בימים האחרונים מופץ בישראל קמפיין פישינג חדש שמתחזה לרשות המיסים ומנסה להפיל אזרחים בפח באמצעות הודעות דואר אלקטרוני שנראות רשמיות. מטרת ההונאה היא לגרום לנמענים להוריד קובץ זדוני או למסור מידע אישי, תוך שימוש באיום בפתיחת הליך פלילי אם לא יפעלו בתוך 72 שעות.
ההודעה, שמנוסחת בסגנון רשמי, טוענת כי נגד הנמען נפתחה חקירה בחשד להעלמת הכנסות וביצוע פעולות מלאכותיות להשגת יתרון מס. במסגרת ההודעה מתבקש הנמען "להוריד את דוח החקירה" באמצעות קישור המצוין כמיועד ל-Windows PC בלבד. המייל אף נחתם לכאורה על ידי "מנהל תחום אכיפה וחקירות ברשות המיסים", במטרה להעניק לו מראה אמין יותר.
אלא שלפי בדיקה שערכה חברת הסייבר הישראלית BrandShield, מדובר בניסיון התחזות הכולל שורה ארוכה של סימני אזהרה ברורים. ההודעה אינה נשלחת משרתי הממשלה אלא מכתובת דוא"ל זרה, והדומיין המופיע בה אינו שייך למדינת ישראל. בנוסף, התאריכים כתובים בפורמט שאינו מקובל בישראל, מספר הפקס המופיע אינו תקין, הניסוח כולל שגיאות וסגנון חריג, והדרישה להוריד קובץ תחת מגבלת זמן - במיוחד כשההודעה מדגישה כי הפעולה אפשרית רק ממחשב Windows - היא מאפיין מוכר של מתקפות פישינג שמטרתן להחדיר נוזקה למחשב הקורבן.
גם אופן הפנייה עצמו אמור לעורר חשד. ברשות המיסים אינם מודיעים על פתיחת חקירה באמצעות הודעת דוא"ל מהסוג הזה, ובוודאי שאינם מבקשים להוריד קבצים דרך קישור שנשלח במייל. במקרים רשמיים נשלחת בדרך כלל הודעה שלפיה ממתין מסמך באזור האישי באתר הממשלתי, והגישה אליו מתבצעת רק דרך אתר הממשלה או באמצעות מערכת ההזדהות הממשלתית.
יואב קרן, מנכ"ל חברת הסייבר BrandShield, מסביר כי מדובר בדוגמה מובהקת לאופן שבו מתקפות הפישינג השתנו בשנים האחרונות.
"התוקפים כבר לא מסתפקים בהודעות רצופות שגיאות שקל לזהות. כיום הם בונים תרחישים אמינים, משתמשים בשפה רשמית, במספרי תיקים, בתאריכים ובאיומים משפטיים כדי לגרום לאנשים לפעול מתוך לחץ. המטרה היא לעקוף את שיקול הדעת של הקורבן באמצעות תחושת דחיפות", הוא אומר.
לדבריו, כמעט כל מתקפת פישינג מוצלחת נשענת על שלושה מרכיבים מרכזיים - סמכות, הפחדה ודחיפות. "כשמופיעים יחד איום בחקירה, דרישה לבצע פעולה בתוך זמן קצר וקישור להורדת קובץ - צריך לעצור מיד ולא ללחוץ."
קרן מוסיף כי בשנים האחרונות נרשמת עלייה משמעותית בהיקף ההתחזויות לגופים ממשלתיים ולמותגים מוכרים, בין היתר בזכות כלי בינה מלאכותית שמאפשרים לעבריינים לייצר הודעות משכנעות במהירות ובעלות נמוכה יותר.
"הבינה המלאכותית לא המציאה את הפישינג, אבל היא הפכה אותו לזול, מהיר ומשכנע יותר. היום כל תוקף יכול לייצר בתוך דקות הודעות שנראות מקצועיות לחלוטין, ולכן המשתמשים חייבים להפסיק להסתמך רק על איכות הניסוח."
מומחי הסייבר ממליצים לשים לב למספר סימנים שצריכים לעורר חשד: כתובת שולח שאינה מסתיימת ב-gov.il, דרישה לבצע פעולה דחופה תחת איום בקנסות או בחקירה פלילית, בקשה להוריד קובץ או לפתוח קישור, פרטים שאינם עקביים כמו תאריכים או מספרי טלפון שגויים, וכן הנחיות חריגות כמו "Windows בלבד", שעלולות להעיד על ניסיון להפיץ קובץ זדוני.
ההמלצה במקרה כזה ברורה: לא ללחוץ על הקישור שמופיע בהודעה. במקום זאת יש לפתוח את הדפדפן באופן עצמאי, להקליד את כתובת האתר הרשמית של רשות המיסים או של אתר הממשלה ולהיכנס לאזור האישי משם. כפי שמסכם קרן, כלל האצבע פשוט - ככל שההודעה מנסה להלחיץ אתכם לפעול מיד, כך גדל הסיכוי שמדובר בניסיון הונאה.