משקיעים זרים מגלים עניין הולך וגובר בטכנולוגיה הישראלית, לא רק בזכות החדשנות שבה, אלא גם משום שחברות ישראליות הוכיחו פעם אחר פעם את יכולתן לפתור בעיות מורכבות, לפעול ביעילות תחת תנאים מאתגרים ולספק מוצרים ושירותים באיכות גבוהה ללקוחות ברחבי העולם.
יחד עם זאת, מוכנות לאקזיט או כניסה לשוק בינלאומי נבנית לעיתים במקומות שאנחנו הכי פחות שמים עליהם דגש, ביניהם בניית התשתית המשפטית והתאגידית כבר מימיה הראשונים של החברה - הרבה לפני תהליך המשא ומתן לפני השקעה או רכישה. עורך הדין ג'ואי שבות, שותף מנהל במשרד בתל אביב של פירמת עורכי הדין הבינלאומית גרינברג טראוריג שליווה מגוון עסקאות מיזוג ורכישה, סוקר לוואלה את האפשרויות השונות העומדות בפני סטארטאפים ישראלים כדי למצב את עצמם כאטרקטיביים עבור משקיעים זרים וכיעד פוטנציאלי לרכישה, ולמזער סיכוי להפתעות בדרך.
"נתקלנו בעסקאות שהתעכבו, ובמקרים מסוימים אף בהתקשרויות שהופסקו, בשל טעויות שנעשו בכל הקשור למבנה החברה או להסכמים חוזיים, ויצרו סיכונים פוטנציאליים לעתיד. חשוב שחברות יציגו תמונה ברורה ומהימנה לגבי זהות הבעלים של החברה, של הזכויות הנלוות לכל סוגי המניות, ולוודא שכל ההקצאות, ההעברות וגיוסי ההון שבוצעו בעבר אושרו ותועדו כראוי. עליהן גם לדעת מי עוד מחזיק בזכויות או בטענות כלפי הקניין הרוחני המרכזי של החברה.
"אנו ממליצים להחיל את אותה הקפדה גם על מערכת היחסים של החברה עם עובדיה ועם מי שפועלים מטעמה. כדאי לתעד כראוי את ההסכמים עם המייסדים, העובדים, היועצים והקבלנים, לרבות הוראות הנוגעות לסודיות, לאי-תחרות ולקניין רוחני. חשוב מאד שהקצאות מניות לעובדים ולבעלי תפקידים יקבלו את האישורים הנדרשים, וירשמו כראוי, ועל החברה לבחון מעת לעת את מדיניות התגמול וההעסקה שלה, לרבות עמידה בדרישות המס והרגולציה הרלוונטיות".
בנוסף, שבות ממליץ לחברות לנהל באופן שוטף חדר מידע מאורגן היטב, שיכלול מידע תאגידי, פיננסי, הנוגע להעסקה, לקניין רוחני, לפעילות מסחרית, להיבטים טכנולוגיים ולדרישות רגולטוריות. לדבריו, "כך יכולה החברה לעקוב אחר ההתפתחות המתמשכת של התשתית המשפטית שלה, לזהות פערים בשלב מוקדם ולטפל בהם עוד לפני שמתעורר משבר או מתקבלת דרישה במסגרת בדיקת נאותות".
כאשר מייסדים ישראלים מתחילים לנהל מגעים עם משקיעים זרים או עם רוכשים פוטנציאליים, אילו סוגיות משפטיות ואסטרטגיות לרוב יכריעו אם עסקה תתקדם בצורה חלקה או תהפוך למורכבת?
"אחד הגורמים החשובים ביותר הוא תיאום ציפיות כבר בשלב מוקדם. עוד לפני תחילת המגעים, על המייסדים להיות ברורים לגבי מטרת המהלך: האם הם מכוונים לגיוס הון, מכירה מלאה של החברה, השקעה אסטרטגית, מיזם משותף או צורת שותפות אחרת? לכל אחת מהאפשרויות הללו השלכות שונות.
"להיבטים המשפטיים יש חשיבות מכרעת. בעסקת רכישה, למשל, הצדדים עשויים להידרש להסדיר מנגנונים של תמורה מותנית, את המשך העסקתם של המייסדים לאחר השלמת העסקה, התחייבויות לשיפוי וחלוקת האחריות בהקשר לסיכונים שמתגלים במסגרת בדיקת הנאותות. במיזם משותף, או במצב שבו חלק מהחזקות מועבר בתמורה למניות בחברה הרוכשת, הסדרי הממשל התאגידי שלאחר השלמת העסקה צפויים להילקח בחשבון ביתר שאת."
