ישראלים מבלים יותר ויותר זמן בסביבות דיגיטליות - אבל לא בהכרח באותם מקומות שהיו במרכז השיח לפני כמה שנים. מדד האינטרנט של ישראל לשנת 2026, שפרסם איגוד האינטרנט הישראלי, מציג תמונת מצב עדכנית של הפלטפורמות והשירותים שמלווים את חיי היומיום בישראל, מהרשתות החברתיות ועד כלי הבינה המלאכותית שהפכו בתוך זמן קצר לחלק מהשגרה.
הנתון הבולט ביותר מגיע דווקא מעולם ה-AI: ChatGPT ממשיך לצמוח במהירות ומגיע ל-88% שימוש בקרב הישראלים - נתון שממקם אותו מעל אינסטגרם והופך אותו לאחד השירותים הדיגיטליים הנפוצים בישראל. במקביל, כרבע מהישראלים כבר שוקלים להיעזר בכלי בינה מלאכותית כדי להחליט למי להצביע בבחירות הקרובות.
המחקר נערך עבור איגוד האינטרנט הישראלי בחודש מאי 2026 על ידי מכון גיאוקרטוגרפיה, בקרב 1,040 משיבים המהווים מדגם מייצג של החברה הישראלית.
בראש טבלת השירותים הדיגיטליים ממשיכה לעמוד וואטסאפ עם 99% שימוש - כמעט חדירה מלאה לאוכלוסייה. יוטיוב נמצאת במקום השני עם 98%, ופייסבוק שומרת על המקום השלישי עם 90% שימוש ואף רושמת עלייה קלה של שני אחוזים לעומת השנה שעברה. אינסטגרם מטפסת ל-82% וממשיכה לצמוח בהדרגה.
טיקטוק אמנם שומרת על שיעורי שימוש גבוהים יחסית עם 59%, אך מאחורי הנתון הזה מסתתר שינוי מעניין: השימוש היומיומי בפלטפורמה צנח משמעותית. רק 34% מהמשתמשים דיווחו על שימוש יומיומי ב-2026, לעומת 55% בשנה שעברה - ירידה חדה של 21%.
במקביל, כמה מהפלטפורמות שבעבר נהנו ממומנטום משמעותי ממשיכות להיחלש. רשת X, לשעבר טוויטר, יורדת זו השנה השנייה ברציפות ומאבדת עוד 3% שימוש. גם טלגרם ולינקדאין רושמות ירידה. ברמת השימוש היומיומי, הנתונים נמוכים במיוחד: רק 8% משתמשים ב-X מדי יום ו-6% בלבד בלינקדאין.
תחום הבינה המלאכותית ממשיך להפוך למיינסטרים בישראל. ChatGPT של OpenAI מוביל בפער ניכר עם 88% שימוש כללי, כאשר 35% מדווחים על שימוש יומיומי. בקרב בני 18-34 הנתון מטפס ל-90%, בעוד שבקרב בני 55 ומעלה נרשמים 82% שימוש.
ג'מיני של גוגל רושם את הזינוק המרשים ביותר השנה - מ-49% שימוש ב-2025 ל-73% ב-2026 - אך עדיין נשאר במקום השני. קופיילוט של מיקרוסופט נשאר יציב עם 28% שימוש.
אחד הנתונים המסקרנים ביותר במחקר נוגע לקשר בין AI לפוליטיקה. לפי הסקר, 25% מהישראלים שוקלים להשתמש בכלי בינה מלאכותית או בשירותים מקוונים אחרים כדי לסייע בקבלת החלטה בבחירות הקרובות. הפערים בין המגזרים בולטים במיוחד: בחברה הערבית נרשמה פתיחות גבוהה משמעותית לשימוש בכלים כאלה - 39.6% לעומת 22.2% בחברה היהודית.
ד"ר אסף וינר וירדן אמיר, עורכי המחקר מטעם איגוד האינטרנט הישראלי, מסבירים כי הנתונים ממחישים עד כמה השירותים הדיגיטליים והרשתות החברתיות הפכו לחלק בלתי נפרד מחיי הישראלים. לדבריהם, לצד הדומיננטיות המתמשכת של וואטסאפ והרשתות החברתיות הגדולות, ניכרת גם חדירה מהירה במיוחד של שירותי בינה מלאכותית גנרטיבית להרגלי השימוש היומיומיים.
דיון רחב בתוצאות המחקר יתקיים בכנס "40 שנה לאינטרנט בישראל" של איגוד האינטרנט הישראלי, שייערך ב-3 ביוני בספרייה הלאומית, בהשתתפות פרופ' אמנון שעשוע, מנכ"ל מובילאיי, פרופ' יוסי מטיאס מגוגל העולמית ובכירים נוספים מעולמות הטכנולוגיה והאינטרנט בישראל.