף המידע וקריאת התיגר על האמת בעידן שבו הן נחוצות יותר מתמיד.