במטא התגלגל בשבוע שעבר רעיון שנשמע כמו שילוב בין כלי פנימי לבין תחרות משרדית: עובד בחברה בנה באופן עצמאי לוח תוצאות שמדרג מי משתמש הכי הרבה בבינה מלאכותית לפי כמויות "טוקנים", אסימונים בעברית, יחידות השימוש שלפיהן מחייבים מנועי הבינה המלאכותית. השם שנבחר, Claudeonomics, כמובן מרמז לקלוד של אנת'רופיק, ונועד לדרג את 250 המשתמשים הכבדים ביותר בארגון.
אלא שהשורה המעניינת באמת לא הייתה מי כן נכנס לטבלה, אלא מי לא: מארק צוקרברג, מנכ"ל מטא, לא נמצא בין 250 הראשונים.גם אנדרו בוסוורת', סמנכ"ל הטכנולוגיה של מטא, לא שם. בעולם שבו מנהלים אוהבים לדבר על "בינה מלאכותית קודם" ודוגמא אישית, אם בכירי הארגון מחוץ לרשימה, זה מעיד משהו על הלך הרוח בארגון.
לפי הדיווח של "פורצ'ן", הכלי עטף את הדירוג בשמות דרגות משועשעים בסגנון "Token Legend" ו-"Cache Wizard", והפך את השימוש בטוקנים למעין משחק. זו גם תופעה רחבה יותר שמתחילה לצבור שם בעמק הסיליקון ושמה "טוקנמקסינג" - כמות שימוש באסימונים כמדד לפרודוקטיביות. זה מדד נוח כי הוא מספרי, זמין ומיידי. אבל הוא גם מבלבל בקלות בין פעילות לערך. טוקנים יכולים להעיד על עבודה אינטנסיבית עם מודלים, על ניסויים, על סוכנים שרצים שעות, על שיפור פרומפטים - אבל זה עדיין לא בהכרח מתרגם ישירות לשיפור בפריון העבודה...
לוח הדירוג הפנימי לא האריך ימים לאחר שנחשף. יומיים אחרי שהסיפור יצא החוצה הוא נסגר, ובמסך הופיעה הודעה שמסבירה שהוא נבנה "בשביל הכיף", אבל בגלל שנתונים ממנו שותפו החוצה הוחלט להשבית אותו "לעת עתה". מטא הדגישה שהעובד הוריד את הכלי מיוזמתו ושזה לא הגיע כהנחיה מלמעלה. יחד עם זאת, לפי אותו דיווח יש למטא גם דשבורד רשמי נפרד לשימוש בטוקנים שמכוון למהנדסי תוכנה, אלה שבדרך כלל גם ככה שורפים הכי הרבה אסימוני הפעלה של AI.
במובן הזה, העובדה שצוקרברג לא נכנס ל-250 היא לא אנקדוטה עסיסית אלא רמז ארגוני. אם הארגון מתחיל לראות בטוקנים מטבע של "השפעה", מי שלא משתמש בהם עלול להיתפס כמי שלא נוכח. אבל מנכ"ל לא נמדד בטוקנים אלא בהחלטות, בכיוון, במדיניות ובתמריצים. ומטא כבר מאותתת שהכיוון הזה מחלחל: מנהלת משאבי האנוש של מטא הודיעה כבר שב-2026 "השפעה מבוססת בינה מלאכותית" תהיה מדד הערכה לבונוסים.