אפל עשתה בשוק המחשבים הניידים משהו שהיא לא עשתה שנים: היא עשתה צעד מפר שוק, ו-"פלשה" לשוק הניידים הזולים, פלח שוק שעד כה היא הסתכלה עליו מלמעלה, תרתי משמע - גם בהתנשאות וגם במחיר. הצעד הזה של יצירת מחשב נייד זול אבל איכותי ועם תמורה טובה לכסף (החל מ-600 דולר ואפילו פחות במבצעים לסטודנטים, שמתרגמים ל-2400 שקלים), עשה כל כך הרבה רעש בשוק המחשבים הניידים המנומנם, שאפילו מנכ"ל אסוס המתחרה, פרגן.
אבל הטענה העיקרית שעלתה כנגד ה-Macbook Neo, היא העובדה שמדובר במחשב חלש מבחינת ביצועים, ולטענה הזו יש רגליים: המעבד שרץ בליבו של הנייד עם גוף האלומיניום, הוא מעבד ה-A18 Pro אותו המעבד שמריץ את האייפון 16 פרו, ולכן יש מי שכינה אותו בזלזול: "מחשב עם מעבד של אייפון".
אז נכון, כשמדובר ביישומים קלים, גם מעבד של אייפון חזק דיו: גלישה, עיבוד תמלילים, קצת עבודה על גיליונות נתונים - את זה גם ה-A18 יכול לסחוב, ובלי מאמץ. אבל מה קורה כשמתחילים להעמיס עליו משימות יותר כבדות כמו משחקים, עריכת וידאו וכולי? את זה באנו לבדוק.
לקחתי Macbook Neo שנמסר לנו לסקירה באדיבות iStore, מול נייד של אסוס ברמת מחיר דומה (שנמסר לנו באדיבות אסוס ישראל) ובאתי לבדוק את הביצועים שלהם, ראש בראש. למי שמצפה למצוא כאן סקירה מלאה, שמשווה על חומרה, שקעים, איכות מסך וכולי - לא הפעם. הפעם בדקתי דבר אחד ורק דבר אחד: ביצועים.
איך בדקנו?
בדיקות ביצועים אחידות והשוואה בין פלטפורמות שונות הן בכנות, חתיכת כאב ראש לעיתונאי טכנולוגיה. אבל בכל זאת, השתמשתי ביישומים שמודדים ביצועים בנקודות ובכימות מספרי מדויק שלא משאיר מקום לפרשנויות או התרשמות סובייקטיבית (על אף שיש לי כמה ואחלוק אותן בהמשך), מה שמכונה גם בנצ'מרקים שהם סטנדרט תעשיה מקובל: מבחנים שונים של 3Dmark, כיום בבעלות חברת המדידות והסטנדרטים UL הגרמנית, ו-Cinebench, עוד מבחן ביצועים מוכר וותיק. שני המחשבים עודכנו עם כל העדכונים האחרונים של מערכת ההפעלה היחסית (MacOS Tahoe מול Windows 11), ונמדדו כשהם במצב ביצועים גבוהים, ומחוברים לחשמל.
בפינה הכחולה, במארז בצבע לימון, Macbook Neo במשקל קל של 1.23 קילוגרם, מסך 13 אינץ', עם מעבד A18 Pro, עם שש ליבות במערך של שתי ליבות ביצועים, וארבע ליבות יעילות, ומעבד גרפי של חמש ליבות עם תמיכה במיפוי קרניים (ray tracing) בחומרה ושמונה גיגהבייט זיכרון.
בפינה האדומה, במארז בצבע פלטינה, Asus VivoBook, במשקל קל של 1.49 קילוגרם, מסך 14 אינץ', עם מעבד Snapdragon X של קוואלקום, עם שמונה ליבות "אוריון" שוות ושמונה נימים, ומעבד גרפי Aderno X1-45, עם 45 ליבות ושמונה נימים. גם למחשב הזה יש שמונה גיגהבייט זיכרון.
חשוב לציין, בשני המקרים אלה בפירוש לא המחשבים הכי חזקים שיש לשתי החברות המכובדות להציע. השדה הרלוונטי שבאנו להשוות אותם הוא המחיר - שניהם סובבים סביב ה-2,500 שקלים כיום בשוק, ומדובר במחשבי כניסה זולים עם הצעת ערך גבוהה.
במקרה של מעבד הסנאפדרגון - זו הסדרה הנמוכה של מעבדי Snapdragon X ולא סדרת ה-X Elite הגבוהה. וגם אצל אפל, אלה לא מעבדי סדרת ה-M הביתית, שמשמשים את האחים הגדולים של ה-Neo. שניהם, עם מעבדים צנועים.
למה לא מעבד אינטל תשאלו? כי לא מצאתי מערכות עם מעבדי אינטל בעלי ביצועים דומים שקרובים במחיר. אינטל אגב, אם כבר הזכרנו אותה, רק לאחרונה הכריזה על פלטפורמה קלה וזולה בשם Wildcat, שתתחרה ב-Macbook Neo, די באיחור... (המחשבים הראשונים שמבוססים עליה יצאו לשוק רק במחצית השנייה של השנה). ועוד סיבה שבחרתי דווקא ב-Snapdragon של קוואלקום - הליבות של המעבדים המתחרים מגיעות בסופו של דבר מאותו בית - שניהם עיצובים של חברת ARM הבריטית.
