מונחי החיפוש ChatGPT ו-Gemini עקפו לאחרונה את "שער הדולר" בנפח החיפושים החודשי, והתייצבו בשורה הראשונה של הביקושים ברשת. עם כ-1.8 מיליון שאילתות לכל פלטפורמה, ענקיות ה-AI מצמצמות דרמטית את הפער מול "השילוש" ההיסטורי של מנועי החיפוש: מזג אוויר, תרגום ופורנו. התרגלות הגולשים לצריכת מידע ישירה במנועי התשובות שוחקת את המודל שעליו מושתתת כלכלת האינטרנט, ומייצרת שינוי שמתורגם למיליארדי דולרים שעוברים מכיסם של אתרי התוכן לידיהן של פלטפורמות הבינה המלאכותית.
על פי מחקר של חברת קידום האתרים "אלקטרו", צ'אט ג'י-פי-טי ו-Gemini רושמים כ-1.8 מיליון חיפושים בחודש כל אחד, ומציגים שוויון כמעט מוחלט. פלטפורמות אלו עקפו את "שער הדולר" (1.22 מיליון), ומתייצבות מיד אחרי שלישיית הצרכים הבסיסיים ברשת: מזג אוויר, תרגום ופורנו (במקור באנגלית). התמונה השנתית מצביעה על מגמה חדה: חיפושי ג'מיני וקלוד זינקו במאות אחוזים, בעוד כוחו של צ'אט ג'י-פי-טי נשחק ב-18%.
במקביל, המונח הכללי "בינה מלאכותית" איבד 18% - כלומר, הציבור הפסיק לחפש את הקטגוריה והחל לחפש את הכלים עצמם. חדירה כה מהירה לצמרת החיפושים, בזמן שעוגנים ותיקים כמו מונחי התרגום והפורנו מאבדים גובה, מאותתת למשקיעים על שינוי מבני עמוק ולא על טרנד חולף. זאת בניגוד לביטקוין, למשל, שחיפושיו התרסקו השנה ב-55%.
היבט נוסף שנבחן הוא שכיחות הופעתם של המונחים "בינה מלאכותית" ו-AI בגופי המדיה בישראל. באתר שעוסק בתכנים חדשותיים בתחום הבינה המלאכותית 'חדשות AI ' בחנו את הנושא ומצאו כי התקשורת הישראלית מייצרת כיום בין 1,500 לבין 3,500 אזכורים ביממה, המתפרסים על פני 150 עד 250 כתבות וידיעות. נתוני הניטור מלמדים כי מדובר בתופעה שחרגה מזמן מגבולות העיתונות הכלכלית והטכנולוגית, המרכזת כחמישים כתבות ייעודיות ביום בממוצע של 12 אזכורים לכתבה. הזליגה לפורטלים החדשותיים הכלליים היא מסיבית: כארבעים כתבות נוספות בכל יום בתחומי הביטחון, הרפואה והחינוך, בממוצע של 8 אזכורים לכל אחת. את היתרה משלימים למעלה ממאה מבזקים קצרים וטורי דעה.
התבססות הבינה המלאכותית מפרקת את המודל הכלכלי של הרשת: קבלת תשובות ישירות מחסלת את הטראפיק ומייתרת את האתרים. כשענקית כגוגל מטמיעה סיכומי AI Overviews בראש דף התוצאות, הגולש מקבל מענה מיידי ומוותר על הכניסה לאתרים. המגמה, המכונה "חיפוש ללא קליק", נוגסת בטראפיק ומאיימת על הכנסות המוניטיזציה מפרסום. במקביל, גולשים המדלגים לשיח ישיר מול פלטפורמות כמו ChatGPT ו-Perplexity נהנים מתשובה ממוקדת, ונעלמים כמעט לחלוטין ממכ"ם הפרסומות. האיום המוחשי הזה הוליד את פתרון ה-GEO: התאמת תוכן אסטרטגית שנועדה לגרום למנועי ה-AI לזהות אמינות ולצטט אותו בתשובות. שוק ה-GEO העולמי מוערך כיום בהיקף של מיליארד עד 1.5 מיליארד דולר בשנה, הגם שמדובר בענף בהתהוות שטרם גיבש מתודולוגיית מדידה אחידה. חרף הערפל הסטטיסטי, תחזיות של גופי מחקר מסמנות פוטנציאל אדיר: צמיחה שנתית בקצב של 34% עד 46%, שעתידה להזניק את היקף השוק ל-7.3 עד 17 מיליארד דולר אל תוך העשור הבא.
הכסף הגדול בתחום ה-GEO, אופטימיזציה לנראות במנועי תשובות מבוססי בינה מלאכותית, מופנה כיום לפיתוח פלטפורמות שמודדות כיצד מותגים מוזכרים, מצוטטים ומדורגים בתשובות של ChatGPT, Gemini, Perplexity, Claude ו-Google AI Overviews. במקום למדוד רק מיקום בתוצאות החיפוש של גוגל, החברות מבקשות לדעת האם המותג נכלל בתשובה עצמה, באיזה הקשר, באיזו תדירות, אילו מקורות הובילו לציטוט והאם המתחרים זוכים לחשיפה גבוהה יותר.
לצד תוכנות הניטור, צומח שוק שירותים של ייעוץ, יצירת תוכן, נתונים מובְנים, יח"צ דיגיטלי ושיפור סמכות האתר. המגמה אינה מבטאת עדיין נטישה מוחלטת של SEO, אלא הסטה חלקית של תקציבים מחיפוש אורגני, תוכן, אנליטיקה ופרסום דיגיטלי לטובת נראות ב-AI.
העניין של המשקיעים ממחיש את הפוטנציאל. Profound האמריקאית, שפעילה בתחום 18 חודשים בלבד, גייסה בפברואר 96 מיליון דולר לפי שווי של מיליארד דולר בהובלת Lightspeed ובהשתתפות קרן סקויה. חברת Peec AI הגרמנית עברה מגיוס הון ראשוני של כ-7 מיליון אירו לגיוס של 21 מיליון דולר, כארבעה חודשים לאחר מכן.
גם בישראל כבר קם שוק מקומי. Brandlight הישראלית גייסה בפברואר 30 מיליון דולר בסבב A בהובלת קרן Pelion האמריקאית ובהשתתפות Cardumen Capital ו-G20 Ventures. הגיוס הביא את סך ההשקעה בחברה ל-36 מיליון דולר מאז הקמתה בסוף 2024. היא מעסיקה 35 עובדים בישראל ובארה"ב, ובין לקוחותיה נמנות Estée Lauder ו-Kimberly-Clark. לצידה פועלות בישראל פלטפורמות לניטור נראות ולניתוח אזכורים וציטוטים, וכן סוכנויות שמשלבות שירותי GEO עם SEO, תוכן ופרסום דיגיטלי.