אוגוסט הוא בדרך כלל חודש שקט בעולם ווינדוס, אבל דווקא עכשיו מיקרוסופט מזכירה לכולם שעדכון גדול נמצא בדרך. גרסת 26H2 של Windows 11, שצפויה לצאת בסתיו, נמצאת בשלבי בדיקה אחרונים, והיא מביאה איתה בדיוק את הדברים שמשתמשים דורשים כבר חמש שנים.
השינוי הבולט: שורת המשימות חוזרת להיות ניתנת להזזה. אחרי שמיקרוסופט בנתה מחדש את ה-Taskbar ב-Windows 11 והסירה בדרך תכונות ותיקות, יהיה אפשר שוב למקם אותה בראש המסך, בתחתיתו או בצדדים, וגם להקטין אותה יחד עם הסמלים. הממשק מתאים את עצמו למיקום: תפריט התחל, למשל, ייפתח כלפי מטה כששורת המשימות יושבת בראש המסך.
גם תפריט התחל יעבור טיפול: גדלים מוגדרים מראש לבחירה, אפשרות להציג או להסתיר בנפרד את המקטעים "מוצמדים", "אחרונים" ו"הכל", ניתוק המלצות הקבצים מרשימות הקפיצה, והגדרה חדשה שמסתירה את שם המשתמש ואת תמונת הפרופיל בזמן שיתוף מסך.
החיפוש מקבל עמוד בית מחודש שמציג חיפושים אחרונים במקום תוכן מקודם, זיהוי סביר יותר של שגיאות כתיב, ומתגים נפרדים לכיבוי תוצאות מהרשת ומ-Microsoft Store. לצד אלה הובטחו שיפורי ביצועים שמכוונים במיוחד למחשבים מעוטי יכולת - כלומר, זיכרון.
ברם, שון אנדיקוט מ-Windows Central שואל את השאלה המעניינת יותר: אם מדובר בעדכון כה משמעותי, מדוע הוא לא נקרא Windows 12? למעשה, הוא טוען, מזמן איננו בעידן שבו גרסה חדשה של ווינדוס משמעה ליבה חדשה או החלפת ארכיטקטורה; הקוד שמתחת למכסה המנוע כמעט זהה בין הגרסאות. ואם כל מה שנותר הוא רענון ממשק - האם תפריט התחל חדש ושורת משימות מתקנת באמת מצדיקים מספר גרסה חדש?
הטענה החזקה יותר לטובת שם חדש היא דווקא תדמיתית. Windows 11 נולד בסערה בגלל דרישות חומרה שפסלו מיליוני מחשבים תקינים, ובגלל שורת משימות שנשחטה בדרך, ואנדיקוט תוהה אם המוניטין הזה בכלל ניתן לתיקון.
לדעתי, הוויכוח על השם הוא בעיקר ויכוח על תפיסה. מבחינת מיקרוסופט, מודל העדכונים המתגלגל חוסך את הטראומה של מעבר בין גרסאות ואת כאב הראש של תמיכה בשתי מערכות במקביל. למשתמשים, החלפת מספר גירסה, כל גירסה, אומר שמישהו בצד השני סוף סוף הקשיב.