ייתכן שלעולם לא נדע מה גרם למלי וליאל יהלומי להחליט שהן רוצות להיעלם - לעזוב את ישראל, את העבודה ואת המשפחה, ולצאת למסע שבמהלכו עשו לכאורה לא מעט כדי להקשות על מי שינסה לאתר אותן. בין היתר, השתיים משכו סכום כסף גדול במזומן, עברו בין מדינות, החליפו כרטיסי SIM במכשירים הסלולריים ונקטו צעדים נוספים שנועדו לצמצם את העקבות שהותירו אחריהן.
אלא שבשלב הראשון, כאשר השתיים עדיין הוגדרו נעדרות ולא היה ברור מה עומד מאחורי היעלמותן, נבדקו גם תרחישים חמורים בהרבה.
גורם המצוי בפרטים אמר לוואלה כי כבר בשלב הראשוני נרתמו חברים ומכרים של המשפחה, בהם יוצאי יחידות מודיעין וסייבר, למאמץ אזרחי שנועד לאסוף ולנתח מידע שיכול לסייע באיתור השתיים. באותו שלב טרם נשללה האפשרות שמדובר באירוע על רקע לאומני, ואף נבדק חשש כי השתיים נתונות לסחיטה מצד גורמי טרור.
עם כניסתה של להב 433 לחקירה, העבירו אותם גורמים ליחידה תיק ובו ממצאים שאספו. לדברי הגורם, המידע סייע לחוקרים לגבש במהירות תמונת מצב ולהתקדם לעבר איתור השתיים.
הרמז שנשאר ב-Gemini: איך מגיעים למידע במכשיר שנעלם?
אחת האינדיקציות המשמעותיות הגיעה דווקא מ-Gemini, שירות הבינה המלאכותית של גוגל. לפי הגורם, מידע מחשבון ה-Gemini של מלי, לצד נתונים מאפליקציות נוספות שבהן השתמשה, סיפק רמזים שסייעו ליחידה החוקרת להתקדם במהירות.
וכאן נמצאת אחת השאלות הטכנולוגיות המעניינות בפרשה: איך בכלל הגיעו למידע הזה?
בשלב זה אין מידע שמאפשר לקבוע באיזו דרך הושגו הנתונים, ולכן חשוב להפריד בין מה שידוע לבין האפשרויות הטכנולוגיות. האפשרות הפשוטה ביותר היא שהמידע כלל לא דרש פנייה לגוגל או פריצה מתוחכמת. מחשב או סמארטפון שנשארו מאחור עשויים להכיל שורה ארוכה של עקבות דיגיטליים - החל מהיסטוריית גלישה וחיפושים, דרך מידע שנשמר באפליקציות ועד חשבונות שנותרו מחוברים. אם חשבון ה-Gemini של מלי היה פתוח באחד המכשירים, ייתכן שהיסטוריית הפעילות הייתה נגישה ממנו באופן ישיר.
אבל זו אינה האפשרות היחידה. מידע שנמצא בשירותי ענן עשוי להימצא גם בידי החברה שמפעילה אותם. ענקיות טכנולוגיה נדרשות, בכפוף לדין ולהליך משפטי מתאים, להיענות לצווים שיפוטיים ולדרישות חוקיות של רשויות אכיפה לקבלת מידע שנמצא ברשותן. במקרה של Gemini, המשמעות התיאורטית יכולה להיות פנייה לגוגל בדרישה לקבל נתונים הקשורים לחשבון מסוים - ככל שהמידע המבוקש נשמר בשרתיה, זמין למסירה ונכלל בדרישה החוקית. עם זאת, אין בידינו אינדיקציה שבמקרה של מלי יהלומי נעשתה פנייה כזו לגוגל.
ויש גם אפשרות שלישית - המכשיר עצמו.
טלפון נעול אינו בהכרח קופסה שחורה. בעולם החקירות הדיגיטליות קיימים כלים פורנזיים ייעודיים שבנסיבות מסוימות מסוגלים לעקוף מנגנוני אבטחה או לחלץ מידע ממכשירי סלולר ומחשבים. היכולת הזו תלויה בשורה של משתנים - סוג המכשיר, גרסת מערכת ההפעלה, מנגנוני ההצפנה, עדכוני האבטחה ומצבו הפיזי והטכני של המכשיר - והיא בוודאי אינה מבטיחה שניתן "לפרוץ כל טלפון". אבל מכשיר אישי שנשאר מאחור יכול להפוך, במקרים מסוימים, למאגר משמעותי של מידע עבור חקירה.
לכן עצם העובדה שמידע הקשור ל-Gemini הגיע לידי הגורמים שסייעו בחקירה אינה מלמדת כיצד הוא הושג. ייתכן שהחשבון פשוט נשאר מחובר במחשב או בסמארטפון; ייתכן שמידע חולץ מאחד המכשירים; וקיימת גם האפשרות העקרונית לקבל נתונים מספקית השירות באמצעות הליך משפטי מתאים. נכון לעכשיו, אין מידע שמאפשר לקבוע איזה מהתרחישים האלה התרחש בפועל - ואם בכלל היה צורך באמצעי מיוחד כדי להגיע לנתונים.
ההסבר הפשוט ביותר נותר גם האפשרות המתבקשת: שהשובל הדיגיטלי היה שם, באחד המכשירים האישיים, והמתין למי שידע היכן לחפש. אותם גורמים אזרחיים המשיכו לעמוד בקשר עם להב 433 גם לאחר העברת החומרים וסייעו ליחידה בהתאם לבקשותיה. בניגוד לשמועות שעלו סביב הפרשה, המוסד לא היה מעורב בחקירה. עם זאת, בשלב שבו טרם היה ברור מה עלה בגורלן של השתיים, האפשרות למעורבות של גורמי טרור אכן נבדקה ולא נפסלה מראש.