מחקרים אומרים ש-30 אחוזים מהאוכלוסיה הבוגרת בעולם המערבי סובלים מבעיות. אנחנו, הישראלים לא צריכים ללכת רחוק עם שלוש השנים המסויטות שעוברו עלינו מאז ה-7 באוקטובר, ובעיות השינה שיצרו לנו כתוצאה מהתמודדות עם העקה (סטרס) של לחיות באזור מלחמה. עכשיו הטכנולוגיה באה לעזרה.
ידיד אייזנברג מכיר היטב את הרגע שבו טכנולוגיית שינה הופכת ממוצר נחמד למשהו שאנשים ממש צריכים. זה קרה לו בחברת Bose, כשעבד על ה-Sleepbuds, אותן אוזניות קטנות שיועדו לדבר אחד בלבד: לשבת לנו באוזן בזמן השינה ולהשמיע רעשי מיסוך, אם זה לופים של גשם, גלים, רעש לבן, או כל צליל אחר שנועד להציל אנשים מבני זוג נוחרים, רעשים מהשכנים, רחוב, או כל דבר אחר שמעיר אותנו בשלוש לפנות בוקר. ולמוצר הדי מוגבל של אוזניות שינה, נוצר שוק של מיליוני צרכנים וכמובן שחברות נוספות כמו Ozlo ואנקר קפצו על העגלה גם.
"אנשים אמרו שזה הציל להם את החיים", מספר אייזנברג בראיון עם "וואלה" מביתו שבפאתי בוסטון. "זה אפשר להם לישון עם בן או בת זוג באותו חדר, או להישאר לגור בדירה רועשת. אבל הם ביקשו עוד. הם רצו את היכולת לעשות סטרימינג, רצו מדיטציות, רצו לדעת איך הם ישנו. הטכנולוגיה אז פשוט לא אפשרה את זה בגוף מכשיר כל כך קטן".
אז עכשיו, כמה שנים אחר כך, אייזנברג מנסה לסגור את המעגל הזה עם SOND, החברה שהקים יחד עם אמיר לזרוביץ', ישראלי נוסף שלמד איתו ב-MIT ועבד שנים ארוכות בגוגל. המוצר הראשון שלהם, Dreambuds הושק לפני כמה ימים בקיקסטרטר, והוא נראה כמו תשובה לשאלה שהמוצר של Bose בשעתו לא הצליח לענות עליה: מה קורה כשאוזניות שינה מפסיקות להיות אטמי אוזניים חכמים, והופכות להיות מערכת שינה חכמה בתוך האוזן?
התשובה, לפחות על הנייר, היא די שאפתנית: ה-Dreambuds של SOND, אמורות לזהות דופק, נשימה, עומק נשימה, תנוחת השינה, את השונות בין פעימות הלב (HRV), הפרעות נשימה בשינה הידועות גם כנחירות, תנועה ועוד שורה של אותות פיזיולוגיים. לפי החברה, הם מודדים 12 אותות שונים. אבל השוני הוא שהמערכת של SOND לא מסתפקת בדו"ח בוקר בסגנון "ישנת גרוע, ציון השינה שלך הוא 48% ונכשל, יום נעים" כמו שקורה עם הרבה מוצרי מחשוב לביש - אלא אמורה להגיב בזמן אמת: היא מחליפה תוכן כשהמשתמש נרדם, מפעילה מיסוך רעשים, משמיעה צלילים המשפרים את שלבי השינה, תציע תוכן אחר אם התעורר באמצע הלילה ותנסה להרדים אותו בחזרה, ולהעיר אותו בשלב שינה קל יותר.
"אני לא חושב שזה רק האור הכחול", הוא אומר. "זה שהמוח נשאר דלוק. פעם היינו הולכים לישון עם ספר. היום אנחנו מחוברים לעבודה, למיילים, לרשתות חברתיות, לכל מה שקורה בעולם. הטלפון יוצר מעורבות. המוח לא מצליח לכבות את עצמו".
מה עושים עם כל הנתונים מחיישנים לבישים?
