אם פעם שואב אבק-שוטף רובוטי היה נחשב לתוספת נחמדה לחובבי גאדג'טים וטכנולוגיה, בשנים האחרונות הוא הפך למוצר חובה בכל בית ישראלי. השינוי הזה כל-כך עמוק, שבסיבוב האחרון שלי בקניון ואפילו בסופרמרקטים, השואבים הרובוטיים כבר תופסים את המקומות הכי בולטים, ממש ליד הקופות. זה כבר לא מוצר לצריכה מתוחכמת, אלא מכשיר חשמל בסיסי לכל דבר.
אבל לצד המותגים הענקיים שכולנו כבר מכירים בעל פה - כמו דרימי, רובורק ו-EcoVacs - נחת כאן לאחרונה מותג חדש בשם JONR. אני חייב להודות, הגעתי לבדיקה הזו עם לא מעט סקפטיות לגבי היכולות שלו. בשוק שבו כל חברה מנסה להמציא את הגלגל (או את המברשת) מחדש, קשה למותג צעיר לבלוט. התחושה הזו רק התחזקה כשגיליתי שהמכשיר נשלט דרך אפליקציית Mi Home של שיאומי - מהלך שדי ביאס אותי בהתחלה, כי הוא שידר סוג של חוסר זהות עצמאית.
אבל כמו שאני תמיד אומר, הנתונים היבשים וההגדרות הראשוניות הם רק ההקדמה. לקחתי את ה-JONR X1 Max לבדיקה אינטנסיבית כדי לראות מה הוא באמת שווה בתנאי אמת, ובסופו של דבר, היו כמה נקודות מפתיעות שגרמו לי לסלוח לו על נקודת הפתיחה המקרטעת.
עיצוב
כשמוציאים את ה-JONR X1 Max מהקופסה, מבינים מיד שלא מדובר במכשיר שינסה לזכות בפרסי עיצוב יוקרתיים. העיצוב שלו סטנדרטי לחלוטין, ומרגיש כמו "עוד מאותו דבר" ששטף את השוק בשנים האחרונות. הוא מגיע בגימור פלסטיק שחור ומט, שכמובן אוסף טביעות אצבע בקצב מדאיג - מחלה ידועה של מכשירים בצבע הזה. הוא נראה עמיד מספיק, אבל אין בו שום שאר רוח או ניסיון לייצר מראה פרימיום (וזה גם בסדר).
במבט על חלקו העליון, ניתן לראות את מגדל ה-Lidar המוכר לניווט, כשבמרכזו בולט טבעת בצבע כתום-אדום עז - נקודת הצבע היחידה כמעט במכשיר המונוכרומטי הזה. ליד מגדל הניווט נמצאים כפתורי ההפעלה והחזרה לעמדת העגינה, ובחזית משולב מערך החיישנים למניעת התנגשות.
כשהופכים את השואב, מגלים את מערך הניקיון. גם כאן, אין הפתעות גדולות: מברשת צד אחת בלבד לאיסוף הלכלוך מהפינות, ומברשת מרכזית רחבה המשלבת סיליקון ושערות, שאמורה להתמודד עם סוגי רצפות שונים. בגזרת השטיפה, ה-X1 Max מצויד בצמד מופים (מטליות) עגולים ומסתובבים, הנצמדים לבסיס הרובוט באמצעות סקוטש. המרקם של המטליות הללו נראה סטנדרטי לחלוטין, כמו שראינו ברוב השואבים-שוטפים מהדור האחרון.
תחנת עגינה
מעבר לרובוט עצמו, הלב של המערכת הזו הוא תחנת העגינה, שזכתה לשם המפוצץ "Omni Base Station". מבחינה עיצובית, היא ממשיכה את הקו של השואב - קובייה שחורה, גדולה ופרקטית מאוד, שנועדה לתפוס פינה בבית ולעשות את העבודה בלי למשוך תשומת לב מיותרת. היא לא מנסה להיות אלגנטית כמו המתחרות של דרימי, אבל היא מרגישה יציבה ובנויה היטב.
התחנה הזו היא למעשה מפעל קטן של "שגר ושכח". היא כוללת ריקון אוטומטי של מיכל האבק לתוך שקית אנטי-בקטריאלית בנפח של 2.5 ליטר, מה שאמור להספיק, לפחות על פי הצהרות היצרן, לכ-60 ימי עבודה ללא התערבות ידנית. בנוסף, היא מטפלת במילוי מחדש של מיכל המים ברובוט ובניקוי עצמי של המטליות.
הנתון המעניין באמת כאן הוא טמפרטורת שטיפת המופים. בעוד שרבים מהמתחרים מסתפקים במים חמימים, ב-JONR מבטיחים שטיפה בטמפרטורה של 75 מעלות צלזיוס. הרציונל ברור: מים חמים יותר ממיסים שומנים ולכלוך קשה בצורה יעילה הרבה יותר. לאחר השטיפה, התחנה מפעילה ייבוש באוויר חם (45 מעלות צלזיוס), אלמנט קריטי למניעת ריחות רעים ובקטריות שנוטים להתפתח במטליות לחות. על הנייר, מדובר במפרט שלא נופל מהדגמים היקרים ביותר בשוק, והוא אמור לצמצם את התחזוקה השוטפת למינימום.