תוצאות וביצועים
לפני שניגש למספרים הקשים, אני חייב לציין ששני המחשבים התנהגו יפה וסובייקטיבית, הפגינו ביצועים יפים. כך למשל, גם כשקצב הפריימים ה-"רשמי" בבדיקות היה נמוך, עדיין הגרפיקה הייתה זורמת לעין בשני המחשבים. אבל נעבור למספרים.
נתחיל במבחן קל לחימום הקנה. Wild Life הוא מבחן הביצועים הקל של 3Dmark שמיועד כעיקרון לסמארטפונים. את המבחן הזה שני המחשבים צלחו בציונים יפים: המקבוק ניאו הוציא 3771 נקודות, עם קצב פריימים ממוצע של 22.6 פריימים לשניה. ה-VivoBook לא השתרך הרבה מאחור עם 3266 נקודות, ו-19.56 פריימים לשניה בממוצע. לא הפרש גדול, אבל ניצחון קטן למק.
המבחן הבא, ה-Steel Nomad Light, הוא מבחן שכבר פותח למחשבי אמצע הדרך או לסמארטפונים חזקים, והוא מבחן גרפי עדכני יותר. ה-Macbook Neo הוציא בו 1830 נקודות וכבר התחיל קצת להתנשף בגזרת הגרפיקה עם 13.5 פריימים לשניה בלבד. הסנאפדרגון לעומתו כבר היה קצר נשימה: הוא הוציא רק 1082 נקודות. עוד נקודה למק.
המבחן השלישי שבו הועמדו, הוא מבחן Solar Bay. זהו אחד המבחנים החביבים עלי לשימוש בבדיקת מחשבים ניידים, גם בגלל הגרפיקה המלוטשת תרתי משמע שלו (מדובר בסצנה של מפעל פאנלים סולאריים עתידני בחלל, עם הרבה מאוד משטחים מראתיים שזה דבר תובעני למעבדים גרפיים) וגם בגלל שהוא עושה שימוש בטכניקת Ray Tracing למיפוי מקורות אור.
כאן, כאן ה-Macbook Neo אולי נהנה מיתרון בגלל התמיכה במיפוי קרניים בחומרה. ואכן, ה-Macbook Neo הוציא נתון של 7438 נקודות, עם 28 פריימים לשנייה בממוצע, ואילו ה-PC עם מערכת הסנאפדרגון הוציא 6055 נקודות עם קצב פריימים ממוצע של 23 פריימים בשנייה. גם כאן, ניצחון למק, בפער משמעותי.
ונקנח במבחן Cinebench, שהוא מבחן שבודק בעיקר ביצועי וידאו ובנייה (רנדור) של גרפיקה מורכבת. הייחוד של Cinebench הוא שהוא מסוגל לבדוק, בנפרד, גם ביצועים של ריבוי ליבות וגם ביצועים של ליבה בודדת של המעבדים הראשיים.
ה-Macbook Neo, שלא במפתיע, הוציא ציון של 1501 נקודות בריבוי ליבות, וציון אמצע הדרך לא רע בכלל (מקום טוב באמצע, קרוב ל-M3 Ultra, המעבד העיקרי של אפל מ-2024) של 541 נקודות לליבה בודדת.
הסנאפדרגון לבית קוואלקום, המצויד כזכור בשמונה ליבות, דווקא הפציץ כאן עם 1871 נקודות לריבוי ליבות ועקף את המקבוק. ברם, בביצועי ליבה בודדת הוא יצא חלש מאוד - 234 נקודות בלבד, חלש גם לעומת מערכות מקבילות באותה תצורה.
השורה התחתונה
השורה התחתונה של הקרב הזה, שהסתיים בניצחון 3:1 לטובת המקבוק, די מנפץ את הטענה "מחשב עם מעבד של אייפון" כהקנטה. זהו אולי מחשב עם מעבד של אייפון, אבל הביצועים שלו בהחלט נאים וכלל לא חלשים, יחסית לפלח השוק שעליו הוא מתמודד. זה אומר ש-Macbook Neo יעמוד בכבוד גם במשחקים קלים וקצת יותר, בעבודת גרפיקה ובעריכת וידאו בסיסית. האם זה מחשב לערוך עליו סרטונים ב-8K או לעבד כרזות דפוס לתלייה באיילון? כנראה שלא. אבל גם אם תזרקו לו כמה כדורים מסובבים, הוא יעמוד בזה בכבוד.
ומילה לגבי האסוס - גם הוא, בסך הכל, הציג ביצועים סבירים, ובהתחשב בעובדה שמדובר במחשב 14 אינץ', עם מגוון שקעים, וסוללה מכובדת שמחזיקה שעות ארוכות, התמורה לכסף גם בגזרת ה-PC היא טובה. המקום היחיד שמורגש שפלטפורמת סנאפדרגון לא מספקת מאוד את הסחורה זה במעבד הגרפי החלש יחסית. האם היינו מקבלים תוצאות אחרות עם מעבדי אינטל? ייתכן שכן. נצטרך לחכות לסנוניות הראשונות של הפלטפורמה המתחרה כדי לחזור על הקרב.