כלי הבינה המלאכותית של אילון מאסק, Grok, שימש את צבא ארצות הברית בתקיפות נגד איראן. כך עולה מתוך תדרוך משפטי של הממשל האמריקני שנחשף בימים האחרונים. המסמך, שהוגש במסגרת תביעה סביבתית נגד חברת ה-AI של מאסק, xAI, מגלה כי הפנטגון עושה שימוש במודל ייעודי של המערכת לצורך ניתוח מודיעין וזיהוי מטרות בשטח. חשיפה זו מדגישה את ההסתמכות הגוברת של צבאות בעולם על טכנולוגיות מתקדמות לניהול מערכות לחימה בזמן אמת.
המידע נחשף במסגרת כתב הגנה שהגיש משרד המשפטים האמריקני. המשרד מגן על שימוש בטורבינות גז במרכז נתונים ענק של xAI, העומד במרכזה של תביעה מצד ארגון זכויות האזרח NAACP. בארגון טוענים כי החברה מפעילה עשרות טורבינות ללא היתרים ומזהמת שכונות בעלות רוב של אוכלוסייה שחורה. מנגד, בחברה טוענים כי מדובר במתקנים זמניים וניידים שאינם כפופים לרגולציה הרגילה. הממשל התערב בהליך המשפטי וטען כי ניסיון להשבית את אספקת החשמל למרכז הפיתוח מאיים על הביטחון הלאומי, הכלכלי והאנרגטי של ארצות הברית, מאחר שהאתר תומך ישירות בפעילות מבצעית של מחלקת המלחמה.
כדי לבסס את הטענה, הציגו התובעים הפדרליים עדות בשבועה של ראש מערך הבינה המלאכותית בפנטגון. לפי העדות, המודל הממשלתי של Grok משולב בתוכנית "פרויקט מייבן" - מערכת זיהוי המטרות הממוחשבת של צבא ארצות הברית. בעבר התבסס הפרויקט על מודל קלוד של חברת אנתרופיק, אך חוזי ההתקשרות עמה בוטלו לאחר שהחברה סירבה לאפשר שימוש בכליה לתקיפות אוטומטיות לחלוטין או למעקב המונים. בעקבות זאת, פנה הפנטגון למתחרות בהן גוגל, OpenAI ו-xAI. המעבר הטכנולוגי דרש זמן, ובחודש מרץ האחרון נאלץ הממשל להודות כי מודל קלוד עדיין שימש בלחימה באיראן.
השימוש בטכנולוגיה החדשה של מאסק כבר הציג תוצאות בשטח. לפי הנתונים שנחשפו, המערכות המשולבות אפשרו לכוחות האמריקניים לשגר יותר מ-2,000 חימושים לעבר 2,000 מטרות שונות בטווח זמן של 96 שעות בלבד במהלך מבצע צבאי. בפנטגון שיבחו את היעילות המבצעית הגבוהה שהתקבלה בעקבות השילוב של המערכת. שילוב זה מתרחש במקביל למגמה עולמית, כאשר גם בצה"ל נרשם שימוש נרחב בכלי בינה מלאכותית לאיתור מחבלי ומנהגי חמאס ואזרחים ישראלים שנחטפו על ידי ארגון הטרור, ולפני כחודש אף הוקם מרכז מבצעי סייבר חדש שתפקידו לפתח פלטפורמות לעיבוד נתונים עבור כוחות הקו הראשון.
הטמעת הטכנולוגיות הללו בצבאות מעוררת התנגדות פנימית וציבורית. בגוגל, למשל, חתמו יותר מ-600 עובדים על עצומה הדורשת מהחברה שלא לספק כלי בינה מלאכותית לצבא עבור מבצעים מסווגים, לצד חששות רחבים יותר שעלו בציבור לגבי האיומים הנשקפים מטכנולוגיה זו. בינתיים, מאסק, שנחשב לבעל ברית קרוב של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, ממשיך להרחיב את האחיזה הממסדית שלו. החברה פועלת כעת תחת חברת חקר החלל SpaceX, שביצעה לאחרונה את ההנפקה הראשונית לציבור הגדולה ביותר בהיסטוריה.
