באוקטובר האחרון, טיסה של "אייר צ'יינה" בדרכה לסיאול, נאלצה לבצע נחיתת אונס בשנחאי, לאחר שאש פרצה באחד מתאי האחסון בגלל סוללת ליתיום-יון שהתלקחה. באפריל הוכרז מבצע החזרה של למעלה מ-400,000 סוללות של חברה בשם "קייסלי" אחרי דיווחים על סוללות שהתלקחו גם במטוס, ואך לפני פחות משבועיים - חמישה נוסעים בטיסת החברה ההודית "אינדיגו" נפגעו משאיפת עשן כתוצאה מסוללה ניידת שהתפוצצה ומילאה את תא הנוסעים בעשן.
לא לחינם חברות התעופה ברחבי העולם החליטו להגביל את השימוש בסוללות חיצוניות מבוססות ליתיום-יון וליתיום-פולימר, מאחר ואם אחת כזו מתפוצצת או מתלקחת מדובר בסיכון אמיתי לטיסה.
הבעיה נעוצה במבנה הכימי של סוללות הליתיום-יון, טכנולוגיית הסוללות שמניעה את כל העולם המודרני מסמארטפונים, דרך לפטופים, ועד מכוניות חשמליות וכל מה שבאמצע: הסוללות מבוססות על נוזל אלקטרוליטי, ובמוטות המייצרים את התגובה החשמלית (אנודה וקתודה) משולב ליתיום, כאשר לליתיום יש תכונה מעצבנת: הוא מתלקח כשהוא בא במגע עם חמצן, כלומר, מתלקח במגע עם האוויר. כל זמן שמארז הסוללה שלם והליתיום מופרד מהסביבה החיצונית, הכל טוב. אולם ברגע שנוצר סדק או נקב הכי קטן כתוצאה מהתעוותות מחום, מכה, שבר או ניקוב המארז - בום. הליתיום יעלה באש והסוללה עלולה להתפוצץ. וזו, בעייה גדולה כשזה קורה בתוך קופסת פח שמעופפת בגובה של 10,000 רגל.
@nivlilien את הסרטון הזה צילמתי עוד בינואר בתערוכת CES (בינתיים סוללות בי.אמ.אקס. משווקות גם בישראל, אתייחס גם אליהן) - אבל לאור המגבלות של חברות התעופה, הסרטון הזה עכשיו רלוונטי במיוחד #aviation #cutetechgadgets #solidstatebattery #powerbank #theuplink @kuxiuglobal ♬ original sound - nivli
הפתרון: סוללות מצב מוצק
ברם, גם לבעיה הזו נמצא פיתרון טכנולוגי, שנחשב לגביע הקדוש של התעשיה, ולמעשה אחד הממציאים של סוללת הליתיום-יון עבד על פיתרון הבעיה הזו עד יום מותו: סוללות מצב מוצק או Solid State Battery, באנגלית. בסוללות הללו, חלק או כל הנוזל האלקטרוליטי מוחלף בחומר מוצק - ובא לציון גואל: חומר מוצק שומר על הצורה שלו גם אם הוא נפגע וממשיך לבודד את הליתיום העצבני, כך שאין סכנת שריפה או התלקחות.
סוללות כאלה כבר מוצגות וקיימות לרכישה כסוללות חיצוניות לסמארטפונים מחברות כמו KUXIU או BMX (ראו גם בסרטון), וגם כבר מוצגות כפיתרון להתלקחויות של רכבים חשמליים, שם מדובר בסוללות ענק ושריפות שיכולות לבעור ימים(!) בגלל כמות הליתיום הגדולה המעורבת.
על אף שהטכנולוגיה כבר פתרה את הבעיה שהיא עצמה יצרה, העולם הרגולטורי האיטי כצב של תעשיית התעופה - לא ממהר ליישר קו, ועדיין שרוי עמוק בטראומה שחוללה הטכנולוגיה הקודמת: לאיגוד התעופה הבינלאומי (IATA) אין סיווג נפרד לסוללות מצב מוצק (באופן מפתיע, לסוללות מלח-יון דווקא יש), ומבחינתם, מדובר בדיוק באותן סוללות כמו סוללות הליתיום-יון הנוזליות המסוכנות -
ולכו תסבירו לדייל שלא מבין בטכנולוגיה שהסוללה שבה אתם משתמשים איננה בסכנת התלקחות ולכן ההחמרות למעשה, לא צריכות לחול עליה. ולא, השקעים הבודדים המשותפים לכל שני מושבים שנמצאים סמוך לרצפה וצריך להיות נערת גומי כדי להגיע אליהם במושבים הצפופים להחריד הם לא פיתרון ראוי למצוקת חשמל, גם לא שקעי USB בגב המושבים שהם בהספק נמוך - את הלפטופ הם לא יכולים לטעון כמו סוללה ניידת.
לכן, למען רווחת הנוסעים ובטיחות הטיסה, איגוד התעופה הבינלאומי צריך שלא כמנהגו, לפעול מהר ולהוציא הנחיות שמתירות שימוש בטכנולוגיה האלטרנטיבית (אך העדיין יקרה יש לומר) הזו של סוללות מצב מוצק בטיסות - כדי שתוכלו להמשיך ולטעון את המכשירים שלכם גם בטיסות ארוכות, בהן מקור חשמל נייד הוא צורך אמיתי של העולם המודרני.