כולם מכירים את אינטל ויודעים לדקלם שישראל היא חלק משמעותי בחברת המעבדים העולמית, אבל כמה מכם יודעים על מלאנוקס, DSP או אנאפורנה ? אז נכון, אינטל הוא השם שכולם מכירים - אבל לישראל היו הרבה הצלחות לאורך השנים בתעשיית השבבים העולמית, וחברות שהצליחו כחברות עצמאיות או נרכשו והפכו לחלק מתאגידים גלובליים כמו אנוידיה ואמזון. הנה כמה מהסיפורים הבולטים של תעשיית המעבדים הישראלית - חלק לא מבוטל ממנה, יושב אכן בצפון הארץ...
כדי להבין איך ישראל השפיעה על עולם המעבדים והשבבים, צריך ללכת אחורה, אל שנות השבעים, הרבה לפני שכולם דיברו על בינה מלאכותית, מכוניות אוטונומיות וענן.
אחת מנקודות הפתיחה החשובות הייתה אינטל ישראל, שהחלה לפעול כבר ב-1974 והפכה עם השנים לאחד ממרכזי הפיתוח המשמעותיים ביותר של החברה מחוץ לארצות הברית. אם צריך לבחור מוצר אחד שמסביר את התרומה הישראלית, הדוגמה הקלאסית היא יונה, או Core Duo המעבד כפול הליבה הראשון למחשבים ניידים של אינטל שהוצג ב-2006. בפשטות, הרעיון היה לארוז שני "מוחות" של מחשב בתוך שבב אחד, כך שהמחשב יוכל לבצע יותר ממשימה אחת בצורה יעילה יותר, בלי להפוך לתנור קטן על הירכיים שלכם. בשעתו זה היה צעד חשוב בדרך לעידן שבו ריבוי ליבות במעבדים, הפך לסטנדרט. אחר כך הגיעו גם דורות מתקדמים יותר של מעבדי Core והתרומה של אינטל ישראל נמשכה גם לייצור וגם לפיתוח ארכיטקטורות נוספות - היא נמשכת למעשה עד היום, כמו מעבדי Panther Lake, הדור האחרון של מעבדי אינטל, שפותחו כאן בישראל.
בשנות השמונים הופיעה על המפה גם DSP Group אחת מחברות השבבים הישראליות הראשונות שבאמת פעלו בזירה העולמית. היא לא התפרסמה בזכות מעבדים למחשבים אישיים, אלא בזכות עיבוד אותות דיגיטליים: כלומר שבבים שיודעים לטפל בקול, בצליל ובתקשורת.
אם מתרגמים את זה לשפה פשוטה, אלה שבבים שעוזרים למכשירים להבין קול, להעביר שיחות, או לעבד מידע קולי ואלחוטי בלי לבזבז משאבים. זה אולי תחום שפחות מוכר לצרכן הסופי, אבל עמוקה מאוד בעולם האלקטרוניקה והתקשורת, והיא גם סללה את הדרך להמשך עם חברות נוספות, ונרכשה ב-2021 על ידי סינאפטיקס.
בתחילת שנות התשעים נכנסה לתמונה טאואר סמיקונדקטור, שנותרה עצמאית עד היום, והציבה את ישראל גם על מפת הייצור המתמחה. טאואר אינה מזוהה עם מעבד מפורסם כלשהו לצרכן הביתי, אלא עם שבבים אנלוגיים, חיישנים, רכיבי רדיו ושבבי ניהול הספק - כולם שבבים נדרשים גם הם במערכות אלקטרוניקה. במילים פשוטות, אלה השבבים שאחראים לכך שמצלמות יראו, שאנטנות ידברו, שחיישנים ימדדו ושמערכות אלקטרוניות יקבלו חשמל בצורה מדויקת ויעילה. זו השפעה מסוג אחר: לא מוצר בודד שכולם מכירים בשם, אלא תשתית שלמה שעליה נשענים מוצרי רכב, רפואה, מובייל ותעשייה.
עיניים למכונית
באותה תקופה צמחה גם גלילאו טכנולוג'י, שהייתה אחת מחלוצות השבבים לרשתות תקשורת. המוצר המזוהה איתה היה שבבי מיתוג רשתות, כלומר שבבים שמאפשרים לנתב ולהעביר תעבורת נתונים בתוך רשתות במהירות וביעילות. אם רוצים הסבר פשוט: הם עזרו לבנות את "מחלפי התנועה" של האינטרנט הארגוני והתקשורתי. גלילאו נרכשה בהמשך על ידי חברת מארוול העולמית (לא לבלבל עם חברת הקומיקס והקולנוע!), אבל השילוב של הטכנולוגיה שלה בשבבים של מארוול יצר בסיס חשוב מאוד לעולם התקשורת המהירה.
בסוף שנות התשעים נוסדה מובילאיי, שגנבה תהילה מהצפון והעבירה אותה להר חוצבים בירושלים, וכאן כבר מדובר בחברה ששינתה שוק שלם. המוצר המרכזי שלה היה משפחת שבבי EyeQ אלו שבבים ייעודיים למערכות עזר לנהג ולנהיגה אוטונומית, שתפקידם לעבד בזמן אמת את מה שהמצלמות ברכב "רואות": נתיבים, כלי רכב אחרים, הולכי רגל, תמרורים ומצבי סיכון. מובילאיי נתנה למכוניות זוג "עיניים" דיגיטליות ומוח קטן שיודע לפרש את התמונה. EyeQ, שבב עיבוד לנהיגה אוטונומית של החברה, הפך לאחד השבבים המשפיעים ביותר בעולם הרכב המודרני, כי הוא עזר להפוך מערכות בטיחות אקטיביות ממותרות - לטכנולוגיה כמעט הכרחית ומובנת מאליה במכוניות של ימינו.