אייזנברג הגיע לתחום הזה הרבה לפני ש"בינה מלאכותית לשינה" הייתה צירוף מילים שמישהו היה שם במצגת משקיעים: הוא התחיל את דרכו בישראל בעולם השבבים, בין היתר בסטארטאפ פסאווה. ב-2010 עבר לארצות הברית לדוקטורט במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס, ושם עסק בניתוח מידע מחיישנים לבישים. "כבר אז זיהינו שאפילו קבוצה קטנה של אנשים עם חיישנים שפועלים כל הזמן יוצרת כמויות אדירות של מידע", הוא אומר. "לא היו אז כלים חישוביים מתאימים לנתח את כל זה", מציין אייזנברג.
מהמחקר הזה נולד בהמשך The Sync Project, הזנק שניסה להשתמש באודיו כממשק בריאותי: לא רק להשמיע מוזיקה, אלא ממש להתאים אותה למצב הפיזיולוגי של המשתמש. החברה נרכשה על ידי ענקית האודיו הבוסטונית Bose, ואייזנברג מצא את עצמו בחטיבת הבריאות של החברה, תחילה בתוכנה ובהמשך בניהול תחום מוצרי השינה.
שם, לדבריו, נוצרה ההבנה שהשוק רוצה משהו מתקדם יותר. ה-Sleepbuds היו מוצר מוצלח ואהובות על המשתמשים, אבל מוגבלות. הן לא ניגנו תוכן חופשי, לא סיפקו מדדי שינה, ולא יכלו לעשות הרבה מעבר למיסוך רעשים. הסיבה הייתה פשוטה: סוללה, אנטנות, מעבדים כל הדברים המשעממים שמפרידים בין הרצונות של המשתמשים, לא יכלו להיכנס לגוף הקטן של אוזניות שינה שיהיו גם נוחות מבלי שתקבלו את התחושה שישנתם עם חלוק נחל באוזן כל הלילה. "לקראת סוף התקופה שלי בבוז הבנתי שהטכנולוגיה מתחילה להיות זמינה", הוא אומר. "עדיין בקצה החד, אבל זמינה. אפשר כנראה לבנות את המוצר שכל אותם לקוחות ביקשו".
אוזניות שינה בלי טלפון ליד המיטה
כאן מגיע אחד הרעיונות היותר מעניינים ב-Dreambuds: הן לא דורשות חיבור לטלפון או להחזיק אותו ליד המיטה. למעשה, הן נבנו כדי שתוכלו להסתדר בלעדיו, אפילו להוציא אותו מהחדר. האוזניות מדברות עם המנשא, שהוא סוג של "תחנת שינה חכמה" ליד המיטה ומחובר לחשמל. המנשא עצמו מתחבר לאינטרנט דרך הרשת האלחוטית, ומסלק את הצורך בסמארטפון באמצע כמתווך.
יש לו תצוגה, פקדי מגע, חיבור לענן, ואפשרות לדבר עם מאמן השינה. הסמארטפון עדיין קיים בתמונה, כמובן. יש אפליקציה, אפשר לראות בה נתונים, לערוך את רשימות ההשמעה לשינה (ש-Sond מכנים אותן Sleepland), להוסיף פודקאסטים שתרצו לשמוע, ולהגדיר העדפות. אבל הרעיון הוא שלא צריך לפתוח אותה בכל לילה. ואגב, כן, האוזניות האלה טובות גם לשימוש יומיומי - ואפשר לחבר אותן לטלפון בבלוטות' ישירות כשהן לא במצב שינה ו-"מדברות" עם המנשא.
"החוויה שאני רוצה היא פשוטה", אומר אייזנברג. "פותחים את המנשא, מוציאים את האוזניות, שמים באוזן והולכים לישון. בלי טלפון. הוא יכול להיות בחדר אחר, כבוי, לא משנה. אם אתה צריך משהו, אתה עושה דאבל טאפ ומדבר עם מאמן השינה (בשפה טבעית)".
זוהי נקודה חשובה, כי הרבה מוצרי שינה נופלים בדיוק שם: הם דורשים מהמשתמש לעשות לפני השינה את הדבר האחרון שכדאי לו לעשות לפני השינה - להתעסק עם מסך, ולהעיר מחדש את המוח (אופס, יש פה רק את האימייל הזה מהבוס שאני חייב לענות לו...). המקבילה של טיפול בבעיות שינה עם התעסקות בטלפון לפני השינה - משולה לקורס גמילה מסוכר בקונדיטוריה.
