הבינה המלאכותית היא כבר מזמן לא רק כלי לשיפור פרודוקטיביות, והיא כבר משחקת תפקיד מרכזי בתוכניות העסקיות של חברות מסביב לעולם. השפעתה ניכרת במבנה העלויות, בדוחות הרווח וההפסד ובמודלי ההכנסות, והיא גם יוצרת יתרון תחרותי חדש המבוסס על שילוב נכון בין הון אנושי, דאטה ויכולות AI. היכולת של ארגונים לשלב בצורה נכונה יכולות AI בתהליכי העבודה, לצד ההון האנושי, נועדה להגביר פרודוקטיביות ולייצר ערך עסקי ממשי. כך ציינו קרן הרשקוביץ, CFO בחברת הסייבר זניטי (Zenity), הפועלת בתחום אבטחת סוכני AI, ועומר קורן, CFO של מיקרוסופט ישראל, במסגרת כנס Microsoft AI Tour Tel Aviv 2026 שנערך בשבוע שעבר בתל אביב.
הרשקוביץ וקורן מאמינים כי בתור סמנכ"לי כספים, השאלה המרכזית איתה הם מתמודדים היא לא מה מסוגלת לעשות הבינה המלאכותית, אלא כיצד היא משפיעה על הכלכלה של הארגון. "הבנו שאחד הפערים המרכזיים שכל החברות מתמודדות איתם היום מתמקד בטוקנים ושימוש ב-AI", אמרה הרשקוביץ. בהתייחס לטענה ש-AI משנה את כלכלת הארגון, הרשקוביץ הציפה את המקרה של אובר: "אובר שרפה את כל תקציב ה-AI שלה לשנת 2026 - תוך ארבעה חודשים בלבד".
קורן הוסיף כי "ארגונים רבים משקיעים כיום סכומים משמעותיים ב-AI, אך עדיין בוחנים כיצד למדוד את הערך העסקי שמתקבל מההשקעה. השאלה הלא נכונה היא 'האם זה יקר מדי?'. השאלה שחשוב לשאול היא: 'איזה ערך עסקי כלי ה-AI יצרו?'". הרשקוביץ הודתה כי המתודולוגיות למדידת הערך בשימוש בינה מלאכותית עדיין מתפתחות, והוסיפה כי המטרה היא "לעבור ממדידת עלות לטוקן למדידת ערך לטוקן, כלומר לקשר כל הוצאה על AI לתוצאה עסקית ספציפית".
קורן הסביר כי משימות חוזרות, שמבוססות על נהלים או כללים ברורים ובהיקף גבוה, הן מועמדות טבעיות לאוטומציה באמצעות בינה מלאכותית. מנגד, לדבריו, משימות הדורשות שיקול דעת, אחריות וניהול מערכות יחסים מחייבות מעורבות אנושית. "היתרון נבנה מהיכולת לשלב נכון בין יכולות AI לבין מומחיות אנושית, כך שכל אחד מהם תורם במקום שבו הוא מייצר את הערך הגדול ביותר, ויחד עם הדאטה הארגוני יוצרים ערך חדש", אמר.
דוגמה לכך הציגה הרשקוביץ בהתייחס לבנק ההשקעות המוביל גולדמן סאקס: "הם בנו תשקיפי הנפקה ראשונה לציבור תוך דקות, עבודה שלפני כן לקחה 60 שעות. ה-AI קיצר משמעותית את זמן ההכנה, אך אנשי המקצוע ממשיכים להיות אחראים לשיקול הדעת, לעבודה מול הלקוחות, לניהול הסיכונים ולקבלת ההחלטות. זו דוגמה מעולה לשילוב הנכון". בנוסף, הרשקוביץ ציינה כי סוכני AI יכולים כבר כיום לבצע חלק ממשימות העבודה באופן אוטומטי, ולאפשר לעובדים להתמקד במשימות מורכבות יותר הדורשות שיקול דעת, יצירתיות וקבלת החלטות.
כל ארגון נדרש להחליט כיצד לשלב יכולות AI לצד עובדים בתהליכי העבודה השונים, תוך שמירה על אחריות אנושית, פיקוח ומנגנוני בקרה. הרשקוביץ הדגישה שהדבר החשוב ביותר הוא לקבל את ההחלטות האלו מתוך אסטרטגיה, במסגרת אחראית ובתוך גבולות ברורים, תוך חשיבה על האבטחה של אותם כלי AI.
מודל ה-SaaS (תוכנה כשירות) נבנה לעולם שבו בני אדם משתמשים בתוכנה. כאשר סוכני בינה מלאכותית פועלים בקנה מידה של צוות שלם, ומבצעים אלפי פעולות ביום, שיטת התמחור per-seat (תמחור לפי משתמש) כבר אינה רלוונטית. קורן הסביר כי אנו רואים בתעשייה מעבר גובר למודלים המשלבים רכיבי צריכה, שימוש ויכולות AI לצד מודלי רישוי מסורתיים.
הרשקוביץ הרחיבה ואמרה כי "מצד אחד, AI מאפשר לנו לזוז הרבה יותר מהר - לבנות workflows חדשים, לייצר ערך בקצב שלא ראינו. מצד שני, אותה מהירות יוצרת סיכון. סוכן עם הרשאות רחבות ובלי פיקוח הוא מונה פתוח - ממשיך לצרוך טוקנים ולבצע פעולות. לייצר סקייל באחריות פירושו לבנות גם את הבקרות, לא רק את היכולות".
לדברי קורן, הארגונים שיצליחו בעידן ה-AI לא יהיו בהכרח אלה שישתמשו ביותר בינה מלאכותית, אלא אלה שיידעו לנהל נכון את השילוב בין בני אדם לבין AI ודאטה ארגוני. לדברי השניים, תפקידו של ה־CFO בעידן ה־AI אינו מסתכם עוד רק במדידת החזר על השקעה. הוא נדרש לסייע לארגון לזהות היכן ה-AI מייצר ערך עסקי, כיצד להטמיע אותו באופן אחראי ומאובטח, וכיצד להעצים עובדים באמצעותה כדי להשיג תוצאות טובות יותר. המטרה אינה לאמץ AI לשם האימוץ עצמו, אלא להשתמש בו כדי להעצים עובדים, לשפר פרודוקטיביות ולהאיץ תוצאות עסקיות באופן אחראי ומאובטח.