המנוע של הענן
העשור השני של שנות האלפיים כבר לקח את ישראל עמוק אל תוך עידן הענן. אנאפורנה לאבס, עוד חברת מעבדים מצפון הארץ, שהוקמה ב-2011 ונרכשה על ידי אמזון ב-2015, הפכה לזרוע פיתוח השבבים של חטיבת מוצרי הענן של אמזון, AWS. המוצרים הבולטים של אנאפורנה הם Graviton, המעבדים שיושבים בשרתי הענן של אמזון, Nitro, מערכת חומרה שמורידה מהמחשב הראשי משימות תשתית ואבטחה, ו- Infertia ו-Trinium, שני מעבדים ייעודיים לבינה מלאכותית.
בשפה פשוטה, Graviton הוא "המנוע" של שרתים בענן, Nitro, הוא המנגנון שמפנה את השרת לעבודת המחשוב עצמה במקום להתעסק במנהלה, ו-Inferentia ו-Trainium הם מאיצים למשימות AI - אחד מיועד יותר להרצה של מודלים, השני יותר לאימון שלהם. זה אולי נשמע טכני, אבל זו השפעה עצומה, כי רוב האינטרנט והשירותים המודרניים שאתם משתמשים בהם מדי יום כמו ספוטיפיי, נטפליקס ואחרים - כולם רצים על שרתים של AWS, חלק מהותי בתשתית האינטרנט העולמית של ימינו, ומי שמטפלים בה הם שבבים שפותחו בישראל.
כמה שנים אחר כך, עם עליית גל הבינה המלאכותית, התבלטה גם הבאנה לאבס. המוצרים המוכרים שלה הם מעבדים בשמות Goya ו-גאודי. גויה נועד להרצת מודלים, כלומר לקחת מערכת AI שכבר אומנה ולהפעיל אותה מהר וביעילות, ואילו גאודי, נועד בעיקר לאימון, כלומר לשלב הכבד שבו "מלמדים" את המודל על כמויות עצומות של מידע. הבאנה נרכשה בידי אינטל, והפכה להיות אחד מעמודי התווך של החברה בתחום העיבוד לבינה מלאכותית.
ואי אפשר לדבר על סיפורי הצלחה ישראליים בתחום המעבדים מבלי להזכיר את מלאנוקס שנוסדה ב-1999, והיא אחת החברות הכי חשובות שיצאו מישראל, גם אם הציבור הרחב לא תמיד מכיר אותה. המוצרים הבולטים שלה היו InfiniBand ו-ConnectX, מעבדים לתקשורת רשת מהירה לצד פתרונות Ethernet מהירים במיוחד.
כשיש לכם הרבה מאוד מחשבים או שרתים שצריכים לעבוד יחד, לא מספיק שלכל אחד יהיה מעבד חזק - צריך גם "כביש" או ערוץ תקשורת מהיר במיוחד שיחבר ביניהם. מלאנוקס בנתה את הכבישים האלה. הטכנולוגיה שלה אפשרה להעביר מידע במהירויות עצומות ובשיהוי נמוך מאוד, ולכן הפכה לחלק קריטי ממרכזי נתונים, מחשבי-על ומאוחר יותר גם ממערכות AI ענקיות. לא במקרה אנוידיה קנתה קנתה אותה ב-2019: בעולם של בינה מלאכותית, מי שמחבר בין מעבדי הבינה המלאכותית חשוב כמעט כמו מי שמייצר אותם, והמוצרים של מלאנוקס כיום משולבים בכל "ארון" שרתי בינה מלאכותית שאנוידיה מוכרת בעשרות מיליוני דולרים האחד.
אזכורים מכובדים נוספים
אם היינו צריכים למנות את כל ההצלחות הישראליות בתחום המעבדים, אתם עוד הייתם קוראים אותה עד שבועות. ובכל זאת, כמה אזכורים מכובדים של חברות שקצרה היריעה מלהרחיב עליהן: כמו Pentalum, CEVA שעיצובי שבבי ה-WiFi והבלוטות' שלה נמצאים אצל חברות כמו סוני וסמסונג, או Quantum Source הרחובותית, המפתחת מעבד קוואנטום פוטוני. יש באמת המון חברות חדשניות בתחום - ולא יכולנו לכתוב על כולן.
אם מסתכלים על כל הרצף הזה ביחד, רואים שישראל לא השפיעה על עולם השבבים בדרך אחת בלבד: אינטל ישראל הראתה שאפשר לפתח כאן מעבדי מיינסטרים שמשנים את שוק המחשבים. DSP Group ביססה מומחיות עמוקה בעיבוד אותות ובטכנולוגיות ליבה שרצות בתוך מוצרים של אחרים. טאואר נתנה לישראל משקל בתחום הייצור המתמחה. גלילאו ומלאנוקס חיברו את ישראל לעורקי התקשורת של האינטרנט ומרכזי הנתונים, מובילאיי הכניסה את השבב הישראלי אל המכונית, אנאפורנה אל תוך הענן, והבאנה אל לב מרוץ הבינה המלאכותית. במילים אחרות, זו היסטוריה שלמה של תעשייה קטנה יחסית, שהצליחה שוב ושוב, במשך כמחצית מחיי המדינה, להכניס את עצמה אל הלב הפועם של המחשוב העולמי. אם תרצו, קטר ההיי טק הישראלי ממשיך לשעוט קדימה.