SOND בעל החלומות
הקייס של SOND הוא לכן לא רק מטען, הוא מעין תחנת שינה קטנה. במצב שינה, האוזניות מתקשרות איתו בפרוטוקול חסכוני באנרגיה. ביום, הן יכולות להתחבר לטלפון כאוזניות בלוטות' רגילות וזה עניין חשוב אם אתם הולכים להשקיע 450 דולר בזוג (כן, הטכנולוגיה כאן לא זולה). מוצר שעולה מאות דולרים ויודע לעבוד רק כשאתם לא בהכרה הוא מוצר שקצת קשה להצדיק, אפילו בעידן שבו אנשים משלמים על שעון שיגיד להם שהם לחוצים...
החלק השני של המוצר הוא התוכן. SOND מציעה למשתמשים של קטלוג של יותר מ-500 רצועות: מדיטציות, נשימה מודרכת, סיפורי שינה, מוזיקת שינה וסביבות קוליות. המאמן מבוסס הבינה המלאכותית יכול גם לייצר תוכן חדש לפי בקשה, בעזרת בינה מלאכותית מחוללת. אבל כאן גם נכנס ה-"קסם" והטיפול באיכות השינה ש-SOND רוצים לתת למשתמשים:
אייזנברג מסביר שאודיו אינו פתרון אחד אלא משפחה של התערבויות. נשימה מודרכת יכולה להשפיע על מערכת העצבים ולהרגיע. מוזיקה וסיפורים יכולים להשפיע על מנגנוני עונג והרגעה במוח. תדרים או גירויים קוליים מסוימים עשויים להשפיע על שלבי שינה מסוימים. האוזן, מבחינתו, היא מקום טבעי להתערבות הזאת: היא גם משמיעה, גם חוסמת רעש, וגם מאפשרת מדידה של אותות פיזיולוגיים.
ברגע שהמערכת מזהה שהמשתמש נרדם, היא תעבור מתוכן פעיל, למשל מדיטציה או סיפור, למצב של מיסוך רעשים או פשוט שקט למי שמעדיף. אם המשתמש מתעורר באמצע הלילה, הקשה כפולה על האוזנייה תחזיר את המערכת לפעולה, שתנסה באמצעות הדרכה להרדים אותו מחדש. בבוקר אפשר לשאול את המאמן איך ישנתם, ולקבל הסבר קולי על משך ההירדמות, מחזורי השינה, שיעור שנת החלום ושאר המדדים. היא גם תוכל להעיר אתכם מתוך שלב שינה קלה, להתעוררות טובה יותר. המאמן גם ישים לב איזה תכנים ואיזה שילובים עבדו עליכם טוב, וייצור לכם המלצות בהתאם. אם תרצו, מדובר גם בספוטיפיי של החלומות.
וכאן, גם נכנסת עוד תכונה חמודה ומפתיעה שאולי נתנה גם למוצר את השם שלו - יומן וניתוח חלומות. Dreambuds יאפשר לכם גם לתעד את החלומות שהרגע חלמתם, פשוט על ידי תיאור שלהם למאמן השינה, שגם יכול להציע לכם פרשנות יונגיאנית או אחרת למה שחלמתם. ממש יוסף בעל החלומות, רק בגירסה דיגיטלית.
צפוף באוזן
אחד המדדים שה-Dreambuds מודדות הוא שונות קצב הלב (HRV), כלומר המרווחים המשתנים בין פעימה לפעימה. זה מדד שהפך בשנים האחרונות לכוכב בשעונים חכמים ובטבעות חכמות, מפני שהוא יכול ללמד על סטרס, התאוששות ובריאות לבבית כללית. SOND מנסה ללכת רחוק יותר, עם מדידה רציפה לאורך הלילה ועם חיישן ססמוקרדיוגרפי, שאמור לזהות תנועות מכניות זעירות של שריר הלב, ויכול, בתיאוריה, להתריע גם על בעיות קרדיווסקולריות.
