בשנתיים האחרונות, איפשהו בין הפעם הראשונה ששאלתם את ChatGPT שאלה לבין הפעם המי יודע כמה שהבנתם שזה כבר חלק מהיומיום, קרה משהו: שוק העבודה בהייטק התחיל לחפש סוג חדש של מתכנת. לא כזה שיודע רק להשתמש במודלים גדולים של שפה, אלא כזה שיודע לבנות בעזרתם את האפליקציות של המחר.
על הציר הזה נמצא יוגב שני, מרצה בחוג למדעי המחשב בפקולטה למנהל עסקים ע"ש סיימון סרויה בקריה האקדמית אונו, שהקורס שלו, "פיתוח מערכות מבוססות מודלי שפה גדולים (LLM)", הפך לאחד הקורסים המבוקשים ביותר בתואר. הקורס הוא חלק מתואר ראשון B.Sc. במדעי המחשב בקריה האקדמית אונו, שנבנה בגישת AI-FIRST ומכשיר סטודנטים לא רק להשתמש בכלי AI, אלא לפתח את הדור הבא של המוצרים והמערכות שמבוססים עליהם.
סטודנטים בשנה ב' נכנסים אליו עם ידע כללי על בינה מלאכותית, ויוצאים ממנו עם היכולת לבנות אפליקציה שלמה - פודקאסט ילדים מבוסס AI, מערכת חיפוש חכמה למשרד עורכי דין, או אסיסטנט קולי לקליניקה. הכול בעצמם, משלב הרעיון ועד למוצר עובד.
"זה התחום הכי מתפתח ומבוקש היום", אומר שני. "כמעט כל אפליקציה חדשה משלבת כיום רכיבי בינה מלאכותית, מפרומפטים ויכולות קוליות ועד מנגנוני AI שהם חלק מרכזי מהמוצר. אנחנו נותנים לסטודנטים את הידע הנדרש לפתח את העתיד".
ההבחנה בין משתמש למפתח היא לב הגישה של הקורס. בעידן שבו עשרות מיליוני אנשים פותחים בכל בוקר ממשק צ'אט ומקבלים תשובות בלי להבין מה קורה מאחורי הקלעים, יוגב מתעקש להכשיר את הסטודנטים שלו להבין איך זה עובד ואיך הם יכולים לבנות בעצמם את האפליקציה הבאה שתשבור את השוק.
"קח לדוגמה סטודנט שרוצה לפתח אפליקציה עבור פודקאסט לילדים", הוא מתאר. "הסטודנט לומד לקחת קול, מוזיקה, טקסט ולייצר פודקאסט בעצמו. אנחנו נותנים לסטודנטים את הידע לפתח את המוצרים במקום להסתפק בלהשתמש בהם".
בעידן העכשווי, שבו היכולת לפתח מערכות AI הופכת לכרטיס הכניסה למשרות הנחשקות בהייטק, זו כבר לא רק הצהרת חזון, אלא מציאות מקצועית חדשה.
חיים את העתיד
מה שמייחד את הגישה של התואר במדעי המחשב בקריה האקדמית אונו, זה ניסיון מתמשך להתעלות מעל הטכנולוגיה של היום. "מה שאנחנו אומרים בתואר כל הזמן זה שאנחנו לא מסתכלים על מה צריך עכשיו, אלא על מה צריך בעוד שנתיים-שלוש", הוא מסביר. "אנחנו לא מלמדים אותם להשתמש בכלים של היום, אלא לפתח את הכלים של מחר".
חלק מהותי מהקורס מוקדש לטכניקה שמוכרת היטב בתעשייה אבל פחות מחוץ לה - RAG (Retrieval-Augmented Generation), או בתרגום חופשי לעברית: "יצירה מועשרת באחזור". "אתה מדבר עם קלוד, יכול לשאול אותו שאלה מסוימת ואם אין לו מידע רלוונטי, הוא עלול להמציא תשובה", מסביר שני. "כדי שמודל שפה יוכל לספק תשובות מדויקות ולהפחית הזיות, צריך לתת לו מידע רלוונטי. זה RAG - שולפים מסמכים בעלי הקשר ונותנים למודל כדי שהוא יידע לתת לנו תשובות נכונות ומדויקות ללא גלישה לסיפורי מעשיה".
"כמעט כולם משתמשים בזה היום", אומר יוגב. "הסטודנטים של אונו לומדים לפתח אפליקציות שיודעות להשתמש בזה. זה חלק משמעותי מהלימודים".
נוסף על אלה, יוגב וצוותו עורכים בימים אלה ניסוי הוראה שעליו הוא וצוותו כותבים מאמר אקדמי. במקום ללמד את הסטודנטים פייתון בצורה הקלאסית - מרצה מול כיתה, שקפים, תרגילים - הוא הפך את המשוואה. "מה שעשינו זה להראות להם את הכוח של מודלי שפה. במקום שאני אלמד אותם פייתון, לימדתי אותם 'וייב קודינג' - והם צריכים ללמוד פייתון מאפליקציית למידה שהם מפתחים בעצמם". עבור רבים מהסטודנטים, זו הפעם הראשונה שבה הם חווים פיתוח תוכנה כיצירה של מוצר אמיתי, ולא רק כתרגיל אקדמי.
המונח "וייב קודינג (Vibe Coding)" הוא אחד הטרנדים החמים ביותר בעולם הפיתוח של 2026: כתיבת קוד באמצעות הוראות שפה טבעית למודל AI, תוך התמקדות בארכיטקטורה, לוגיקה ותכנון המערכת, לצד הבנה הדרגתית של הקוד שנוצר.
זו גישה שמסעירה כיום את עולם מדעי המחשב, ואונו היא מהמוסדות הראשונים בארץ שמיישמת אותה באופן שיטתי במסגרת תואר ראשון.
יוגב שני עצמו מגלם את התמורה הזו. הוא בילה שני עשורים בהייטק, ובמקביל החל לפני ארבע שנים תואר שני באוניברסיטת תל אביב. השנה הוא קיבל החלטה לעזוב את ההייטק, לעבור לאקדמיה במשרה מלאה ולהתחיל דוקטורט.
הנושא שבחר מלמד הכול על כיוון הרוח: כיצד אפשר לשלב בינה מלאכותית בהוראה ולשנות את הדרך שבה לומדים. במידה רבה, זה גם הסיפור שמאחורי הקורס, תפיסה חדשה לגמרי של מה זה אומר להיות מתכנת בעידן שבו השורה הבאה של הקוד יכולה להיכתב על ידי מכונה.
הסטודנטים למדעי המחשב באונו יוצאים לא רק עם ידע טכני, אלא עם הבנה אסטרטגית: הם לא חלק מהדור שהבינה המלאכותית מאיימת להחליף. הם הדור שיבנה את הבינה המלאכותית הבאה.