בקרוב, ייתכן שגם לשיחות בין מורים לתלמידים בבתי ספר בעזה יהיה מאזין נוסף: בינה מלאכותית. ארגון סיוע אמריקאי מתכנן להקליט שיעורים ברצועה, לנתח את הנאמר בכיתות ולשלוח התרעות כשעולה חשד לאנטישמיות או להסתה. היוזמה, שנחשפה בתחקיר של סוכנות הידיעות AP, נועדה לוודא שהמורים מקפידים על תוכנית לימודים המעודדת סובלנות כלפי ישראלים ויהודים. אבל הדרך שבה הארגון מתכוון לעשות זאת כבר מעוררת התנגדות.
מאחורי התוכנית עומד ד"ר דיוויד חסן, נוירוכירורג אמריקאי ממוצא פלסטיני המלמד באוניברסיטת דיוק. אחרי שהתנדב בבתי חולים בעזה במהלך המלחמה, הקים את ארגון Gaza Children Village, שמפעיל בתי ספר לילדים ברצועה. חסן לא רוצה רק להחזיר את הילדים לספסל הלימודים. הוא מבקש לשנות גם את מה שהם לומדים.
לדבריו, הוא עצמו גדל על תפיסות שליליות כלפי יהודים וישראלים, ורק כשעבר ללמוד בארצות הברית נחשף לנקודות מבט אחרות. כעת הוא רוצה שילדים בעזה יכירו אותן כבר בגיל צעיר.
על רקע הפגיעה הקשה במערכת החינוך בעזה במהלך המלחמה, הקים הארגון בתי ספר בשם Academies of Hope במרכז הרצועה ובדרומה. תוכנית הלימודים מבוססת בעיקר על זו של הרשות הפלסטינית, אך חסן טוען שהוציא ממנה תכנים המעודדים אלימות, אנטישמיות ועוינות כלפי ישראל. הוא לא הציג בפני AP דוגמאות לשינויים שביצע.
הוויכוח על ספרי הלימוד הפלסטיניים מוכר היטב גם בישראל. בדוח שפרסם בינואר 2026 משרד המבקר הממשלתי האמריקאי (GAO) נסקרו תכנים בעייתיים שאיתר האו"ם בספרי הלימוד של הרשות הפלסטינית, ובהם שימוש במספר ה"שהידים" לצורך לימוד מושג מתמטי. הדוח מצא גם כי אונר"א התקשתה להתמודד עם חלק מהתכנים בשל התנגדות של מורים וקהילות.
חסן לא מתכוון להסתפק בשינוי ספרי הלימוד. הוא רוצה לדעת גם מה נאמר בכיתות עצמן. המערכת המתוכננת תקליט שיחות בין מורים לתלמידים, תנתח אותן באמצעות בינה מלאכותית ותחפש התבטאויות שיוגדרו כמסיתות או אנטישמיות. אם תזהה אמירה חשודה, תישלח אליו התרעה והוא יוכל לפנות למורה ולברר מה נאמר ובאיזה הקשר. לדבריו, ההקלטות יישמרו למשך 72 שעות.
בהתכתבות שהגיעה לידי AP טען חסן שהטכנולוגיה כבר נבדקה ושהוא מתכנן להפעיל אותה בעשרות כיתות. הסוכנות לא הצליחה לאמת שהמערכת כבר פועלת. גם לא ברור אילו ביטויים יפעילו התרעה, ומי יקבע היכן עובר הגבול בין דיון לגיטימי לבין הסתה.
מתברר שאפילו בהנהלת הארגון לא כולם ידעו על התוכנית. בישארה בחבח, פעיל פוליטי פלסטיני-אמריקאי וחבר בהנהלת העמותה, סיפר ל-AP שלא ידע על תוכנית המעקב ושהיא כלל לא הובאה לדיון בהנהלה. מבחינתו, יש הבדל גדול בין פיקוח על איכות ההוראה לבין מערכת שעלולה לגרום למורים ולתלמידים לחשוש להתבטא בחופשיות.
גם שישה מורים, בהווה ובעבר, שאליהם פנתה AP סירבו להגיב. הסוכנות לא קבעה מה הסיבה לסירובם, אך עובד בארגון סיפר כי חלק מהמורים והעובדים חוששים להיחקר בידי חמאס בגלל תוכנית הלימודים, ואחרים אינם מרגישים בנוח לעבוד בארגון שמקבל תמיכה גם מגופי סיוע ישראליים.
גורם בארגון סיוע המשתף פעולה עם העמותה הביע אף הוא חשש מהמעקב ואמר כי המהלך עלול להביא לבחינה מחודשת של שיתוף הפעולה. והמעקב הזה מעלה בעיה נוספת: מי יוכל להאזין לשיחות של הילדים והמורים, ומה יקרה אם ההקלטות יגיעו לידיים הלא נכונות? לפי התחקיר, אין ראיה לכך שהארגון מתכוון להעביר אותן לגורם חיצוני.
חסן עצמו סירב להגיב לשאלות AP, וגם זהות מפתחי המערכת נותרה לא ברורה. לדבריו, הטכנולוגיה פותחה בשיתוף PollyLabs, ארגון ללא מטרות רווח מניו יורק. אלא שב-PollyLabs הכחישו כל מעורבות בפיתוח המערכת או בהפעלתה.