לאייזנברג בעניין הזה יש חזון, אבל כמי שמכיר היטב את התחום הוא גם נזהר: "זה עדיין לא מוצר שעבר ולידציה קלינית כמכשיר רפואי", הוא אומר. "כדי להגיד לאנשים משהו רפואי על הבריאות שלהם, צריך לעבור אימות מול ציוד מוכר, ולעבור את כל התהליך". - שבכך הוא מתכוון להליך המפרך של אישור FDA ודומיו להכרה כמכשיר בעל דיוק רפואי, כמו שלמשל קיבל האקג בשעון של אפל. כרגע, המוצר של SOND יכול רק להגיד לכם - אולי יש פה בעיה, דברו עם הרופא שלכם.
החזון העתידי, לדבריו, הוא לא רק שיפור שינה אלא מעקב ארוך טווח אחרי בריאות לבבית ונשימתית. למשל, זיהוי אפשרי של דום נשימה בשינה, או התרעה למשתמש שנוחר כשהוא שוכב על הגב ושאולי כדאי לו להסתובב לצד.
בינתיים, המבחן המיידי של Dreambuds יהיה הרבה פחות תיאורטי: האם נוח לישון איתן. אייזנברג חוזר שוב ושוב לנקודה הזאת. "אם זה לא נוח, זה מפריע לשינה, ואז לא משתמשים בזה", הוא אומר. "במיוחד למי שישן על הצד".
זה אולי המשפט הכי פחות נוצץ בשיחה, אבל הוא חשוב: שוק אוזניות השינה כבר ראה מוצרים מעניינים, כולל Ozlo, Soundcore ואחרים. חלקם יודעים למסך רעשים, חלקם מנגנים תוכן, חלקם מודדים שינה. ברם, האוזן האנושית היא מקום צפוף וחסר רחמים כשתוחבים לתוכה חומרה. כל מילימטר מיותר מורגש כשהראש נלחץ לכרית. כל בליטה או תזוזה הופכת לסיבה להתעורר, וכל הבטחה של "נוח גם לישנים על הצד" צריכה לעבור את מבחן הנוחות של השעה הרביעית בלילה, מבלי שתרגישו אי נוחות, וזה אתגר שהם בהחלט מנסים לענות עליו.
ואתגר נוסף של אוזניות שינה, הם כמובן חיי הסוללה. SOND מבטיחים עד כ-12 שעות בחישה בלבד, כ-9 שעות עם מיסוך רעשים, ומן הסתם, פחות מכך כאשר יש סטרימינג ממושך של אודיו. הקייס המרכזי מיועד לעמוד ליד המיטה ומתחבר לחשמל, אך כולל גם סוללה שאמורה להספיק לכמה לילות, אם אתם יוצאים לטיול או למקום שאין בו שקע חשמל. בקמפיין בקיקסטרטר מציעה החברה גם מנשא קטן יותר, שמיועד בעיקר לטעינה ונשיאה יומיומית, בלי כל יכולות הרשת של התחנה הביתית, שאמור להיות כמו מנשא של אוזניות רגילות.
ועוד שאלה שהייתי חייב לשאול זה בעניין הטענה הבריאותית שתעלת השמע צריכה להיות פתוחה בלילה ובלי דברים שתחובים בתוכה. אייזנברג לא מתרגש ממנה במיוחד. לדבריו, הוא לא מכיר מחקר שמראה ששינה עם אוזניות כאלה גורמת לעלייה בדלקות אוזניים, ומזכיר שאנשים ישנו עם אטמי אוזניים הרבה לפני שמישהו חשב לחבר להם בלוטות', שזו טענה שקשה להתווכח איתה. "האוזן מנקה את עצמה מצוין גם אם היא סגורה במשך הלילה", הוא אומר.
Dreambuds הן מוצר מסקרן דווקא משום שהוא יושב על קו התפר שבין שלושה שווקים: אוזניות, מדידת בריאות, וטיפול התנהגותי בשינה, ויהיה מעניין לראות האם יביאו בשורה לשוק המנומנם, סליחה על משחק המילים, של אוזניות השינה. למי שמעוניין קמפיין הקיקסטרטר שלהם נמצא כאן.