ביצועים
כדי להבין מה ה-JONR X1 Max באמת שווה, זרקתי אותו ישר למים העמוקים. המבחן הראשון שלו היה ניקוי מלא של הבית (כ-100 מ"ר), מיד אחרי שעתיים אינטנסיביות של בישולים במטבח. זה היה תרחיש אידיאלי לבדיקה: סימני לכלוך טריים על הרצפה בשילוב עם עקבות של נעלי בית שמרחו שאריות מזון ופירורים לכל עבר.
בגדול, התוצאות היו טובות ומפתיעות לטובה. המכשיר הצליח להשאיר רצפה נקייה למשעי, וכשנתקל בכתמים עקשניים או לכלוך קשה במיוחד, הוא ידע לזהות את האתגר ולחזור על הפעולה שוב ושוב עד שהשטח היה נקי. גם בגזרת השטיחים הוא לא אכזב: הרובוט זיהה את המעבר מהרצפה לשטיח, העלה את עוצמת השאיבה למקסימום והרים את המופים הרטובים כדי למנוע הרטבה מיותרת של הבד.
אבל יש גם פשרות. החיסרון הבולט ביותר בעיצוב הפיזי שלו הוא מגדל ה-LiDAR הקבוע. בניגוד לחלק מהדגמים החדשים והיקרים יותר בשוק, שמתהדרים בחיישנים מוצנעים או במבנה נמוך יותר, המגדל של ה-X1 Max מונע ממנו להיכנס מתחת לרהיטים נמוכים או צרים במיוחד. זה אולי מעצבן כשמגלים הצטברות אבק מתחת לשידה, אבל כשמסתכלים על תג המחיר שלו, זו פשרה שאפשר לחיות איתה. בשורה התחתונה, במבחן התוצאה של "רצפה נקייה בסוף יום עבודה", הוא עושה את העבודה.
האפליקציה
אחרי שעברנו את שלב הביצועים, הגיע הזמן לדבר על הפיל שבחדר: האפליקציה. אני אגיד את זה בצורה הכי ברורה שיש - אחד הדברים שהכי קשה לי איתם בעולם הגאדג'טים, מאז ומתמיד, הוא האפליקציה Mi Home של שיאומי. לא משנה כמה מוצרים שלהם ניסיתי, תמיד נתקלתי בבאגים מעצבנים. בסקירות קודמות של שואבי שיאומי, למשל, חוויתי סיוט מתמשך שבו המפות נמחקו לי פעם אחר פעם ללא סיבה.
אז הגעתי עם הרבה חשש, אבל כאן חיכתה לי הפתעה קטנה. חשוב להבין ש-Mi Home היא רק ה"מארחת" של JONR. ברגע שנכנסים לממשק של השואב, מגלים עיצוב שונה לגמרי מזה שרואים בשואבים של שיאומי עצמה - וזה כבר שיפור משמעותי. הסריקה הראשונית של הבית הייתה מהירה להפתיע ותקתקה עבודה תוך פחות מ-5 דקות.
גם החלוקה לחדרים שהאפליקציה יצרה הייתה הגיונית למדי, למרות שנתקלתי בבאג קטן ומציק: לא הצלחתי להקליד בעצמי שמות מותאמים אישית לכל אזור. זה אולי נשמע קטנוני, אבל כשרוצים סדר מושלם זה מבאס, גם אם לא מדובר בדיל-ברייקר. נקודת זכות גדולה לטובת הצרכן הישראלי היא הגיור המלא: גם הממשק באפליקציה וגם הקול של הרובוט עצמו הם בעברית מלאה, מה שהופך את התפעול להרבה יותר נגיש וידידותי למשתמש הממוצע.
בשורה התחתונה
ה-JONR X1 Max הוא הפתעה מעניינת למי שמחפש אלטרנטיבה למותגים המוכרים. נכון, הוא לא חף מחסרונות - העיצוב שלו פלסטיקי וחסר ייחוד, המגדל הבולט ימנע ממנו לנקות מתחת לרהיטים נמוכים, והתלות במערכת של שיאומי עדיין מעוררת חשד טבעי. אבל כשמסתכלים על מה שהוא נותן בתכלס - שטיפה ב-75 מעלות, זיהוי שטיחים מדויק וביצועי ניקיון שלא נופלים מהשמות הגדולים - מקבלים חבילה טכנולוגית מרשימה.
המחיר בשוק עומד על כ-4,200 שקלים, כשבמבצעים השונים ברשת ניתן למצוא אותו אפילו בפחות. כדי להכניס את זה לפרופורציות, כדאי לזכור ששואבים מתקדמים של המותגים המובילים כבר חוצים בקלות את רף ה-6,000 שקלים. עבור מי שלא חייב לראות לוגו של מותג יוקרה על הרובוט שלו ומחפש את הפיצ'רים של דגמי הקצה במחיר שפוי יותר, ה-X1 Max הוא פתרון יעיל שמוכיח שיש עוד מקום לשחקנים חדשים בשוק הצפוף הזה.