הנציבות האירופית הטילה על גוגל קנס של 890 מיליון יורו (כ-1.02 מיליארד דולר) בשל הפרת חוק השווקים הדיגיטליים (DMA) - הקנס הראשון שהאיחוד מטיל על החברה במסגרת החוק, והגדול ביותר עד כה תחת החוק החדש.
הקנס מתחלק לשניים: 460 מיליון יורו מוטלים בשל מתן העדפה לא הוגנת לשירותי גוגל עצמה בתוצאות החיפוש - כמו שופינג, מלונות, תחבורה וספורט - על פני שירותים מתחרים בניגוד לדרישת ה-DMA לתנאי דירוג שקופים והוגנים. 430 מיליון יורו נוספים מוטלים בשל הגבלות בחנות האפליקציות של אנדרואיד, ה-Play Store שמנעו ממפתחי אפליקציות ליידע משתמשים על אפשרויות רכישה זולות יותר מחוץ לחנות.
לגוגל ניתנו 60 יום לתקן את ההתנהגות המפירה, אחרת היא צפויה לקנסות יומיים בהיקף של עד 5% מהמחזור היומי של אלפאבית ברחבי העולם. ערעור על ההחלטה, כך נמסר, לא יעצור את שעון החול - גוגל תידרש לציית תחילה ולהתדיין אחר כך.
בגוגל לא קיבלו את הפסיקה בשקט. קנת' ווקר, נשיא ענייני הגלובליים של אלפאבית, טען כי דרישות הנציבות יפגעו בפועל בתכונות חיפוש בזמן אמת שמשתמשים אירופיים סומכים עליהן, כמו מחירי מלונות ותעופה בזמן אמת, ותיאר את ההחלטה כתוצר של "קבוצה קטנה של מתלוננים בעלי אינטרס". החברה בוחנת אפשרות לערער.
תרזה ריברה, סגנית נשיאת הנציבות לענייני תחרות, אמרה כי "המוצרים הטובים ביותר צריכים להצליח כי הם טובים יותר, לא כי הם בבעלות החברה שמפעילה את מנוע החיפוש".
מדובר בהמשך ישיר לשורת קנסות שגוגל צברה מול הרשויות האירופיות - כ-10 מיליארד יורו במצטבר לאורך כמעט שני עשורים, כולל קנס מ-2017 וקנס על ניצול מעמדה המונופוליסטי מ-2018 שאושר לאחרונה בערכאת הערעור.
הנציבות רמזה כי אותם עקרונות עשויים לחול גם על AI Overviews, תכונת הסיכומים מבוססת הבינה מלאכותית של גוגל בחיפוש הפוגעת בתנועה לאתרים קטנים - כך שהפרשה הנוכחית עשויה להיות רק הפרק הראשון בעימות רגולטורי ארוך יותר.
עוד נציין כי ההחלטה מגיעה על רקע מתיחות מסחרית בין וושינגטון לבריסל, כאשר ממשל טראמפ מתאר את הרגולציה הדיגיטלית האירופית כמכשול סחר דה פקטו נגד חברות טכנולוגיה אמריקאיות.