ביל גייטס חושב לא מעט על בינה מלאכותית בתקופה האחרונה, ונראה שהוא כבר הרבה פחות רגוע ממה שהיה רק לפני כמה שנים. מי שנחשב לאחד הקולות האופטימיים הבולטים סביב מהפכת ה-AI, מפרסם כעת אזהרה חריפה: העולם לא מוכן למה שעומד להגיע - וחמור מכך, לדבריו, הוא גם לא באמת נערך לכך.
במאמר חדש באורך של כמעט 6,000 מילים, תחת הכותרת "The turbulent AI era is here. The choices we make now are critical", מייסד מיקרוסופט מנסה לחזור למרכז הדיון הציבורי סביב עתיד הבינה המלאכותית. הטון הפעם שונה מאוד מזה שאפיין את המאמר שפרסם ב-2023, אז תיאר בהתלהבות את תחילתו של "עידן הבינה המלאכותית".
"הבינה המלאכותית תהיה או כלי השוויון הגדול ביותר שהומצא אי פעם, או המקור הגרוע ביותר לאי-צדק", כותב גייטס, ומעריך שהמעבר לעידן החדש יהיה "אחת התקופות הסוערות ביותר בהיסטוריה האנושית".
לדבריו, אחת הטעויות היא הניסיון להשוות את המהפכה הנוכחית למהפכות טכנולוגיות קודמות, כמו כניסת המחשב האישי. גם המגבלות שאנחנו רואים כיום במודלים עלולות ליצור תחושת ביטחון מטעה, משום שבעיות ביצועים נפתרות במהירות. "הפעם זה באמת שונה", הוא כותב, ואף מוסיף שאילו מישהו היה מציג תוכנית אמינה להאטת התקדמות ה-AI בעולם, הוא ככל הנראה היה תומך בה.
אחד הנושאים שמטרידים במיוחד את גייטס הוא שוק העבודה. הוא צופה שמשרות רבות ייעלמו לצמיתות, ולא רק במקצועות משרדיים. לדבריו, גם עובדי צווארון לבן וגם עובדי צווארון כחול נמצאים בסיכון להחלפה, והתוצאה עלולה להיות אבטלה רחבה וקבועה לצד טלטלה חברתית משמעותית.
כאן גייטס גם עובר מאזהרות להצעות קונקרטיות יחסית. בין היתר הוא מציע למסות שימוש בטוקנים של מערכות AI וברובוטים, באופן שיצמצם את התמריץ הכלכלי של חברות להחליף עובדים אנושיים ויזרים כסף למערכות חברתיות. במקביל, הוא מציע להגדיר תחומים מסוימים כ-"Human Reserved" - עבודות שיישמרו לבני אדם ולא יימסרו למכונות.
לדבריו, מנהיגים פוליטיים צריכים לפעול עוד לפני שהאבטלה מזנקת, קהילות נפגעות והאמון הציבורי נשחק. אלא שהבעיה מבחינתו רחבה בהרבה משוק העבודה בלבד.
גייטס טוען שהמוסדות הקיימים אינם בנויים להתמודד עם טכנולוגיה שחוצה כמעט כל תחום במקביל - ממיסוי ותעסוקה ועד בריאות, חינוך וביטחון לאומי. לכן, לדבריו, מדינות יצטרכו להקים גופים ייעודיים שיוכלו לקבוע סדרי עדיפויות בין משרדי ממשלה ולבחון את התמונה המלאה, במקום שכל רגולטור יטפל רק בפינה שלו.
במקביל הוא קורא להקמת ארגון בינלאומי חדש שינהל סיכונים שחוצים גבולות. גייטס לא מפרט כיצד גוף כזה ייראה בפועל, אך מעריך שהוא יצטרך להיות שונה מכל מוסד בינלאומי שקיים כיום. כמודלים אפשריים הוא מצביע על מנגנוני שיתוף פעולה בינלאומיים שנוצרו סביב נשק גרעיני, תעופה והגנה על שכבת האוזון.
האתגר הגדול ביותר אולי מסתתר דווקא בין השורות: מנגנון כזה יחייב שיתוף פעולה בין ארצות הברית לסין. גייטס מכיר בכך, אך אינו מציע דרך ברורה שתאפשר לשתי המעצמות להגיע להסכמות בנושא. ובכל זאת, מבחינתו אין זמן להמתין. "אין לנו את המותרות להתקדם לאט", הוא מזהיר וקורא להתחיל לבנות את המסגרת הבינלאומית כבר עכשיו.
המאמר מסמן גם חזרה אישית של גייטס לדיון הציבורי סביב AI. למרות מעמדו ההיסטורי בעולם הטכנולוגיה והפעילות הפילנתרופית שלו, בשנים האחרונות הוא היה פחות נוכח בשיח הציבורי בנושא. כעת הוא מצהיר כי בכוונתו להשתמש בזמן ובהשפעה שלו כדי להציב את הבינה המלאכותית ואת סוגיית השוויון גבוה יותר בסדר היום, ולהעלות את הנושא בשיחות עם מחוקקים בוושינגטון ועם מנהיגים ברחבי העולם.
גייטס גם מבטיח להרחיב בהמשך על רעיונות שיבטיחו, לדבריו, שהתועלת מהבינה המלאכותית תהיה גדולה מהנזק שהיא עלולה לגרום, וכן לפרט כיצד קרן גייטס משתמשת בטכנולוגיה.
אלא שבינתיים, המסר המרכזי שלו הרבה פחות חגיגי מזה שהציג בתחילת מהפכת ה-AI. גייטס עדיין מאמין שאפשר לגרום לטכנולוגיה לעבוד לטובת האנושות, אבל כבר לא מניח שזה יקרה מעצמו. מבחינתו, השאלה כבר איננה האם הבינה המלאכותית תשנה את העולם - אלא האם ממשלות והחברה יספיקו להתארגן לפני שהשינוי יקדים אותן.