שבות מוסיף כי גם לאופן שבו התהליך עצמו מנוהל יש חשיבות רבה. מטבע הדברים, ריבוי גורמים שמוסרים מידע, מסירת מידע שאינו עקבי, תשובות חלקיות או חשיפה מאוחרת של סוגיה משמעותית עלולים לפגוע באמון ולהאריך את התהליך. מנגד, הצגה מסודרת, שקופה ומאוזנת של החברה, לרבות הצגה של נקודות החולשה שלה, מאפשרת למשקיעים או לרוכשים להעריך את הסיכונים באופן אובייקטיבי, ולעיתים קרובות אף מסייעת לקדם את התהליך ביעילות רבה יותר.
אילו טעויות נפוצות חברות סטארט-אפ ישראליות נוטות לעשות בתהליכים כאלה, ומה יכולים המייסדים לעשות כבר בשלב מוקדם כדי למנוע בעיות בהמשך הדרך?
"הטעות הנפוצה ביותר היא להמתין עד לקבלת הצעה לפני שמתחילים להיערך. בשלב הזה, כל אחת מהסוגיות שתיארתי עלולה להפוך לנושא משמעותי במסגרת המשא ומתן. בעיה נפוצה נוספת היא חוסר עקביות במידע המוצג או באופן שבו הוא מועבר.
"ממולץ שהמידע שנמסר למשקיעים או לרוכשים, בין אם מדובר בנושאים הנוגעים לבדיקת הנאותות ובין אם בסדרי העדיפויות ובדרישות של החברה לצורך התקדמות העסקה, יהיה בהלימה עם החומרים המוצגים לדירקטוריון, רישומי בעלי המניות, המידע הפיננסי, טבלת ההחזקות וההסכמים הרלוונטיים, וכן עם היעדים שהוגדרו באופן ברור על ידי החברה או המוכרים. פערים ואי-התאמות עלולים לעורר שאלות, ליצור בלבול ולעכב את התהליך".
שבות מציין גם כי מייסדים נוטים לעיתים להתמקד יתר על המידה בשווי החברה או במחיר העסקה, ולהתעלם מתנאים אחרים שעשויים להיות חשובים לא פחות, כגון זכויות שליטה, זכויות וטו, הגנות מפני דילול, התחייבויות לאחר השלמת העסקה או הסדרי ההעסקה של המייסדים .
"כדי להימנע מבעיות אלה, על חברות לא רק לבצע ביקורות פנימיות תקופתיות, אלא גם לוודא שההנהלה וחברי הדירקטוריון מתאמים ביניהם את עמדותיהם באופן הדוק, וכן פועלים בתיאום עם היועצים החיצוניים שלהם, כך שהחברה תציג לאורך כל התהליך עמדה ברורה, עקבית ומאוחדת."
כיצד חברות סטארט-אפ ישראליות צריכות לתכנן את המבנה שלהן לקראת פעילות בשוק הבינלאומי כבר מהשלבים הראשונים?
"אין מבנה אחד שמתאים לכל חברה. הבחירה אם לפעול באמצעות חברת אם ישראלית, להקים חברת אם בחו"ל ומרכז מחקר ופיתוח בישראל, או לבנות מבנה בינלאומי משולב יותר, צריכה להיעשות בהתאם למודל העסקי של החברה, לשיקולי מס ורגולציה, לתוכניות גיוס ההון, לזהות המשקיעים ולשווקי היעד שלה. לעיתים נכנסים לתמונה גם שיקולים סובייקטיביים יותר, כמו האופן שבו החברה רוצה להיתפס בשוק, או תוכניות של המייסדים לעבור לחו"ל. אני נתקל לא פעם במייסדים שבוחרים במבנים מורכבים רק משום שהם מקובלים בקרב חברות סטארט-אפ אחרות, מבלי לבחון לעומק אם הם אכן מתאימים לחברה שלהם ומה המשמעות של הבחירה הזו בטווח הארוך."
שבות מוסיף כי ללא קשר למבנה שנבחר, חשוב להגדיר בצורה ברורה מי אחראי על מה בכל אחת מהחברות בקבוצה, מהן סמכויות ההנהלה והדירקטוריון, מהן זכויות בעלי המניות וכיצד מתקבלות החלטות.
"ממשל תאגידי נכון אינו רק משהו שמשקיעים מצפים לראות, מדובר בכלי ניהולי חשוב שמסייע לחברה להתמודד עם צמיחה ולמנוע מחלוקות בהמשך. המטרה אינה להעמיס על החברה בירוקרטיה מיותרת, אלא לבנות תשתית שתאפשר לה לצמוח במהירות ובצורה נכונה, ולנצל הזדמנויות עסקיות ואסטרטגיות בחו"ל מתוך ידיעה שהיא ערוכה היטב להמשך הדרך".