תעשיית ההייטק הישראלית התבססה במשך עשורים על מודל צמיחה שבו יוצאי יחידות טכנולוגיות מקימים סטארטאפ תוכנה או סייבר, מגייסים הון זר ורושמים אקזיט מהיר. אלא שכיום, כאשר מאבקים בין מעצמות עולמיות מתנקזים לשרשראות אספקה בתחומים כמו שבבים ומינרלים קריטיים ולשאלות של ריבונות טכנולוגית, הפרדיגמה הזו כבר אינה מספיקה.
בפרק הבכורה של הפודקאסט "שינוי טקטוני" מבית המרכז הגאו-טכנולוגי של MIND ישראל מרכז לעיצוב אסטרטגיית חוץ וביטחון, מתריעה יודפת הראל בוכריס, מנהלת שותפה ב-Blumberg Capital ויו"ר הוועד המייעץ של המרכז, כי על ישראל לשנות מסלול בדחיפות כדי להבטיח את מעמדה האסטרטגי.
"אין לנו כרגע את האקוסיסטם הדרוש ל-AI כפי שהתברכנו בו בסייבר", מבהירה הראל בוכריס בשיחה. "בסייבר הייתה תוכנית לאומית שחיברה בין הממשלה, מערכת החינוך, צה"ל והשוק הפרטי, מה שיצר שפע של מוחות מעשיים. בתחום ה-AI, המקום של האקדמיה והמחקר העמוק קריטי בהרבה. הוגשו בעבר תוכניות לאומיות לממשלה, אך הן לא יושמו במלואן, וכיום בדיפטק אנחנו נמצאים בפיגור ביחס למדינות המובילות".
הראל בוכריס מצביעה על צוואר בקבוק מרכזי: ההתמקדות הכמעט בלעדית בשכבת התוכנה והאפליקציות, תוך ויתור מראש על תשתיות החומרה (Hardware) והחומרים הקריטיים. "מרבית חומרי הגלם הקריטיים והשבבים מזוקקים או מיוצרים בסין, וארצות הברית מחפשת באופן נואש חלופות מחוץ לגבולותיה", היא מסבירה. "ישראל חייבת להעז ולהיכנס לשכבת החומרה, יעילות האנרגיה וטכנולוגיות הזיקוק והעיבוד של חומרים מורכבים. אם נדע להקים כאן יכולות ייצור וזיקוק מתקדמות עבור הגוש המערבי, נהפוך לחוליה שאי אפשר להפריד משרשרת הערך העולמית. תלות עולמית בטכנולוגיה ישראלית קריטית היא תעודת הביטוח החזקה ביותר שלנו נגד דה-לגיטימציה".
יובל וינרב, מנהל התכנית הגאוטכנולוגית במיינד ישראל ומנחה הפודקאסט, מחדד את התפנית הגיאופוליטית: "במשך שנים התרגלנו להתייחס להייטק כמנוע צמיחה כלכלי וחדשנות עסקית בלבד. כיום, טכנולוגיות עמוקות, מ-AI ועד קוונטום, הן נכס ביטחוני ואסטרטגי ראשון במעלה שמעצב את יחסי הכוחות בין מעצמות. בעולם שבו שותפויות נבנות על אינטרסים ולא רק על ערכים משותפים, ישראל חייבת להציע ערך ייחודי בשרשרת הערך כדי להבטיח את מקומה סביב השולחן שבו מתקבלות ההחלטות".
כדי לסגור את הפער, מציבה הראל בוכריס שלושה יעדים דחופים למדיניות הלאומית:
תוכניות תמריצים נדיבות שיחזירו חוקרים ישראלים ממוסדות מובילים בחו"ל להקמת מעבדות מקומיות. בנוסף, הקצאת משאבים ממשלתיים לכוח מחשוב (Compute power), אנרגיה ומחשוב קוונטי, שיהוו מצע הכרחי למחקר ופיתוח, ושינוי הגישה מ"אומת תוכנה" לשחקנית בעלת יכולות ייצור, שבבים ועיבוד חומרים אסטרטגיים.
את המענה המעשי לאתגרים הללו מוביל המרכז הגאו-טכנולוגי של MIND ישראל, שהניח לאחרונה תשתית קונקרטית לעיגון מעמדה של המדינה. בחודש יולי האחרון הושלם גיבוש מסמך ההמלצות המקיף של הברית הטכנולוגית בין ישראל לארצות הברית (U.S.-Israel Tech Alliance), מהלך אסטרטגי בהובלת MIND ישראל וארגון SCSP (Special Competitive Studies Project) האמריקאי, שבראשו עומד אריק שמידט.
במסגרת זו פעלה ועדה מייעצת בכירה, שבה לקחה הראל בוכריס חלק מרכזי לצד שורת בכירים מתעשיית ההייטק, הביטחון והממשל משתי המדינות. הברית נועדה ליצור מנגנון שיתוף פעולה בין ארצות הברית וישראל בתחומי ה-AI, תשתיות מחשוב מתקדמות, מחשוב ענן, מוליכים למחצה ואבטחת שרשראות אספקה קריטיות. כפי שמסכמת הראל בוכריס: "בוושינגטון שמענו שנינו את אריק שמידט מבהיר שפאונדיישן מודלס ובריתות טכנולוגיות בונים רק עם שותפות אמת. הברית הזו של מיינד היא בדיוק הדרך להציב את הדגל הישראלי בלב המחנה המערבי, להוכיח את הנכסיות שלנו, ולהבטיח את מקומנו בתהליכים שיעצבו ויקבעו את עתיד הטכנולוגיה והביטחון העולמי".