בזמן שקפסולת אוריון של משימת Artemis 2 חלפה בחודש שעבר סביב הצד הרחוק של הירח, ארבעת האסטרונאוטים שעל סיפונה לא הסתפקו רק בצפייה בנוף. כחלק ממשימות המדע של הטיסה, הם התבקשו לעקוב אחר הבזקי פגיעה - רגעים קצרים שבהם מטאורואיד פוגע בפני הירח, מתאדה ויוצר הבזק אור מהיר.
לפי נאס"א, הצוות הצליח לזהות כמה מההבזקים הללו בעין בלתי מזוינת - הישג שנחשב נדיר במיוחד. "קשה מאוד לתפוס הבזקי פגיעה באמצעות מצלמות, וזו אחת הסיבות לכך שנוכחות של צוות מאומן בחלל כל כך חשובה", הסבירה קלסי יאנג, מובילת תחום מדעי הירח במשימת Artemis 2, בראיון ל-Space.com. לדבריה, הנתונים הראשוניים מצביעים על כך שכל ההבזקים שנצפו הופיעו בצד הרחוק של הירח.
המשימה, הראשונה עם בני אדם סביב הירח מאז אפולו 17 ב-1972, שוגרה ב-1 באפריל וחלפה סביב הצד הרחוק של הירח ב-6 באפריל. בזמן שהאסטרונאוטים עקבו אחרי פני השטח מלמעלה, גם על כדור הארץ ניסו מדענים חובבים לאתר הבזקי פגיעה דומים במסגרת פרויקט חדש בשם Impact Flash.
היוזמה, שפועלת תחת תוכנית GEODES של נאס"א, נועדה לאסוף מידע על תדירות ועוצמת פגיעות מטאורואידים בירח - במיוחד בתקופת משימות ארטמיס. לפי החוקרים, הנתונים האלו חשובים לא רק להבנת סביבת הירח, אלא גם לתכנון משימות עתידיות ובסיסי מגורים קבועים.
באתר הפרויקט מסבירים כי מעקב אחרי מיקום ועוצמת ההבזקים מאפשר ללמוד באיזו תדירות מתרחשות פגיעות בגדלים שונים, אילו מכתשים הן יוצרות ואיך גלי ההלם מתפשטים בתוך הירח. בשילוב מידע מלוויין ה-LRO של נאס"א ותצפיות עתידיות מהקרקע, החוקרים מקווים לקבל תמונה מדויקת יותר של הסיכונים על פני הירח.
המידע הזה הופך קריטי במיוחד לקראת הקמת Artemis Base Camp - המאחז העתידי שנאס"א מתכננת להקים סמוך לקוטב הדרומי של הירח. מחקרים עדכניים מצביעים על כך שהאזור הזה מציע הגנה טבעית טובה יותר מפגיעות מטאוריטים לעומת אזורים סמוכים לקו המשווה.
לפי מחקר מ-2025 בהובלת דניאל יהלומי מ-MIT, טכנולוגיות המיגון הקיימות כיום מסוגלות להפחית את הסיכון מפגיעות מיקרו-מטאוריטים בכמעט חמישה סדרי גודל - רמה שנחשבת סבירה עבור תכנון בתי מגורים עתידיים על הירח.
מעבר לתצפיות על הפגיעות, צוות Artemis 2 ביצע שורת משימות מדעיות נוספות במהלך המעבר סביב הירח. בסך הכול נאספו חומרים מ-31 מצלמות שונות שהותקנו בקפסולת אוריון, והם מועברים כעת לניתוח וארכוב במערכת הנתונים הפלנטרית של נאס"א. לדברי אנשי הסוכנות, בתוך כחצי שנה יפורסמו לציבור כל התמונות, ההקלטות ותמלולי התצפיות שביצע הצוות - כך שגם חוקרים מחוץ לנאס"א יוכלו לנתח את המידע שנאסף במשימה ההיסטורית.