איראן כבר רגילה להשתמש בהחשכות אינטרנט ככלי שליטה בזמן מחאות ומשברים, אבל הפעם מדובר במשהו אחר לגמרי. לפי נתוני חברת NetBlocks, המדינה חצתה את רף 70 הימים הרצופים של ניתוק אזרחיה מהאינטרנט הגלובלי - שיא חסר תקדים שהפך את חיי היום-יום במדינה למאבק מתמשך. כעת, יותר מחודשיים מאז שהחלה ההחשכה ב-8 בינואר, מיליוני איראנים עדיין מנותקים מהרשת, ללא סימנים אמיתיים לחזרה לשגרה.
ברחבי איראן מדברים על "רעידת אדמה שקטה" - לא כזו שמחריבה בניינים, אלא כלכלה שלמה. בעלי עסקים, פרילנסרים, סטודנטים ואנשי טכנולוגיה מצאו את עצמם מנותקים מכלי העבודה הבסיסיים ביותר. עבור רבים מהם, האינטרנט לא היה מותרות אלא מקור פרנסה. לפי ארגון Human Rights Activists in Iran, הנזק הכלכלי כבר חצה את רף 1.8 מיליארד הדולר בתוך כחודשיים בלבד.
אבל בזמן שהציבור הרחב נאבק להשיג חיבור מקרטע דרך VPN יקר בשוק השחור, חלק קטן מהאיראנים נהנה מגישה משופרת לרשת דרך שירות חדש בשם Internet Pro. השירות מאפשר למשתמשים מורשים לעקוף חלק גדול ממנגנוני החסימה ולקבל חיבור יציב ומהיר יחסית לאתרים ושירותים בינלאומיים - גישה שבעבר הייתה זמינה לכלל האוכלוסייה.
הגישה לשירות אינה פתוחה לכולם. משתמשים נדרשים לעבור תהליך אישור ולהציג זיקה עסקית, אקדמית או מדעית. השירות נמכר דרך חברת הסלולר MCI, שנשלטת בידי קונסורציום המקושר למשמרות המהפכה האיראניים. לפי דיווחים מתוך המדינה, החיבור מבוסס על "SIM לבן" - כרטיסי SIM שמוחרגים ממערכות הסינון של המדינה ומקבלים נתיב כמעט חופשי לרשת העולמית.
הפער הזה בין מי שיכול להרשות לעצמו גישה משופרת לבין הציבור הרחב הפך לנפיץ במיוחד. בזמן שאזרחים רגילים משלמים סכומי עתק על VPNים לא יציבים כדי להיכנס ל-X, טלגרם או אתרי חדשות, אחרים ממשיכים לעבוד כמעט כרגיל. "זה מרגיש כמו אגרוף בבטן", סיפר תושב טהרן ל-CNN. לדבריו, אנשים מתקשים לשרוד תחת האינפלציה והאבטלה, ואז מגלים שיש קבוצה קטנה שחיה בעולם דיגיטלי אחר לחלוטין.
גם בתוך איראן עצמה נשמעת ביקורת חריגה. עיתונים המזוהים עם הממסד הזהירו מפני יצירת "אליטה דיגיטלית" מול ציבור מוחלש ומנותק. ארגוני עובדים, איגודי אחיות ועמותות עורכי דין הודיעו כי הם מסרבים להשתמש בשירות מתוך סולידריות עם האזרחים. אפילו איגוד הפסיכיאטרים האיראני הזהיר כי חלוקת האינטרנט לפי מעמדות עלולה להגביר תחושות ניכור, לחץ נפשי ואובדן אמון ציבורי.
במקביל, גם בתוך המשטר מתגלעים סדקים. בעוד גורמים שמרניים ומקורבים למנגנוני הביטחון תומכים במהלך, אנשי ממשלו של הנשיא מסעוד פזשכיאן ניסו להתרחק ממנו פומבית. משרדו אף טען כי הגבלת הגישה לאינטרנט אינה הוגנת וכי לא הוצג כל נימוק אמיתי להמשך המדיניות. שר התקשורת האיראני אף הצהיר כי "אינטרנט איכותי הוא זכות של כל איראני".
אלא שבשטח, המציאות נראית אחרת לגמרי. ההחשכה נמשכת, מחירי ה-VPNים מזנקים, ויותר ויותר איראנים מנסים למצוא דרכים לעקוף את החסימות - כולל שימוש בלתי חוקי בצלחות Starlink שהוברחו למדינה. החזקת ציוד כזה עלולה להוביל למעצרים ולהאשמות ביטחוניות, אבל עבור רבים זו כבר לא שאלה של נוחות - אלא של הישרדות.