מה גורם לבחורה צעירה, שעובדת ביום-יום בעולם הקריאייטיב והסושיאל, לבלות את סופי השבוע שלה בחיפוש ליד פחים ברחובות תל אביב? במקרה של מרב רוזנברג, או כפי שרבים מכירים אותה - "מלכת העציצים" ו"משפיענית הזבל" של טיקטוק - מדובר כבר מזמן בהרבה יותר מתחביב.
בריאיון לפודקאסט היא סיפרה איך התחילה בכלל כל הדרך הזו, שהפכה אותה לאחת היוצרות הכי מסקרנות ברשת הישראלית עם כמעט 60 אלף עוקבים בטיקטוק ועוד אלפים באינסטגרם. "בהתחלה העליתי סרטונים על עציצים וצמחים", היא מספרת. "ואז יום אחד צילמתי שקית עם בגדים שמישהו זרק וכתבתי: 'בבקשה אל תזרקו את זה, זה לא זבל'. פתאום הסרטון הגיע למאה אלף צפיות".
איפה באמת מוצאים את הדברים הכי שווים?
כשנשאלה אם יש רחובות "טובים" יותר למציאות, רוזנברג דווקא ניפצה את המיתוס. "כולם חושבים שרמת אביב זה המקום למצוא בו דברים יקרים, אבל דווקא שם פחות זורקים", אמרה. לדבריה, הסוד האמיתי הוא לא איפה - אלא מתי. "בימים של פינוי גזם ופינוי זבל גדול אפשר למצוא דברים מטורפים. אבל הג'קפוט האמיתי זה פינוי דירות. שם מוציאים הכול - ארונות, רהיטים, בגדים, ממש הכול".
היא סיפרה שבמהלך השנים מצאה כיסאות מעצבים בשווי אלפי שקלים, שמלות ערב יוקרתיות ואפילו פריטי וינטג' נדירים. באחד המקרים, כך סיפרה, היא מצאה ליד הפח שקית עם שמלות של מעצבים מוכרים. "הייתה שם שמלה של משכית ודברים שנמכרים באלפי שקלים. אני הולכת ללבוש אחת מהן לחתונה בשבוע הבא", סיפרה וצחקה.
כששאלנו אותה איך בכלל מתחילים "לראות" את הדברים האלו, היא הסבירה שזה עניין של הרגל. "אנשים אומרים לי 'אצלי אין דברים כאלה', אבל זה פשוט כי לא פיתחתם את השריר הזה של להסתכל סביבכם. אם תראו שקית ליד הפח, אין סיבה שתסתכלו בה בדרך כלל. אני כן אסתכל".
לאזנה לפודקאסט בכל הפלטפורמות:
למה היא יוצאת נגד משפיעני הקופונים?
אחד הנושאים המרכזיים שעלו במהלך השיחה היה תרבות הצריכה והעולם של משפיעני הרשת. רוזנברג לא הסתירה את הביקורת שלה על תרבות הקופונים והקניות הבלתי נגמרות. "המשפיענים גורמים לאנשים להרגיש שחסר להם משהו כל הזמן", אמרה. "שאם הם יקנו את החולצה הזאת הם יהיו יפים יותר או מאושרים יותר. אני לא מאמינה בזה".
לדבריה, דווקא העובדה שהיא לא דוחפת מוצרים ולא רודפת אחרי שיתופי פעולה היא מה שהפך אותה לדמות שונה בנוף הטיקטוק. "אני לא מוכרת מוצרים, אני מוכרת אג'נדה", הסבירה. כשנשאלה אם הייתה מסכימה לפרסם מוצרים תמורת סכומי כסף גדולים, השיבה: "אם זה משהו שאני באמת מאמינה בו - אולי. אבל אני לא רוצה להיות חלק מהמרוץ הזה של לקנות עוד ועוד".
היא גם הודתה שבעבר התביישה לספר שהיא לובשת בגדים מהרחוב או מיד שנייה. "פעם היו שואלים אותי מאיפה החולצה והייתי עונה 'יד שנייה' בשקט כזה", סיפרה. "אבל אז הבנתי - למה שאני אתבייש? אני עושה משהו טוב. מי שצריך להתבייש זה מי שזורק את הדברים האלה".
במהלך הריאיון רוזנברג גם דיברה על התגובות הקשות שהיא מקבלת ברשתות, בעיקר בטיקטוק. "קיבלתי תגובות מזעזעות, כולל אנשים שכתבו לי להתאבד", סיפרה. למרות זאת, לדבריה, היום זה כבר לא משפיע עליה. "זה לא קשור אליי. זה אומר יותר על מי שכותב את זה מאשר עליי".
אבל לצד השנאה, היא אומרת שהתגובות שמרגשות אותה באמת הן דווקא ההודעות מאנשים שהתחילו לשנות הרגלי צריכה בזכותה. במהלך הפרק היא הקריאה הודעות מעוקבים שסיפרו כי הפסיקו כמעט לגמרי לקנות אופנה מהירה, התחילו לחפש יד שנייה ואפילו מצאו בעצמם פריטים יקרי ערך ליד הפח.
לקראת סוף הריאיון היא גם חשפה את החלום הגדול הבא שלה: להפוך את עולם היד השנייה והמיחזור למשהו הרבה יותר נגיש ומיינסטרימי. "יש לי ויז'ן למקום כזה של יד שנייה, חנות שכל הדברים בה עולים שקלים בודדים", סיפרה. "אני רוצה שאנשים יבינו שקיימות זה לא משהו מתייפייף - זה פשוט דרך חיים".