כרטיס להופעה של עומר אדם, אייל גולן או שרית חדד יכול להיות פיתוי לא רע - ובדיוק על זה בונים הנוכלים. קמפיין פישינג חדש ואגרסיבי שמופץ בשבועות האחרונים ברשתות החברתיות משתמש בשמותיהם ובתמונותיהם של זמרים ישראלים מוכרים, לצד שמות של בנקים, כדי לגנוב פרטים אישיים ופרטי בנק.
בין האמנים שמככבים בפרסומים המזויפים נמצאים עומר אדם, אייל גולן, שרית חדד, עידן עמדי, אושר כהן, אודיה וריטה - שלא קשורים כמובן לקמפיין. המודעות, שחלקן נוצרו באמצעות כלי בינה מלאכותית, מציעות כרטיסים או השתתפות בהגרלה לכרטיסים להופעות. בחלק מהמקרים המבצע מוצג לכאורה בשיתוף בנק לאומי, ובאחרים בשיתוף מזרחי-טפחות.
מכאן מתחיל החלק המסוכן באמת: לחיצה על המודעה מעבירה את הגולשים לאתר מתחזה, שם הם מתבקשים "לאמת" את זהותם כלקוחות הבנק באמצעות הזנת פרטים. אלא שבמקום להגיע לבנק, המידע נשלח ישירות לידי התוקפים.
והנזק אינו תיאורטי. אחת הנפגעות סיפרה ברשת כי לאחר שנכנסה לפרסום שהתחזה למבצע של בנק לאומי, נגנבו מחשבונה חסכונות ילדיה. לדבריה, היא זיהתה את הפעילות בתוך זמן קצר, פנתה לבנק והכסף הוחזר לחשבונה. אנשיהם של אייל גולן ועומר אדם אף הגישו תלונה במשטרה בעקבות מודעות שהשתמשו בשמותיהם ובפרסום של מזרחי-טפחות ללא ידיעתם.
גם מזרחי-טפחות הזהיר את לקוחותיו לאחר שזיהה ניסיונות התחזות באמצעות פרסומים על הופעות ומבצעים ברשתות החברתיות, והבהיר כי הוא אינו מבקש מלקוחות למסור בדרך הזו פרטים אישיים או פרטי התחברות לחשבון.
לדברי יואב קרן, מנכ"ל חברת הסייבר BrandShield, הבינה המלאכותית הפכה גם את העבודה של הנוכלים לקלה ומשכנעת יותר: היא מאפשרת להם לייצר במהירות מודעות, תמונות ודפי נחיתה שנראים אמינים. המשמעות היא שגם סימני האזהרה המוכרים - ניסוחים משובשים או עיצוב חובבני - כבר לא תמיד יהיו שם.
לכן, כשמודעה ברשת מבטיחה הטבה מפתה בשם הבנק, גם אם היא נראית מצוין ומופיע בה אמן מוכר, עדיף לא ללחוץ. ההמלצה היא להיכנס באופן עצמאי לאתר או לאפליקציה הרשמית של הבנק ולבדוק אם המבצע אכן קיים.